
אז תתרפא
אתה מכיר את השיר "ה' יתברך תמיד אוהב אותי"? הוא הכיר. כל המדינה מכירה, ברוך ה'. 'כבר שמענו ישועות מהשיר הזה'

אוי לי אם לא אֹמַר
תלמיד שלי, יהודי יקר שעוסק בקירוב, מקבל טלפון בהול מאחד המקורבים אליו. יהודי מרקע רחוק מאוד.
מדובר בטרגדיה גדולה מאוד: אחותו של אותו המקורב, אישה צעירה, בסך הכול בת ארבעים ושלוש עם שלושה ילדים, מאושפזת בבית החולים בלי הכרה, בקריסת מערכות, ומעל ארבעים ואחת מעלות חום.
התקשרו אליהם מבית החולים וקראו לו ולכל המשפחה לבוא להיפרד מהאחות. בינו לבין אחותו היה קשר מיוחד, והוא היה נשמע מרוסק ומיואש.
“עזור לי”, הוא אומר לו, “תן לי עצה. תתפלל עליה. היא חייבת לחיות…”
בהשגחה פרטית, אותו התלמיד היה בדיוק בקבר שמעון הצדיק. הוא אמר ליהודי כמה מילות חיזוק ולקח את השם של האחות כדי להתפלל עליה.
רגע לפני שהוא מנתק את השיחה, עצר התלמיד לרגע, וחשב:
הרי הרב שלי אומר לשיר את השיר “ה’ יתברך תמיד אוהב אותי” והוא אומר שהשיר הזה מסוגל לכל הישועות – אולי אני אגיד לו לשיר את השיר הזה ליד המיטה של אחותו? מצד שני, משפחה בבית חולים בשיא הדאגה, ואני אגיד להם לשיר?! זה נשמע מאוד לא טוב. חוסר רגישות מוחלט ואפילו שיגעון…
“החלטתי ‘לזרוק’ את השכל”, הוא מספר, “אני מאמין באמונה שלימה שהשיר הזה בוודאי יעזור לה. הוא מתקשר אלי לשמוע מה יש לי לומר לו, שיחשוב עלי מה שהוא רוצה, אני חייב להגיד לו את האמת. ואמרתי לו: אתה מכיר את השיר “ה’ יתברך תמיד אוהב אותי”? הוא הכיר. כל המדינה מכירה, ברוך ה’. ‘כבר שמענו ישועות מהשיר הזה’, אמרתי לו, ‘שמע לי. תפעיל את השיר הזה ליד האוזן של אחותך ותן לו להתנגן ברצף, וה’ יעזור’…”
אחרי שעתים הוא מתקשר אליו כשכולו נרגש: “אתה לא תאמין מה קרה! אחרי שעה שהשיר מתנגן, החום התחיל לרדת, הרופאים נדרכו והתחילו לעקב אחרי המדדים, והנה הם רואים שלחץ הדם מתחיל להתייצב, ומערכת אחרי מערכת מתחילה לפעול מחדש. הרופאים בהלם וכולם מסכימים פה אחד שהתחולל כאן ‘נס רפואי’!”
כל הלילה הם היו בקשר, כשכל העת זורמים דיווחים מבית החולים על שיפור נוסף ועוד שיפור, ועד הבוקר האחות יצאה מכלל סכנה!
רפואת הנפש – ואז רפואת הגוף
מה ריפא את האישה הזאת? מה שריפא אותה זה מה שהיא שמעה שה’ אוהב אותה. ואפילו שהייתה מחוסרת הכרה, בכל זאת היא קיבלה את הדברים בעומק הנשמה שלה, כי הנשמה תמיד שומעת.
והמלים האלה מרפאות את הנשמה. הן מרפאות את האדם מבפנים.
כי כל המחלות בגוף ובנפש נובעות מההרגשה שחלילה ה’ לא אוהב אותי, אבל כאשר הנשמה שומעת ומפנימה ומרגישה שה’ אוהב אותה: “אז תתחזק ותתרפא והייתה לה שמחת עולם!” הנשמה מתרפאת וממילא הגוף חוזר לבריאות!
היום האישה הזאת בריאה חיה וקיימת, ובעקבות הנס החליטה לשמור שבת ולהתחזק בעוד מצוות!
ביטחון בה’ זה לא רק בפרנסה. ביטחון זה גם ברפואה וגם בכל הישועות!
כאשר יהודי בוטח בה’ – ה’ לא יאכזב אותו. ויש לנו על זה פסוקים רבים כמו שאומר דוד המלך עליו השלום: “אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו“. כי כאשר אתה בוטח בה’ – זה כבר נוגע לכבוד ה’!
אם ה’ לא מושיע אותו – זה כבר חילול ה’ ר”ל. לכן ה’ עושה למען שמו הגדול ומושיע את האדם.
וכך כותב רבנו המהר”ל מפראג: “כמה גדול מידת הביטחון שבוטחים בו יתברך בכל לב, עד שכל הדברים נעשים לו לטובה. כמו שהיה אצל רבי עקיבא ואצל נחום איש גמזו. כי מפני שהוא היה בוטח בו יתברך שיציל ה’ יתברך אותו כי הכול יכול, וכמו שאמרו ‘בטחו בו עדי עד’ – כלומר אף שרואים וחושבים כי כבר אבדה תקוותם, אל יתייאשו! רק יהיו בוטחים בו עדי עד, כי ה’ יתברך יכול להושיע אותם. וכאשר שם בטחונו – אז על ה’ יתברך [=כלומר, כביכול מוטל על ה’] להציל אותו כאשר שם בטחונו בו יתברך לכך נחשב זה מלחמות ה’ יתברך!”
יותר מהתפילה
וכבר כתבנו ואמרנו, שכל הביטחון מבוסס על הידיעה שה’ אוהב אותך, גם אם אתה רחוק מלהיות צדיק.
כי זה שה’ יכול לעשות הכול זה פשוט ומובן לכל מאמין בעולם. הנקודה המיוחדת לעם ישראל שחסרה לכולנו – היא הידיעה שה’ אוהב אותנו, שה’ יתברך שהוא הכול יכול רוצה וחפץ ומשתוקק להושיע אותנו, ושזה כל כבודו להושיע כל יהודי בטוב גלוי!
ומובא בספרים הקדושים שהביטחון בה’ פועל גם בלי תפילה ופועל יותר מהתפילה.
על תפילה יכול להיות קטרוג. בודקים את האדם אם הוא ראוי או לא ראוי. אבל הביטחון פועל גם אם האדם לא ראוי, כי הביטחון בה’ – אין עליו שום קטרוג.
הביטחון הוא שיא האמונה והוא אפילו יותר מהאמונה!
הבעל שם טוב אומר שכשרוצים בשמים להעניש מישהו – לוקחים לו את הביטחון. זאת אומרת שאף על פי שמגיע לו עונש, אם היה לו ביטחון לא היה אפשר להעניש אותו.
וממילא מי שרוצה ישועה, חייב להתחזק ולהילחם על הביטחון בכל מחיר, ולצעוק לה’: “שמור עלי, תן לי ביטחון, אל תסלק ממני ואל תיקח ממני את הביטחון חלילה”.
אני ה’ רופאך – ורק אני
אנחנו נמצאים בחודש אִיָּר. ומובא בספרים הקדושים שחודש אייר מסוגל לרפואה כי אִיָּר ראשי תיבות: “אני הוי’ה רופאך”.
ולמה זה חודש המסוגל לרפואה? כי ככל שאדם יודע שרק ה’ הוא הרופא שלו ואין מי שירפא אותו מבלעדי ה’ – לפי זה הוא בוטח בו בכל לב, ולפי זה נמשכת עליו הרפואה וכל ישועה!
כשאתה בוטח בה’ בכל לב – המלחמה כבר לא שלך, אלא זו כבר המלחמה של ה’ יתברך. וה’ איש מלחמה ואת כל המלחמות שלו הוא מנצח; וה’ רופא כל בשר ומפליא לעשות, וכשהוא “לוקח אחריות” על הטיפול, אתה יכול להיות רגוע לגמרי. ביטחון.
ה’ אומר לך: אתה בוטח בי? זהו. תהיה רגוע. זה כבר “עלי”, זה בטיפול שלי!
יהודי יקר, כשאתה צריך ישועות – אתה כבר יודע מה לעשות:
בטח בה’ בביטחון מוחלט שהוא יתברך אוהב אותך ויעשה לך רק טוב, ואתה תזכה לכל ישועה בכל תחום בלי שום חשבון!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור