בדרך שלי או גירושין?

"ידעתי מהרגע הראשון שהתחתנו שנתגרש" סיפרה לי הילה באחד המפגשים איתה, ואני מדבר על לפני 30 שנים, שכבר אז, בתחילת חיי הנישואין שלהם היא הבינה (ואולי גם החליטה) שבעלה הוא מקרה אבוד ולחיי הנישואין שלה אין שום פוטנציאל.

זה סיפור ארוך למה היא הגיעה למסקנה הזו והחליטה להישאר בכל זאת, אבל בתמציתיות – בעלה ניסה להכניס אותה למספר עניינים אישיים שלו – כמו חוסר ביטחון ממנו סבל ועוד, והסביר לה ששיתוף פעולה ועבודת צוות מתוך הזוגיות יעזרו לו לצמוח ולגדול ולשקם את ה'חסרונות' הללו. אך במקום לתמוך בו, היא הציבה לו אולטימטום.

"אם אתה לא רוצה להיות איתי" היא אמרה לו, "לך ותעזוב אותי בשקט. אני אמשיך להיות מי שאני ואני מאמינה במה שאני עושה ואני לא הולכת להשתנות בשביל אף אחד! קח את עצמך בידיים ותעשה את מה שאתה צריך!"

זכרו, זה קרה מהר מאוד אחרי טקס החופה! ומה בעלה הרגיש? ובכן, במקום להרגיש שיש לו חברה אוהבת וביטחון, הוא הרגיש שהוא התחתן עם האויב שלו. בפגישה איתו הוא סיפר לי שהוא לא פעם היה אומר לעצמו, 'זאת לא אישה שאוהבת אותי! יותר חשוב לאשתי להיות ליד המשפחה שלה, הקריירה שלה, ובעצם, כל מה שהיא רוצה יותר חשוב מכל דבר אחר… אפילו יותר ממני!'…

הוא בהחלט ידע שיש לו כמה בעיות שהוא צריך לטפל בהן, אבל למי אין?!? הוא ניסה לערב את אשתו בתהליך מציאת הפתרונות של הבעיות הללו. ואני לא מדבר על בעיות חריגות, אלא דברים שמתגלים מדי פעם אצל שני בני הזוג, ויש את הצד הזה שמרגיש חלש וזקוק לתמיכה ועזרה. הזוגיות, לרוב ועל פי ניסיון מול מטופלים, מסייעת לבני זוג כאלה לחזור למסלול נפלא והם רק עולים מעלה. בן הזוג התומך למעשה רק מרוויח – גם כי תמך בחצי השני שלו וגם כי גילה דברים אדירים על עצמו, יכולות ומידת התחשבות שלא חלם שיש לו אחת כזו.

"רק תאהבי אותי" ביקש ממנה.

מאמרים נוספים בנושא:

שניים שהם אחד

שלום בית? הנוסחה החדשה!

שפת האהבה

מקום של אהבה

וגר זאב עם כבש

הצד המקבל

אהבה ללא תנאים

ותודה על האישה

אהבה אמיתית?

כל יום מחדש

שניים זה ביחד

תבחרו באהבה

כאן בונים גן עדן

ומה הוא קיבל? ברגע שאמר לה משהו הילה התחילה לצעוק עליו, "זהו! זה או הדרך שלי או שאנחנו מתגרשים!"

לא צריך להיות איש מקצוע כדי להבין שזאת אחת הדרכים הכי פוגעניות והורסות, במיוחד כשהזוגיות רק בתחילתה.

למה הילה התנהגה והגיבה כך? כנראה היא הייתה תפוסה בדפוס התנהגות שלילי שהוביל אותה לתגובות ותפניות בחיים שללא ספק אינן מועילות, יצירתיות, מפתחות או מוסיפות משהו לה כאדם ובכלל.

אם עוקבים לאחור אחרי התנהגות כזו היא תמיד תוביל למשהו שקרה ונבלע בתת המודע, ולא פעם לאדם אפילו אין רמז לזה בגלל הזמן שעבר מאז פיתח דפוס התנהגות שכזה. תת המודע שלנו בקושי מוגן בהשוואה למודע, ושם היצר הרע חוגג. זה שטח המלחמה שלו, שם הוא ממלא את היומית שלו. בדיוק כמו נחש שפוגע בחלק התחתון – הרגליים, בתת המודע שלנו, ואז גורם לתהליך לקרות כך שלמודעות שלנו אין שמץ של מושג מה באמת קורה שם בפנים, וכמה אנו חשופים לסכנה הזו.

אני לא יודע מה הילה אמרה לעצמה בתת המודע או עם מה הצליחה לשכנע את עצמה, יכול להיות שאמרה לעצמה ש'אי אפשר לבטוח בגברים', או 'אדם צריך להיות בשביל עצמו', או 'עדיף להיות לא להיות תלוי באף אחד'… האפשרויות רבות. אבל יום בהיר אחד, יש לה בעל בתחילת חיי הנישואין שלהם שמגלה לה את אשר על ליבו, והילה לא יודעת איך להתמודד עם זה, אז היא מתחילה להמעיט מערכו של גילוי לב זה ואומרת לעצמה שהיא לא יכולה, אבל ממש לא יכולה, להיות מוטרדת בגלל אדם 'נצרך'.

ברור שזאת לא הדרך, וזוגיות צריכה להיות קודם כל החברים הכי טובים. ככה מתנהלים חיים טובים בשניים בצורה תקינה!

נקודת המפתח כאן היא – שלא משנה איזו החלטה ראשונית התקבלה בתת המודע שלה, זה לא אומר שזה צריך להיות משהו קבוע!!! אפשר לשנות ולעקור את זה מהשורש.

איך?

על ידי שמציפים את כל העניינים הטמונים בתת המודע כלפי מעלה, על ידי שמאירים את כל ההחלטות התת מודעיות הללו עם אור גדול, ואז מקבלים החלטות במודע לגבי הרעיונות והאמונות שהיו טמונים שם – מה צריך באמת וממה בהחלט כדאי להיפרד ולהשליך למצולות.

אדם שמתחיל להשקיע מאמצים בלהפוך החלטות ובחירות מתת המודע ולהביאן למודע, חווה חופש בחירה אדיר, יש לו יותר אפשרויות, והרבה מקום לשינויים חיובים וצמיחה. במקום לתת להחלטות שלנו לשלוט בנו, אנו נשלוט בהחלטות שלנו.

וכשמגיעים להחלטה חשובה כזו בחיים ובפרט בזוגיות, החיים בשניים נראים אחרת!