וינצלו את (יציאת) מצרים
הביטחון מועיל גם במקום שבו התפילה אינה מועילה. גם במקום שעל התפילה יש קטרוגים מוצדקים – על הביטחון אין שום קטרוג!
נוטעים אמונה
עוד כמה שעות נשב כולנו לשולחן החג. בית נקי, בגדים חדשים, אוכל מיוחד.
אבל העיקר, זה מה שכתבנו בשבוע שעבר בשם ה”אוהב ישראל”, שאת הלילה הזה צריכים לנצל. כי בלילה הזה יורד אור גדול, והלבבות של הילדים נפתחים ומוכשרים לקבל את המסרים של האמונה, וזו ההזדמנות שלנו להשריש בהם את המסרים המתוקים של האמונה והביטחון.
לכן נעסוק במאמר זה במסרים פשוטים של אמונה וביטחון המתאימים לשולחן הסדר כדי שכל אחד יוכל להשיב את הדברים אל לבו, ומתוך הלב שלו ללב של הילדים, כי דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, וינטעו את האמונה בלב הילדים שלנו לדורי דורות.
איך התגלגלנו למצרים?
בברית בין הבתרים אומר ה’ לאברהם אבינו שעם ישראל יהיה גר בארץ לא להם. הוא לא אומר היכן זה יהיה. אז למה גלו דווקא למצרים?
אחד ההסברים המפתיעים לדבר נמצא בפירוש הרמב”ן על התורה בפרשת לך לך.
אברהם אבינו מגיע לארץ ישראל בעקבות הציווי “לך לך”. איך שהוא מגיע לארץ – נהיה רעב בארץ. אין מה לאכול, ולכן בלית ברירה אברהם אבינו ומשפחתו יורדים למצרים.
בבואו מצרימה הוא פחד שהמצרים יחטפו את אשתו. ולכן הוא החביא אותה בתיבה וציווה עליה לשקר ולומר שהיא אינה אשתו. מכיוון שהחשש של אברהם אבינו היה חשש מאוד סביר, שהרי המצרים היו שטופי זימה, אם כן ההשתדלות הזו היתה מתבקשת מאליה.
האם אברהם אבינו צדק במה שעשה, או שטעה?
רבינו משה בן נחמן, הרמב”ן כותב דברים קשים, ואומר שאברהם טעה טעות חמורה וסיכן את אשתו. שרה נלקחה לבית פרעה דווקא בגלל שאברהם חטא בחוסר ביטחון!
אם זה לא היה כתוב בספר קדוש וקדמון של אחד ומיוחד מגדולי רבותינו הראשונים – היה פחד אפלו לחשוב את זה.
וזו לשונו: “ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עוון מפני פחדו פן יהרגוהו. והיה לו לבטוח בה’ שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו ויש באלוקים כח לעזור ולהציל…”
והוא גם כותב שעצם זה שאברהם אבינו ירד למצרים בזמן הרעב – גם זו היתה טעות וביטוי לחסר בטחון: “גם יציאתו מן הארץ שנצטווה עליה בתחילה מפני הרעב – עוון אשר חטא, כי האלוקים ברעב יפדנו ממוות…”
אבל זה לא נגמר בזה. הרמב”ן מסיים וכותב שכל גלות מצרים היתה בגלל זה: “ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה במקום המשפט שמה הרשע והחטא”.
יוצא אם כן, שחלק מגלות מצרים היה כפרה על חוסר הביטחון הדק מן הדק שנחשב חטא של אברהם אבינו לגודל מדרגתו ואמונתו השלימה.
בשעת צרה – לא להתפלל?!
וזה מסביר את כל הנושא של קריעת ים סוף, שכל כולה הייתה התיקון השלם של חיזוק מידת הביטחון.
בני ישראל יוצאים ממצרים מגיעים לים סוף ונמצאים בסכנה גדולה. הם היו אז בסך הכול עם של עבדים שלא יודעים להילחם. המצרים מאחוריהם בסוס ורכב ובמספר רב מהם פי שלושה. והים לפניהם חוסם את דרכם. מלכודת מוות.
בני ישראל בצאת ממצרים הם עדיין עובדי עבודה זרה. לכן קטרגו המלאכים ואמרו לה’: מדוע אתה מציל את ישראל מיד המצרים, הרי הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה?
בני ישראל ומשה בראשם תופסים אומנות אבותיהם בידיהם וצועקים לה’ בכל כחם.
ואז אומר להם ה’ משפט מפתיע: “ויאמר ה’ אל משה מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו”.
מה הכונה “מה תצעק אלי”? וכי מה יש ליהודי לעשות בעת צרה אם לא לצעוק לה’?! למה ה’ שואל אותם ‘מה אתם מתפללים’?!
רש”י הקדוש רק מגדיל את השאלה: “למדנו שהיה משה עומד ומתפלל אמר לו הקדוש ברוך הוא לא עת עתה להאריך בתפילה שישראל נתונין בצרה”.
וזה תמוה הרבה יותר – וכי אם יש צרה זו לא עת להאריך בתפילה? אז מתי נתפלל – כשאין צרות?! לכאורה זה בדיוק הזמן כן להאריך בתפילה!
וזה מה ששואל רבנו חיים בן עטר זיע”א, ה”אור החיים” הקדוש: “וקשה ולמול מי יצעק אם לא לה’ אלוקיו, ובפרט בעת צרה…”
זה הזמן לביטחון!
מסביר ה”אור החיים” הקדוש דבר נפלא: ה’ יתברך אומר למשה רבינו שהתפילות כאן לא יעזרו. מכיוון שמידת הדין מתוחה על עם ישראל וטוענת “אלו עובדי עבודה זרה ואלו עובדי עבודה זרה” – לכן אני לא יכול להציל אותם. “זה כביכול לא תלוי בי”, אומר הקדוש ברוך הוא.
אז מהי העצה במצב שכזה?
אומר ה”אור החיים” הקדוש דבר נפלא: במצב כזה צריכים עם ישראל להתחזק בביטחון מחלט בה’, ואז הם מבטלים את כל הקטרוג ויכולים להמשיך עליהם את כל הניסים.
וזו לשונו: “אין הדבר תלוי בידי הגם שאני חפץ לעשות להם נס כיוון שהם אינם ראויים… זאת העצה היעוצה להגביר צד החסד והרחמים: דבר אל בני ישראל ויתעצמו באמונה בכל לבם ויסעו אל הים קודם שייחלק על סמך הביטחון כי אני אעשה להם נס ובאמצעות זה תתגבר הרחמים… כי גדול האמונה והביטחון הלז להכריעם לטובה…”
וכנגד מה שהם פגמו ונחלשו באמונה בראותם את המצרים, מבאר ה”אור החיים” הקדוש, התיקון שלהם היה “הצדקת האמונה בכל תקף”. ולפי מה שהקדמנו בדברי הרמב”ן, זה גם התיקון על הפגם הדק של אבינו הראשון.
כאשר הכל חסום…
ניתן להוציא מכאן כמה מסרים מתוקים ונפלאים, מחזקים ושימושיים ליום יום:
דבר ראשון, שה’ עושה נס לבוטחים בו גם אם אינם ראויים, כמו כאן שמידת הדין קטרגה ובצדק, וה’ אמר למשה אני לא יכול לעשות להם נס מצד מידת הדין שמקטרגת. אף על פי כן בזכות הביטחון ה’ עשה להם נס!
כמו כן רואים מכאן שכדי לזכות לישועה בזכות הביטחון – צריך הביטחון להיות שלם ומשלם, ממש לקפוץ לתוך הים, כמו נחשון בן עמינדב שקפץ לים כפשוטו עד שהגיעו מים עד נפש. יש לך ביטחון בה’ גדול יותר מזה?! הביטחון המוחלט הזה קרע את הים לפי דבריו הקדושים של רבנו בעל ה”אור החיים” הקדוש.
אנו גם למדים מכאן שמי שבוטח בה’ לא יבוש לעולם! והרבה מאוד פסוקים מורים על זה. וגם כאן למרות שעם ישראל לא היו ראויים לנס – כאשר בטחו בה’, היה ה’ יתברך מוכרח כביכול להושיע אותם!
וכן יוצא מכאן שהביטחון מועיל גם במקום שבו התפילה אינה מועילה. גם במקום שעל התפילה יש קטרוגים מוצדקים – על הביטחון אין שום קטרוג!
ולכן בכל פעם שיש על האדם צרות ודינים והוא מרבה בתפילה ולא מרגיש שהוא רואה תוצאות, והוא עדיין מרגיש דינים ומניעות קשות – שיידע שבמקרים שכאלה הביטחון המוחלט בה’ יעזור לו והוא ייושע בשלמות בזכות מידת הביטחון, כי הביטחון גבוה יותר מהתפילה.
עם ישראל היקר, בליל הסדר ובכל החג הקדוש הבא עלינו לטובה – מאיר אור עצום. אנחנו רק צריכים לפתוח את החלון ולתת לאור הנפלא הזה לחדור לנשמות שלנו ושל הילדים שלנו ולהטעין בנו אמונה וביטחון לכל השנה ולכל החיים. חג שמח וכשר.
בואו נתחזק יחד עם מורנו הרב שלום ארוש בשיחה מרתקת לקראת הלילה המיוחד, ליל הסדר:
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור