למה חג המצות?

הנה אנו זוכים לימי החג הקדוש, חג הפסח, שהוא ראש
השנה לרגלים, וראשית הופעתו ולידתו של עם ישראל
בעולם כעם ה’, גוי מקרב גוי, ובו ראינו ניסים ונפלאות ונגאלנו
ּ מהעבדות הקשה במצריים, וזכינו לאור האמונה בה’ יתברך.
בתורה הקדושה תמיד נקרא החג הקדוש הזה בשם ‘חג
המצות’, וגם בתפילות החג טבעו חכמים את הביטוי ‘חג
המצות’ דווקא. ונשאלת השאלה: זה ידוע שהשם של הדבר
מבטא את המהות שלו )עיין שיחות הר”ן מד(, מדוע נקרא
החג על שם המצות? והרי היו אירועים משמעותיים וניסים
ונפלאות שאירעו בכל התהליך של יציאת מצריים, לכאורה,
היה ראוי לקרוא לחג ‘זמן גאולתנו’ או ‘חג חירותנו’ או ‘חג
הניסים והנפלאות’, כמו שחג השבועות נקרא בתפילה ‘זמן
מתן תורתנו’?
והשאלה מתחזקת מכך שהמצוֹת הן מקרה צדדי שקרה
בתוך ה’בלגן’ הגדול של יציאת מצריים, שלא הספיק הבצק
להחמיץ ולכן אכלו מצות – מה כל כך מרכזי ומשמעותי בדבר
הזה שעל שם זה נקרא כל החג? האם זו כל מהות החג?
ובפרט שהחיוב לאכול מצה אינו בכל שבעת הימים, אלא
רק בלילה הראשון כזית מצה בלבד, ולא כמו הסוכה שחיובה
נמשך שבעה ימים ושבעה לילות?
התשובה היא, שאכן מהות החג מקופלת במילים ‘חג
המצות’ דווקא. מדוע? כי הניסים והמופתים וכל הגאולה –
הכול זה מעשה ה’ יתברך. ה’ עשה את המופתים, ה’ פסח
על בתי ישראל, ה’ הוציא אותנו לחירות וגאל אותנו. זה לא
שייך לעם ישראל כלל. ואילו החלק של עם ישראל הוא
המַ צוֹת, מדוע המצות מבטאות את החלק של עם ישראל?
החלק של עם ישראל הוא האמונה בלי שום סייג, התמימות,
וההתבטלות לרצון ה’ במסירות נפש – לצאת למדבר בלי שום
עיכוב ובלי שום הכנות, אלא מיד בציווי ה’, בני ישראל עזבו
ה-כ-ו-ל כולל הכול, את כל הנכסים ואת כל הדירות והחנויות,
לא ביקשו כמה ימים להתארגנות ולארוז את חפציהם, ואפילו
צידה לדרך לא לקחו כמו שכתוב: “וגם צידה לא עשו להם”,
אפילו כמה דקות לסיים את ההתפחה של הבצק ולאפות
אותו כמו שצריך כדי שיהיה להם לחם לדרך – גם את העיכוב
הקטן הזה לא התעכבו!
נמצא שהמצות מסמלות את החלק של עם ישראל שהוא
האמונה וההתבטלות לרצון ה’ במסירות נפש.
וה’ יתברך בחר לקרוא את השם של החג דווקא על שם
החלק של עם ישראל, כדי להעביר בזה מסר לעם ישראל:
“אני קורא לחג על שם המעשה שלכם, ולא על שם מה
שאני עשיתי, כי אני עושה הכול, אבל הרצון שלי הוא דווקא
המעשה שלכם, שאעשה את הכול דרך המעשים שלכם. וכמו
שהגאולה הראשונה הייתה מתוך המעשה שלכם והחלק
שלכם שהוא האמונה והתמימות והביטול, כך כל ההמשכיות
של עם ישראל והגאולה העתידה תלויות בזה, וזה עיקר רצוני
מכם תמיד, ובפרט בחג הזה.”
כל האירועים הנפלאים והעוצמתיים שאירעו במהלך
גאולתנו ופדות נפשנו – הכול טוב ויפה, אבל הכול זה מעשה
ה’ יתברך. זה שייך לה’, זה החלק שלו – אך את השם של החג
בחר ה’ לקרוא דווקא על שם החלק של עם ישראל בתהליך
הגאולה!
וחכמינו הקדושים הבינו שזה המסר שבורא עולם רוצה
למסור לנו ולכן גם בתפילה בחרו להשתמש בלשון “חג
המצות”, כי הם ידעו שהיה מקום לטעות ולחשוב שמכיוון
שיש מצווה גדולה לספר בניסים ובנפלאות של ה’, ובכל מה
שעשה עם אבותינו ואִ תנו – היה ניתן לחשוב בטעות שהעיקר
הוא להתמקד במעשה ה’ יתברך ולא בחלק שלנו בגאולה.
ואם כי זה באמת חשוב מאוד, אבל זה לא המסר העיקרי,
ה’ יתברך בעצמו רומז לנו שהעיקר הוא החלק שלנו, שעל אף
שהוא חלק קטן, אבל הוא עיקר מה שה’ רוצה באמת.
ולכן גם חכמינו קראו לחג על שם המעשה שלנו, כדי
לומר לנו שזה רצון ה’ שתמיד נאמין בו יתברך ותמיד נבטל
את רצוננו מפני רצונו במסירות נפש כמו שהיה בזמן יציאת
מצריים שזו הייתה ההתחלה של עם ישראל, כך צריכים
להמשיך הלאה מדור לדור