בשדי יער: בגן התפילה וההתבודדות פרק כד- ממי אתה מפחד?

ישנה מטבע לשון יפה: מי שמפחד מ”אחד”, לא ממפחד מאף אחד. מה היא הראיה והסימן לכך שאדם מפחד מאחד” – מה’ יתברך? שכל יום הוא מתודה על העוונות שעשה ביום שחלף. או במלים אחרות: שבכל יום יש לו שעה התבודדות, שבאותה השעה הוא עושה חשבון נפש, ומתודה על עוונותיו ואומר: רבונו של עולם, חטאתי לפניך, סלח לי, מחל לי, תכפר לי, אני מתחנן לפניך שתמחל לי, אני מתחרט על כך שהכעסתי אותך, אני מבקש ממך סליחה, אני רוצה לזכות מעכשו לא לחטא.

רק אדם שעושה כן, נקרא שהוא מפחד מה’. אבל מי שאין לו את השעה התבודדות שבה הוא מבקש סליחה מה’, זה מראה שהוא לא מפחד מה’, והעבדה שהוא עושה בכל יום עברות, והוא לא בא לבקש סליחה עליהן, והוא לא מפחד להענש. יוצא, שמי שאין לו שעה התבודדות בכל יום, פרושו שאין לו פחד מה’… ומי שלא מפחד מה’, הוא מפחד מכל אחד…

לכן, אדם שרואה שיש לו פחדים ודאגות וחששות, וכל שכן חרדות, שידע שזה משום שחסר לו פחד מה’; חסרה לו יראת שמים; חסרה לו ההתבודדות!