
שיחה כפתרון- ד’
הקרב תנסו להיזכר, יצא לכם פעם, לשוחח עם מישהו והרגשתם שהוא לא באמת מקשיב לכם?! כמה פעמים חשתם שהצד השני מחכה שכבר תסיימו את השיחה?!

דוד בן השמונה וחצי, חזר אחה”צ ממשחק עם חברים באיחור של שעה… אמו גברת כהן, כמובן חיכתה לו, והכינה לו “שיחה”. לא שיחה כמו כל יום, אלא הפעם שיחה כמו “שצריך”… אוהוהו מה שאני יעשה לו עכשיו, היא אומרת לעצמה, הוא חושב לאחר לי כל יום וזה יעבור לו בשתיקה… “דוד, תכנס מיד לחדר ותחכה לי, אני אראה לך מה זה לאחר כל יום, זהו זה, היום אני אשים לזה סוף”…
אתם מחייכים, כנראה מכירים את הסגנון הזה מקרוב…
תקשורת והסברה
הורים יקרים, מעבר לעבודה על תקשורת וסגנון של שיחה מועילה, כזו שבע”ה תפתור בעיות, עלינו לעבוד על דבר נוסף חשוב, נניח והנושא לשיחה הוא: “בעיית איחורים מפעילות” כדי לשוחח על נושא זה, הילד אמור לדעת שהאיחור שלו נוגד את הכלל של: “חזרה בזמן מפעילות “.
איך עושים את זה? בבקשה: כלל ראשון בקביעת חוקים בבית, אומר לנו “הסברה”.
צריך להסביר לילדים את ה”חוק” וכאן, נמצאת רוב הבעיה “מדוע הורים לא מצליחים בחינוך הילדים ואפילו אם הם עקביים”- כי הם מתקשים להסביר את הפרקטיקה של החוקים או את חשיבותם. עלינו לדעת שחוסר תקשורת, או תקשורת לקויה הינם מהגורמים העיקריים לבעיות חינוכיות ולבעיות בשלום בית )שהוא הבסיס לחינוך ילדים(. לאנשים רבים ישנה בעיה שהם מתקשים לשוחח, השיחה כאילו לא קיימת בשבילם וזה ניכר מאוד בקשיים עם בן הזוג ועם חינוך הילדים .
שיחה בשדה
הקרב תנסו להיזכר, יצא לכם פעם, לשוחח עם מישהו והרגשתם שהוא לא באמת מקשיב לכם?! כמה פעמים חשתם שהצד השני מחכה שכבר תסיימו את השיחה?!
כמה פעמים הרגשתם, שהשיחה הנחמדה הופכת לשדה קרב וכל אחד מעלה את הטונים, כאילו היה זה שיעור לפיתוח קול ?!
אם “נקשיב” לשיחות שלנו עם הילדים נבחין בוודאי ששיחות רבות הם מהסגנון שהזכרנו קודם. שיחות בסגנון הזה, בוודאי אינן נעימות, לא מועילות ליחסי הורים-ילדים ובוודאי לא תורמות לאווירה החינוכית שאנחנו מנסים להשרות בבית. נזכור תמיד, שמטרת השיחה היא: קירוב לבבות ופתרון בעיות, וככזו עליה להיות עדינה ונעימה. שיחות המבוססות על ביקורת, שיפוטיות או הנערכות במצב רוח לא נעים, פרט להרס מערכת היחסים בינינו לבין הילד- אינן עושות מאומה.
עם מה מתחילים?
ראשית, יש לפעול ליצירת בית שקט ורגוע המזמין שיחות רגועות. בבית מתוח, לעולם לא נוכל לשוחח בנחת על הבעיות של הילד, כיון שבהתנהגות שלנו אנו יוצרים אצלו בעיות חדשות כתוצאה מהמתח החדש שאנו מציבים לפתחו יום יום. דרך חיים המפחיתה את הסיכוי למתח נפשי, ללחץ ולמיעוט בעיות משמעת במשפחה, ‘תשחרר’ את הילד ותגרום לו להיות יותר נעים לשיחה .
יצירת בית רגוע, דומה ליציקת יסודות לבנין, ככל שהיסודות חזקים ומושרשים עמוק באדמה, כך ניתן לבנות את הבניין לגובה ביציבות. ולכן הטיפול הראשוני בחינוך ילדים הינו המצב “הנפשי” האישי שלנו ודרך ההתמודדות שלנו בחיים.
ילד תחת חקירה
כאשר אנו מקבלים את הילד כשהוא שב מביה”ס ורוצים לדעת איך עבר עליו היום, באופן טבעי אנו שואלים אותו שאלות שהן מתחום המושגים שלנו: דני, איך היה היום בבי”ס? מה עשיתם היום? האם שיחקתם בחצר? איך היה שיעור חשבון? וכו’ ברוב המקרים השאלות הללו מושבות בתשובות לאקוניות וקצרות: היה כיף, הכל בסדר, כן, לא וכו’.
לתחקר ולשאול שאלות, זה לא נקרא לנהל שיחה. משיחה בסגנון הזה, כולם יוצאים מתוסכלים: ההורה שלא קיבל את התשובות שהיו אמורות לספק אותו, והילד- על שלא סיפק את ההורה וההפסד הגדול ביותר הוא: שבזבזנו את הזמן החשוב שיכל להיות שיחה איכותית עם הילד.
אז מה עושים?
ראשית יש להבחין בין הגילאים, ולשוחח עם כל גיל בהתאם לרמה שמתאימה לו. אבל, בראש ובראשונה צריך להפסיק את “התשאול”. ילד שמגיע מביה”ס ומרגיש תחת חקירה, יתאמץ בכל פעם לספק פחות ופחות מידע או יספק את התשובה שההורה מעוניין לשמוע.
אם ההורה ימשיך לחקור, הוא רק יחפור לעצמו בור עמוק יותר, כי התשאול יהפוך לחקירה של ממש, מה שיוציא את שני הצדדים עם תחושה מאוד לא נעימה מהמפגש ביניהם. תחושה שכזו עלולה להפוך בגיל בוגר יותר לנבירת ההורים בחיי הילדים הנשואים ולניכור של ממש מצד הילדים.
תקשורת פתוחה
מה שעומד מאחורי התשאול, היא התחושה של ההורה שהילד יכול להתייצב מולו ולנהל איתו שיחה כמו בוגר לבוגר, ולא כך היא. תשימו לב שפעמים רבות אנחנו שואלים את אותן שאלות ילדים בני שלוש וארבע, וילדים בני עשר ויותר.
פעמים שאין התייחסות לגיל ולמה שבאמת מעניין את הילד, אין שום יצירתיות בשאלות, כמו: “עם מי היה לך כיף היום?” או “תספר לי על חוויה לימודית”. השאלות בד”כ אחידות, סתמיות, חוזרות על עצמן ונעשות בצורת תשאול- כך אין פלא שהתשובות של הילדים הם בהתאם. בכדי ליצור מצב של “שיחה” עם תקשורת פתוחה וזורמת, עלינו להיות מאוזנים עם עצמנו וללמוד את אומנות השיחה שיוצרת “תקשורת פתוחה”. ואת זה נשאיר בע”ה למאמר הבא. “
לשעורי בית” הייתי רוצה שנעבוד ביחד על יצירת אוירה רגועה בבית. ולכן חשוב לקחת נייר ולרשום עליו את כל הדברים שגורמים לבית שלנו להיות “תוסס” ואת התסיסה הזו עלינו להתייעץ כיצד להרגיע, אתם גם יכולים להתקשר אלי, נדבר על זה. בהצלחה!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור