תפילה לפני שתיית 4 כוסות פסח

לומר בכוונה נפלאה לִ פְנֵי כּוֹס ראשון.
הֲרֵינִי מְקַשֵּׁר אֶת עַצְמִי בְכָל מִצְוֹת לֵיל הַסֵדֶר, בְּמִצְוַת
עֲשֵׂה שֶׁל שְתִיַּת אַרְבָעָה כּוֹסוֹת, בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל
אֲכִילַת הַמַצָה , בַאֲכִילַת הַמָרוֹר, וּבְכָל הַסֵדֶר הַקָדוֹשׁ
בְּחַג הַפֶּסַח הַזֶּה, לְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ
וּלְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִיִּים שׁוֹכְנֵי עָפָר קְדוֹשִׁים אָשֵׁר
בָּאָרֶץ הֵמָּה וּבִפרָט לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם,
נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה רַבֵּינוּ נַחְמָ ן בֵּן פֵיגֵא זְכוּתוֹ יָגֵן
עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן.
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ,
וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם הַ וָיָ”ה בָּרוּך הוּא אוֹת יוּ”ד
וְאוֹת הֵ “י בְּ אוֹת וָא”ו וְאוֹת הֵ “י בְּיִחוּדָא שְׁלִים עַל יְדֵי
הַהוּא טָמִיר וְנֶעְלָם בְּשֵׁם כּל יִשְֹרָאֵל, הרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן
לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַשם יְתְברַך לְקַיֵּם מִצְוַת שְתִיַּת כּוֹס
רִאשׁוֹנָה מֵאַרְבַע כּוֹסוֹת שֶ הוּא כְנֶגֶד אוֹת יוּ”ד שֶל
שֵם הַוַיָ”ה בָרוּך הוּא, שֶהוּא קדֶֹשׁהַ נִקְרא “חָכְמָה”
כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַכִּיר אוֹתוֹ וְלָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַך לאֲקָמָא
שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא וּלְעִלּוּי שְׁכִינַת עֻזֵּנוּ.
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶי ה’אֱ -הַיוֶאֱ -הֵי אבוֹתַי שֶאֶזְכֶה
עַל יְדֵ י שְתִיַּת הַיַּיִן הַזֶה לְ “זַכָה נַעשָׂה ראֹשׁ” שֶאֶזְכֶה
לְתִקּוּן הַמּחִֹין שֶלִי, לְחָכְמָה, למחִֹין דְגַדְלוּת. וְשֶאזְכֶה
עַל יְדֵי שְתִיַּת הַיַּיִן הזֶה שֶיִּתְרוֹמֵם מֹחִי וְיִתְרַחֵב דַ עְתִי
עַד שאֶעֱלֶה לְשׁרֶֹשׁ הַדַעַת, שֶהוּא בְחִינַת שׁרֶֹשׁ הַתּוֹרָה
וְהַמִצְווֹת שֶעַל יְדֵ י זֶה אֶזְכֶה לְהִתְלַהב וּלהִתְחַזק לְקַיֵּם
אֶת הַתּוֹרָה בִשְלֵמוּת, וְתַצִיל אוֹתִי מִמּחִֹין דְקַטְנוּת, מֵעַצְבוּת.
שֶאֶזְכֶה עַל יְדֵ י שְתִיַּת הַיַּיִן הַזֶה לְ”זָכה מְשַׂמְחוֹ”,
שֶאֶזְכֶה לַיַּיִן הַמְשַׂמֵחַ , וְאֶזְכֶה לשמְחָה גְדוֹלָה וְחֶדְוָה
רַבָה וַעֲצוּמָה מְאֹד וְעל יְדֵי זֶה אֶזְכֶה לְהַרְבּוֹת בְסִפּוּרֵי
יְצִיאת מִצְרַיִם, וְתַצִילֵנִי מִ”א זָכָה מְשַׁמְמוֹ” וְתַצִילֵנִ י
מִיַּיִן הַמְשַׁכֵר. שֶאֶזְכֶה עַל יְדֵ י שְתִיַּת הַיַּיִן הזֶה לְבֵרוּר
וְתִקּוּן הַמְדַמֶה בִשְלֵמוּת שֶהוּא  אֱמוּנָה הַקְדוֹשָׁה.
וְשֶאֶזְכֶה עַל יְדֵ י שְתִיַּת הַיַּיִן הַזֶה לְהִתְעוֹרֵר מֵהַשֵנָה
בְגַשְמִיוּת וְרוּחָנִיּוּת, שֶפֵרוּשׁוֹ שֶאֶזְכֶה לִהְיוֹת דָבוּק
בְהַשֵ ׁם יִתְבָרַך תָּמִיד, וְתִשְמְרֵנִ י שֶלא אֶפּל לְשֵנָה
בְגַשְמיּוּת וְרוּחנִיּוּת, וְשֶאֶזְכֶה בִשְתִית הַיַּיִן הַזֶה לְתַקֵן
אֶת הַפְגָם שֶ ל אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶ שָּׁתָה אֶת הַייִן שֶסָּחטָה
לוֹ חַוָּה.
רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם, תַּעֲשֶ ה שֶ עַל יְדֵ י שְתִיַּת הַ יַּיִן שֶ ׁל
הַכּוֹס הָרִאשׁוֹנָה, אֶזְכֶה לֶאֱ מוּנָ ה שְ ׁלֵ מָ ה, וּתְ בַ טֵ ּל מִ מֶ ּנִ ּי
בִ ּשְ ׁלֵ מוּת אֶ ת הַ קְ ּלִ פָּ ה שֶ ׁל “רוּחַ סְ עָ רָ ה”, וּתְ בַ טֵ ּל מִ מֶ ּנִ ּי
בִ ּשְ ׁלֵ מוּת אֶ ת הָ רוּחַ שְ ׁטוּת.
שֶ ׁהַ כּוֹס הַ זּוֹ הִ יא כְ ּנֶ גֶ ד לְ שׁוֹן הַ גְ ּאֻ לָּ ה שֶ ׁל “וְהוֹצֵ אתִ י
אֶ תְ כֶ ם”. וִיהִ י רָ צוֹן מִ לְ ּפָ נֶ י ה’ אֱ -הֵ ינוּ וֶאֱ -הֵ י אֲ בוֹתֵ ינוּ
שֶ ׁתּוֹצִ יא אֶ ת כָ ּל עַ מְ ּ בֵ ּית יִשְ ׂרָ אֵ ל בִ ּמְ הֵ רָ ה מֵ הַ גָ ּלוּת
הַ מַּ ר וְהָ אָ רֹ בִ ּמְ הֵ רָ ה בְ ּיָמֵ ינוּ אָ מֵ ן. וִיהִ י נֹעַ ם אֲ -דֹנָ י אֱ –
הֵ ינוּ עָ לֵ ינוּ וּמַ עֲ שֵׂ ה יָדֵ ינוּ כּוֹנְ נָ ה עָ לֵ ינוּ וּמַ עֲ שֵׂ ה יָדֵ ינוּ
כּוֹנְ נֵ הוּ. (ב”פ)
כּוֹס שְׁ נִ יָּ ה
תפילה לפני כּוֹס שְׁ נִ יָּה שחיבר מו”ר ראש הישיבה:
לְ שֵׁ ם יִחוּד קֻ דְ שָׁ א בְּ רִ י הוּא וּשְׁ כִ ינְ תֵּ הּ, בִּ דְ חִ ילוּ וּרְ חִ ימוּ,
וּרְ חִ ימוּ וּדְ חִ ילוּ, לְ יַחֲ דָ א שֵׁ ם הַ וָיָ”ה בָּ רוּ הוּא אוֹת יוּ”ד
וְאוֹת הֵ “י בְּ אוֹת וָא”ו וְאוֹת הֵ “י בְּ יִחוּדָ א
שְׁ לִ ים עַ ל יְדֵ י הַ הוּא טָ מִ יר וְנֶ עְ לָ ם בְּ שֵׁ ם
כָּ ל יִשְֹ רָ אֵ ל, הֲ רֵ ינִ י מוּכָ ן וּמְ זֻ מָּ ן לַ עֲ שׂוֹת
רְ צוֹן הַ שֵּׁ ם יִתְ בָּ רַ  לְ קַ יֵּם מִ צְ וַת שְׁ תִ יַּת
כּוֹס שְׁ נִ יָּה מֵ אַ רְ בַּ ע כּוֹסוֹת שֶׁ הוּא כְּ נֶ גֶ ד
אוֹת הֵ ”א רִ אשׁוֹנָ ה שֶׁ ל שֵׁ ם הֲ וָיָ”ה בָּ רוּ
הוּא שֶׁ הוּא ”בִּ ינָ ה” וְהֵ ן תְּ רֵ ין רֵ עִ ין דְּ לָ א
מִ תְ פָּ רְ שִׁ ין. כְּ דֵ י לִ זְ כּוֹת לְ הַ כִּ יר אוֹתוֹ וְלָ דַ עַ ת
אוֹתוֹ יִתְ בָּ רַ  לַ אֲ קָ מָ א שְׁ כִ ינְ תָּ א מֵ עַ פְ רָ א
וּלְ עִ לּוּי שְׁ כִ ינַ ת עֻ זֵּ נוּ.
וִיהִ י רָ צוֹן מִ לְּ פָ נֶ י ה’ אֱ -הַ י וֵא-הֵ י
אֲ בוֹתַ י שֶׁ אֶ זְ כֶּ ה עַ ל יְדֵ י שְׁ תִ יַּת
הַ יַּיִן הַ זֶּ ה לְ ‘זָ כָ ה נַ עֲ שָׂ ה רֹאשׁ’.
שֶׁ אֶ זְ כֶּ ה לִ הְ יוֹת
מְ קֻ שָּׁ ר תָּ מִ יד
עִ ם רֹאשׁ
בְּ נֵ י יִ שְׂ רָ אֵ ל ,
שֶׁ אֶ זְ כֶּ ה לְ תִ קּוּן הַ מּוֹחִ ין שֶׁ לִּ י, לְ חָ כְ מָ ה, לְ מּוֹחִ ין דְ גַּ דְ לוּת.
וְשֶׁ אֶ זְ כֶּ ה עַ ל יְדֵ י שְׁ תִ יַּת הַ יַּיִן הַ זֶּ ה שֶׁ יִּתְ רוֹמֵ ם מֹחִ י וְיִתְ רַ חֵ ב
דַּ עְ תִּ י עַ ד שֶׁ אֶ עֱ לֶ ה לְ שֹׁרֶ שׁ הַ דַּ עַ ת שֶׁ הוּא בְּ חִ ינַ ת שֹׁרֶ שׁ
הַ תּוֹרָ ה וְהַ מִּ צְ ווֹת, שֶׁ עַ ל יְדֵ י זֶ ה אֶ זְ כֶּ ה לְ הִ תְ לַ הֵ ב וּלְ הִ תְ חַ זֵּ ק
לְ קַ יֵּם אֶ ת הַ תּוֹרָ ה בִּ שְׁ לֵ מוּת, וְתַ צִּ יל אוֹתִ י מִ ‘א זָ כָ ה
נַ עֲ שָׂ ה רָ שׁ’, תַ צִּ יל אוֹתִ י מְ מּוֹחִ ין דְ קַ טְ נוּת, מְ עַ צְ בוּת.
שֶׁ אֶ זְ כֶּ ה עַ ל יְדֵ י שְׁ תִ יַּת הַ יַּיִן הַ זֶּ ה לְ זָ כָ ה מְ שַׂ מְּ חוֹ, שֶׁ אֶ זְ כֶּ ה
לַ יַּיִן הַ מְּ שַׂ מֵּ חַ , וְאֶ זְ כֶּ ה לָ בוֹא לְ תוֹ שִׂ מְ חָ ה גְּ דוֹלָ ה וְחֶ דְ וָה
רַ בָּ ה וַעֲ צוּמָ ה מְ אֹד, וְעַ ל יְדֵ י זֶ ה אֶ זְ כֶּ ה לְ הַ רְ בּוֹת בְּ סִ פּוּרֵ י
יְצִ יאַ ת מִ צְ רָ יִם, וְתַ צִּ ילֵ נִ י מִ ‘א זָ כָ ה מְ שַׁ מְּ מוֹ’, וְתַ צִּ ילֵ נִ י
מִ יַּיִן הַ מְּ שַׁ כֵּ ר. שֶׁ אֶ זְ כֶּ ה עַ ל יְדֵ י שְׁ תִ יַּת הַ יַּיִן הַ זֶּ ה, לְ בֵ רוּר
הַ מְּ דַ מֶּ ה וּלְ תִ קּוּן הַ מְּ דַ מֶּ ה בִּ שְׁ לֵ מוּת שֶׁ הוּא הָ אֱ מוּנָ ה
הַ קְּ דוֹשָׁ ה. וְשֶׁ אֶ זְ כֶּ ה עַ ל יְדֵ י שְׁ תִ יַּת הַ יַּיִן הַ זֶּ ה, לְ הִ תְ עוֹרֵ ר
מֵ הַ שֵּׁ נָ ה בְּ גַ שְׁ מִ יּוּת וּבְ רוּחָ נִ יּוּת שֶׁ פֵּ רוּשׁוֹ שֶׁ אֶ זְ כֶּ ה לִ הְ יוֹת
דָ בוּק בְ ּהַ שֵּׁ ם יִתְ בָּ רַ  תָּ מִ יד. וְתִ שְׁ מְ רֵ נִ י שֶׁ א אֶ פֹּל לְ שֵׁ נָ ה
בְּ גַ שְׁ מִ יּוּת וּבְ רוּחָ נִ יּוּת. וְתִ שְׁ מֹר אוֹתִ י שֶׁ א יַזִּ יק לִ י שְׁ תִ יַּת
הַ יַּיִן הַ זֶּ ה, א בְּ גַ שְׁ מִ יּוּת וְא בָּ רוּחָ נִ יּוּת. וְשֶׁ אֶ זְ כֶּ ה בִ ּשְׁ תִ יַּת
הַ יַּיִן הַ זֶּ ה לְ תַ קֵּ ן אֶ ת הַ פְּ גָ ם שֶׁ ל אָ דָ ם הָ רִ אשׁוֹן שֶׁ שָּׁ תָ ה אֶ ת
הַ יַּיִן שֶׁ סָּ חֲ טָ ה לוֹ חַ וָּה.
רִ בּוֹנוֹ שֶׁ ל עוֹלָ ם תַ עֲ שֶׂ ה שֶׁ עַ ל יְדֵ י שְׁ תִ יַּת הַ יַּיִן שֶׁ ל הַ כּוֹס
הַ שְּׁ נִ יָּה, אֶ זְ כֶּ ה לִ תְ פִ לָּ ה, שֶׁ אֶ זְ כֶּ ה לַ עֲ בוֹדַ ת הַ תְּ פִ לָּ ה
בִּ שְׁ לֵ מוּת. שֶׁ אֶ זְ כֶּ ה לִ הְ יוֹת מֵ הַ כַּ ת שֶׁ ל הַ בַּ עַ ל תְּ פִ לָּ ה
שֶׁ בָּ חֲ רוּ שֶׁ הַ תְּ פִ לָּ ה הִ יא הַ תַּ כְ לִ ית שֶׁ לָּ הֶ ם וְאֶ זְ כֶּ ה
לְ הִ תְ קָ רֵ ב לַ עֲ בוֹדַ ת הַ תְּ פִ לָּ ה וְהַ הִ תְ בּוֹדְ דוּת, שִׁ ירוֹת
וְתִ ּשְׁ בָ ּחוֹת, תּוֹדוֹת וְהוֹדָ יוֹת, וִדּוּיִים וּתְ שׁוּבָ ה, בִּ שְׁ לֵ מוּת.
וּתְ בַ טֵּ ל מִ מֶּ נִּ י בִּ שְׁ לֵ מוּת אֶ ת הַ קְּ לִ יפָּ ה שֶׁ ל ”עָ נָ ן גָּ דוֹל”.
וּתְ בַ טֵּ ל מִ מֶּ נִּ י בִּ שְׁ לֵ מוּת אֶ ת הָ רוּחַ זְ נוּת וְאֶ זְ כֶּ ה לְ תִ קּוּן
הַ בְּ רִ ית וְתִ קּוּן הַ יְּסוֹד בִּ שְׁ לֵ מוּת, וְאֶ זְ כֶּ ה לִ הְ יוֹת נָ קִ י מִ כָּ ל
תַּ אֲ וַת הַ נִּ אוּף בְּ תַ כְ לִ ית הַ נִּ קָּ יוֹן בִּ שְׁ לֵ מוּת. שֶׁ הַ כּוֹס הַ זּוֹ
הִ יא כְּ נֶ גֶ ד לְ שׁוֹן הַ גְּ אֻ לָּ ה שֶׁ ל ”וְהִ צַּ לְ תִּ י אֶ תְ כֶ ם”, וִיהִ י
רָ צוֹן מִ לְּ פָ נֶ י ה’ אֱ -הֵ ינוּ וֵא-הֵ י אֲ בוֹתֵ ינוּ שֶׁ תַּ צִּ יל אֶ ת
כָּ ל עַ מְּ  בֵּ ית יִשְׂ רָ אֵ ל בִּ מְ הֵ רָ ה הַ צָּ לָ ה שְׁ לֵ מָ ה בְּ גַ שְׁ מִ יּוּת
וּבְ רוּחָ נִ יּוּת אָ מֵ ן.
וִיהִ י נֹעַ ם אֲ -דֹנָ י אֱ -הֵ ינוּ עָ לֵ ינוּ וּמַ עֲ שֵׂ ה יָדֵ ינוּ כּוֹנְ נָ ה
עָ לֵ ינוּ וּמַ עֲ שֵׂ ה יָדֵ ינוּ כּוֹנְ נֵ הוּ. (ב”פ)
כּוֹס שְׁ לִ ישִׁ ית
וקודם שתיית הכוס השלישית, יאמרו כולם יחד את
הנוסח של “לשם יחוד” שמופיע בהגדות וכן את תפלת
ההכנה לשתיית ארבע כוסות
תפילה לפני כּוֹס שְׁ לִ ישִׁ ית שחיבר מו”ר ראש הישיבה:
לְ שֵׁ ם יִחוּד קֻ דְ שָׁ א בְּ רִ י הוּא וּשְׁ כִ ינְ תֵּ הּ, בִּ דְ חִ ילוּ וּרְ חִ ימוּ,
וּרְ חִ ימוּ וּדְ חִ ילוּ, לְ יַחֲ דָ א שֵׁ ם הַ וָיָ”ה בָּ רוּ הוּא אוֹת יוּ”ד
וְאוֹת הֵ “י בְּ אוֹת וָא”ו וְאוֹת הֵ “י בְּ יִחוּדָ א שְׁ לִ ים (ַל יְדֵ י
הַ הוּא טָ מִ יר וְנֶ עְ לָ ם בְּ שֵׁ ם כָּ ל יִשְֹ רָ אֵ ל, הֲ רֵ ינִ י מוּכָ ן וּמְ זֻ מָּ ן
לַ עֲ שׂוֹת רְ צוֹן הַ שֵּׁ ם יִתְ בָּ רַ  לְ קַ יֵּם מִ צְ וַת שְׁ תִ יַּת כּוֹס
שְׁ לִ ישִׁ ית מֵ אַ רְ בַּ ע כּוֹסוֹת שֶׁ הוּא כְּ נֶ גֶ ד אוֹת וָא”ו שֶׁ ל שֵׁ ם
הֲ וָיָ”ה בָּ רוּ הוּא שֶׁ הוּא ”תִּ פְ אֶ רֶ ת”. כְּ דֵ י לִ זְ כּוֹת לְ הַ כִּ יר
אוֹתוֹ וְלָ דַ עַ ת אוֹתוֹ יִתְ בָּ רַ  לַ אֲ קָ מָ א שְׁ כִ ינְ תָּ א מֵ עַ פְ רָ א
וּלְ עִ לּוּי שְׁ כִ ינַ ת עֻ זֵּ נוּ.
וִיהִ י רָ צוֹן מִ לְּ פָ נֶ י ה’ אֱ -הַ י וֵא-הֵ י אֲ בוֹתַ י שֶׁ אֶ זְ כֶּ ה עַ ל
יְדֵ י שְׁ תִ יַּת הַ יַּיִן הַ זֶּ ה לְ ‘זָ כָ ה נַ עֲ שָׂ ה רֹאשׁ’. שֶׁ אֶ זְ כֶּ ה לִ הְ יוֹת
מְ קֻ שָּׁ ר תָּ מִ יד עִ ם רֹאשׁ בְּ נֵ י יִשְׂ רָ אֵ ל, שֶׁ אֶ זְ כֶּ ה לְ תִ קּוּן
הַ מּוֹחִ ין שֶׁ לִּ י, לְ חָ כְ מָ ה, לְ מּוֹחִ ין דְ גַּ דְ לוּת. וְשֶׁ אֶ זְ כֶּ ה עַ ל
יְדֵ י שְׁ תִ יַּת הַ יַּיִן הַ זֶּ ה שֶׁ יִּתְ רוֹמֵ ם מֹחִ י וְיִתְ רַ חֵ ב דַּ עְ תִּ י עַ ד
שֶׁ אֶ עֱ לֶ ה לְ שֹׁרֶ שׁ הַ דַּ עַ ת שֶׁ הוּא בְּ חִ ינַ ת שֹׁרֶ שׁ הַ תּוֹרָ ה
וְהַ מִּ צְ ווֹת, שֶׁ עַ ל יְדֵ י זֶ ה אֶ זְ כֶּ ה לְ הִ תְ לַ הֵ ב וּלְ הִ תְ חַ זֵּ ק לְ קַ יֵּם
אֶ ת הַ תּוֹרָ ה בִּ שְׁ לֵ מוּת, וְתַ צִּ יל אוֹתִ י מִ ‘א זָ כָ ה נַ עֲ שָׂ ה
רָ שׁ’, תַ צִּ יל אוֹתִ י מְ מּוֹחִ ין דְ קַ טְ נוּת, מְ עַ צְ בוּת. שֶׁ אֶ זְ כֶּ ה
עַ ל יְדֵ י שְׁ תִ יַּת הַ יַּיִן הַ זֶּ ה לְ זָ כָ ה מְ שַׂ מְּ חוֹ, שֶׁ אֶ זְ כֶּ ה לַ יַּיִן
הַ מְּ שַׂ מֵּ חַ , וְאֶ זְ כֶּ ה לָ בוֹא לְ תוֹ שִׂ מְ חָ ה גְּ דוֹלָ ה וְחֶ דְ וָה
רַ בָּ ה וַעֲ צוּמָ ה מְ אֹד, וְעַ ל יְדֵ י זֶ ה אֶ זְ כֶּ ה לְ הַ רְ בּוֹת בְּ סִ פּוּרֵ י
יְצִ יאַ ת מִ צְ רָ יִם, וְתַ צִּ ילֵ נִ י מִ ‘א זָ כָ ה מְ שַׁ מְּ מוֹ’ וְתַ צִּ ילֵ נִ י
מִ יַּיִן הַ מְּ שַׁ כֵּ ר. שֶׁ אֶ זְ כֶּ ה עַ ל יְדֵ י שְׁ תִ יַּת הַ יַּיִן הַ זֶּ ה, לְ בֵ רוּר
הַ מְּ דַ מֶּ ה וּלְ תִ קּוּן הַ מְּ דַ מֶּ ה בִּ שְׁ לֵ מוּת שֶׁ הוּא הָ אֱ מוּנָ ה
הַ קְּ דוֹשָׁ ה. וְשֶׁ אֶ זְ כֶּ ה עַ ל יְדֵ י שְׁ תִ יַּת הַ יַּיִן הַ זֶּ ה, לְ הִ תְ עוֹרֵ ר
מֵ הַ שֵּׁ נָ ה בְּ גַ שְׁ מִ יּוּת וּבְ רוּחָ נִ יּוּת שֶׁ פֵּ רוּשׁוֹ שֶׁ אֶ זְ כֶּ ה לִ הְ יוֹת
דָ בוּק בְ ּהַ שֵּׁ ם יִתְ בָּ רַ  תָּ מִ יד. וְתִ שְׁ מְ רֵ נִ י שֶׁ א אֶ פֹּל לְ שֵׁ נָ ה
בְּ גַ שְׁ מִ יּוּת וּבְ רוּחָ נִ יּוּת. וְתִ שְׁ מֹר אוֹתִ י שֶׁ א יַזִּ יק לִ י שְׁ תִ יַּת
הַ יַּיִן הַ זֶּ ה, א בְּ גַ שְׁ מִ יּוּת וְא בָּ רוּחָ נִ יּוּת. וְשֶׁ אֶ זְ כֶּ ה בִ ּשְׁ תִ יַּת
הַ יַּיִן הַ זֶּ ה לְ תַ קֵּ ן אֶ ת הַ פְּ גָ ם שֶׁ ל אָ דָ ם הָ רִ אשׁוֹן שֶׁ שָּׁ תָ ה אֶ ת
הַ יַּיִן שֶׁ סָּ חֲ טָ ה לוֹ חַ וָּה.
רִ בּוֹנוֹ שֶׁ ל עוֹלָ ם תַ עֲ שֶׂ ה שֶׁ עַ ל יְדֵ י שְׁ תִ יַּת הַ יַּיִן שֶׁ ל הַ כּוֹס
הַ שְׁ לִ ישִׁ ית, אֶ זְ כֶּ ה לְ נִ סִּ ים, שֶׁ אֶ זְ כֶּ ה לְ הַ אֲ מִ ין בְּ נִ סִּ ים.
וּלְ הַ אֲ מִ ין בְּ עַ צְ מִ י שֶׁ עַ ל יְדֵ י תְּ פִ לָּ תִ י תַ עֲ שֶׂ ה נִ סִּ ים.
וּתְ בַ טֵּ ל מִ מֶּ נִּ י בִּ שְׁ לֵ מוּת אֶ ת הַ קְּ לִ יפָּ ה שֶׁ ל ”אֵ שׁ
מִ תְ לַ קַּ חַ ת” וּתְ בַ טֵּ ל מִ מֶּ נִּ י בִּ שְׁ לֵ מוּת אֶ ת רוּחַ הַ מִּ דָּ ה
רָ עָ ה שֶׁ הִ יא הַ גַּ אֲ וָה. וִיהִ י רָ צוֹן שֶׁ תְּ בַ טֵּ ל מִ מֶּ נִּ י אֶ ת
כָּ ל הַ גַּ אֲ וָה וְאֶ ת כָּ ל הַ רְ גָּ שָׁ ת הַ יֵּשׁוּת, שֶׁ אֶ זְ כֶּ ה
לִ חְ יוֹת אֶ ת שִׁ פְ לוּתִ ּי וְלִ חְ יוֹת שֶׁ אֵ ין עוֹד מִ לְּ בַ דּוֹ
יִתְ בָּ רַ . שֶׁ הַ כּוֹס הַ זּוֹ הִ יא כְּ נֶ גֶ ד לְ שׁוֹן הַ גְּ אֻ לָּ ה שֶׁ ל
”וְגָ אַ לְ תִּ י אֶ תְ כֶ ם”.
וִיהִ י רָ צוֹן מִ לְּ פָ נֶ י ה’ אֱ -הֵ ינוּ וֵא-הֵ י אֲ בוֹתֵ ינוּ שֶׁ תִּ גְ אַ ל
אֶ ת כָּ ל עַ מְּ  בֵּ ית יִשְׂ רָ אֵ ל גְּ אֻ לָּ ה שְׁ לֵ מָ ה בִּ מְ הֵ רָ ה אָ מֵ ן.
וִיהִ י נֹעַ ם אֲ -דֹנָ י אֱ -הֵ ינוּ עָ לֵ ינוּ וּמַ עֲ שֵׂ ה יָדֵ ינוּ כּוֹנְ נָ ה
עָ לֵ ינוּ וּמַ עֲ שֵׂ ה יָדֵ ינוּ כּוֹנְ נֵ הוּ. (ב”פ)
כוס רביעית
לפני שתיית הכוס הרביעית של היין, יש לעורך הסדר
להזכיר לכל המסובים (כולל נשים) שיש לשתות את היין
בהסיבה. ויאמרו כולם יחד את תפלת ההכנה לשתיית
כּוֹס רְ בִ יעִ ית שחיבר מו”ר ראש הישיבה:
לְ שֵׁ ם יִחוּד קֻ דְ שָׁ א בְּ רִ י הוּא וּשְׁ כִ ינְ תֵּ הּ, בִּ דְ חִ ילוּ וּרְ חִ ימוּ,
וּרְ חִ ימוּ וּדְ חִ ילוּ, לְ יַחֲ דָ א שֵׁ ם הַ וָיָ”ה בָּ רוּ הוּא אוֹת יוּ”ד
וְאוֹת הֵ “י בְּ אוֹת וָא”ו וְאוֹת הֵ “י בְּ יִחוּדָ א שְׁ לִ ים עַ ל יְדֵ י
הַ הוּא טָ מִ יר וְנֶ עְ לָ ם בְּ שֵׁ ם כָּ ל יִשְֹ רָ אֵ ל, הֲ רֵ ינִ י מוּכָ ן וּמְ זֻ מָּ ן
לַ עֲ שׂוֹת רְ צוֹן הַ שֵ ּׁם יְתְ בָ ּרַ  לְ קַ יֵּם מִ צְ וַת שְ ׁתִ יַּת כּוֹס
רְ בִ יעִ ית מֵ אַ רְ בַ ּע כּוֹסוֹת שֶ ׁהוּא כְ ּנֶ גֶ ד אוֹת הֵ “א אַ חֲ רוֹנָ ה
שֶ ׁל שֵ ׁם הַ וַיָ”ה בָ ּרוּ הוּא שֶ ׁהוּא “מַ לְ כוּת”. כְּ דֵ י לִ זְ כּוֹת
לְ הַ כִּ יר אוֹתוֹ וְלָ דַ עַ ת אוֹתוֹ יִתְ בָּ רַ  לַ אֲ קָ מָ א שְׁ כִ ינְ תָּ א
מֵ עַ פְ רָ א וּלְ עִ לּוּי שְׁ כִ ינַ ת עֻ זֵּ נוּ.
הֲ רֵ ינִ י מוּכָ ן וּמְ זֻ מָּ ן לַ עֲ שׂוֹת רְ צוֹן הַ שֵ ּׁם יְתְ בָ ּרַ  לְ קַ יֵּם מִ צְ וַת
שְ ׁתִ יַּת כּוֹס רְ בִ יעִ ית מֵ אַ רְ בַ ּע כּוֹסוֹת שֶ ׁהוּא כְ ּנֶ גֶ ד אוֹת
הֵ “א אַ חֲ רוֹנָ ה שֶ ׁל שֵ ׁם הַ וַיָ”ה בָ ּרוּ הוּא שֶ ׁהוּא “מַ לְ כוּת”.
יְהִ י רָ צוֹן מִ לְ ּפָ נֶ י ה’ אֱ -הַ י וֶאֱ -הֵ י אֲ בוֹתַ י שֶ ׁאֶ זְ כֶ ּה
עַ ל יְדֵ י שְ ׁתִ יַּת הַ יַּיִן הַ זֶ ּה לְ “זַ כָ ה נַ עֲ שָׂ ה ראֹשׁ” שֶ ׁאֶ זְ כֶ ּה
לְ תִ קּוּן הַ מּחִֹ ין שֶ ׁלִ ּי, לְ חָ כְ מָ ה, לְ מחִֹ ין דְ ּגַ דְ לוּת. וְשֶ ׁאֶ זְ כֶ ּה
עַ ל יְדֵ י שְ ׁתִ יַּת הַ יַּיִן הַ זֶ ּה שֶ ׁיִּתְ רוֹמֵ ם מֹחִ י וְיִתְ רַ חֵ ב דַ ּעְ תִ ּי
עַ ד שֶ ׁאֶ עֱ לֶ ה לְ שׁרֶֹ שׁ הַ דַ ּעַ ת, שֶ ׁהוּא בְ ּחִ ינַ ת שׁרֶֹ שׁ הַ תּוֹרָ ה
וְהַמִצְווֹת, שֶ עַל יְדֵי זֶה אֶזכֶה ל הִ תְ לַ הֵ ב וּלְ הִ תְ חַ זֵ ּק לְ קַ יֵּם
אֶת הַתּוֹרָה בִשְלֵמוּת, 
רָשׁ”, תַּצִיל אוֹתִי מִמּחִֹין דְקַטְנוּת, מֵעַצְבוּת.
שֶאֶזְכֶה עַל יְדֵ י שְתִיַּת הַיַּיִן הַזֶה לְ”זַכָה מְשַׂמְחוֹ”,
שֶאֶזְכֶה לַיַּיִן הַמְשַׂמֵחַ , וְאֶזכֶה לְשִמְחָ הגְדוֹלָ ה
וְחֶדְוָה רַבָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, וְעַל יְד י זֶה אֶזְכֶה
לְהַרְבּוֹת בְסִפּוּרֵ י יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְתַצִילֵנִי מִא
זָכָה מְשַׁמֵמוֹ”, וְתַצִילֵנִי מִיַּיִן הַמְשַׁכֵר. שֶאֶזְכֶה עַל יְדֵי
שתִיּת הַיַּיִן הַזֶה לְבֵרוּר וְתִקּוּן המְדַמֶה בִשְלמוּת שֶהוּא
הָאֱמוּנָה הַקְדוֹשָׁה.
וְשֶ ׁאֶזְכֶה עַל יְדֵ י שתִיַּת הַיַּיִן הזֶה לְהתְעוֹרֵר מהַשֵנָה
בְגַשְמִיּוּת וְרוּחנִיּוּת, שֶפֵרוּשׁוֹ שֶאֶזְכֶה לִהְיוֹת דָבוּק
בְהַשֵ ׁם יִתְבָרַך תָּמִיד, וְתִשְמְרֵנִי שאֶפֹּל לְשֵנה
בְגַשְמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְשֶאֶזְכֶה בִשְתִיַּת הַיַּיִן הַזה לְתַקֵן
אֶת הַפְגָם שֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶשָּׁתָה אֶת הַיַּיִן שֶסּחֲטָה
לוֹ חַוָּה.
רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם, תַּעֲשֶ ה שֶעַל יְדֵ י שְתִיַּת הַיַּיִן שֶל הַכּוֹס
הָרְבִיעִית אֶזְכֶה לְאֶרץ יִשְרָאֵל, שֶאֶזְכֶה לִקדֻשַּׁת ארֶץ
יִשְרָאֵל בִשְלֵמוּת, וְשֶיִּתְגַלֶה כְבָר עַכְשׁו הַקְדֻשָּׁה שֶל
אֶרֶץ יִשְרָאֵל. וּתְבַטֵל מִמֶנִי בִשְלֵמוּת קְלִפַּת “נֹגַהּ”,
וּתְבַטֵל מִמֶנִי בִשְלֵמוּת אֶת רוּחַ הַטֻמְאָה.
שֶהַכּוֹס הַזּוֹ הִיא כְנֶגֶד הַלָּשׁוֹן שֶל הַגְאֻלָּ ה שֶל
“וְלָקַחְתי אֶתְכֶם”. וִיהִי רָצוֹן מִלְפָנֶי ה’ אלוהֵינוּ
וֶאֱלוהֵי אבוֹתֵינוּ שתִקַּח אֶת כָל עמְך בֵית יִשְרָאֵ ל
מִכָל אַרְבַע כַנְפוֹת כָל האָרֶץ, וְתָבִיא אוֹתָם לְאֶרֶץ
יִשְרָאֵל בִמְהֵרָה, וְתָבִיא אֶת מָשִ יחַ צִדְקֵנוּ וְתִבְנֶה
בֵית מִקְדָשֵנוּ וְתִתְגַלה מלְכוּתְ ה’  בִשְלֵמוּת אָמן.
וִיהִי נֹעַם אֲ-דֹנָי אֱלהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדינוּ
כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ
כּוֹנְנֵהוּ. (ב”פ