מפתחות לקבלת התורה

ההיסטוריה חוזרת

התורה הקדושה היא לא ספר היסטוריה, אלא – כשמה כן היא – התורה היא הוראה, הוראות שימוש לחיים שלנו בעולם הזה. בתורה הקדושה אין רק מצוות והלכות, אלא ישנם גם סיפורים ותיאורים – שכולם הם הוראות לחיים!

אנחנו בעיצומם ואפילו לקראת סופם של ימי הספירה. לקראת מה אנחנו סופרים? לאן אנחנו רוצים להגיע? לחג מתן התורה! הספירה היא ההכנה לקבלת התורה.

קבלת התורה אינה אירוע חד פעמי, אלא זה אירוע שמתחדש בכל שנה מחדש. וזה לא רק בכל שנה ושנה אלא בכל יום ויום. כל הבנה חדשה שלנו, וכל העמקה נוספת שלנו, וכל עליית מדרגה, כל דעת חדשה שאנחנו זוכים לקנות – כל דבר כזה הוא מתן תורה בזעיר אנפין.

ולכן כל מה שהתורה מספרת לנו שהיה אז במתן תורה – צריך לחזור ולהיות בכל פעם שאנחנו רוצים לזכות לדעת ולהבנה חדשה בתורה, בכל “מתן תורה” פרטי שלנו.

ובמתן תורה הראשון, כידוע, נאמר בעם ישראל “וַיִּחַן שם ישראל נגד ההר” ומבאר רש”י: כאיש אחד בלב אחד. זאת אומרת שכל קבלת התורה במעמד הר סיני הייתה תלויה בזה שעם ישראל באותם ימים גדולים היה מאוחד בשלימות.

והדבר הזה ממשיך גם היום בכל סוג של קבלת תורה. ומכאן, שאם אנחנו רוצים לזכות לקבלת תורה בכלליות ובפרטיות – אנחנו חייבים להתחזק באחדות שבינינו. כל התחזקות באהבת ישראל אמתית, בעין טובה, בכף זכות – בונה לך כלים לקבל תורה, כלומר לקבל הבנה חדשה, דעת חדשה, אמונה בהירה יותר.

האהבה מחכימה

ולפי זה מובנים דבריו של רבי נחמן שאומר שסגולה להתמדה בתורה היא לא לדבר רע על אף יהודי. לכאורה מה הקשר? אבל לפי ההקדמה שהקדמנו מובן: תמיד אהבת ישראל היא הקדמה לקבלת תורה. רק כאשר אתה מחובר עם כל עם ישראל באהבה, אתה יכול להתחבר אל התורה באהבה וממילא לקבל את התורה, לזכות לעומק חדש ולדעת חדשה.

ועל פי זה גם מובן הקשר בין ימי הספירה לאבלות על תלמידי רבי עקיבא. כי התכלית של כל ימי הספירה היא להכין אותנו לקבלת התורה מדרגה אחרי מדרגה; ומכיוון שקבלת התורה תלויה באהבת ישראל – לכן ימי הספירה הם ימי אבל על תלמידי רבי עקיבא, שלפי רום מעלתם פגמו בעניין אהבת החברים ועל ידי האבל אנחנו מתקנים את מידת אהבת ישראל ובזה אנחנו מכינים את עצמנו לקבלת התורה כי זו ההכנה העיקרית למתן תורה.

על פי זה נראה את היום הגדול, את ל”ג בעומר, באור חדש. לא לחינם בדיוק בימים הקדושים האלה אנחנו מציינים את הילולת רבי שמעון בר יוחאי. כי מי לנו מחדש בתורה ומוסר תורה כרבי שמעון בר יוחאי, שגילה סודות נוראים, ועומקים אינסופיים בתורה הקדושה. זו ממש תורה חדשה!

ורבי שמעון בר יוחאי בעצמו מגלה לנו כיצד הוא זכה לכזה מתן תורה, ואומר לחבריא הקדושים שלו: “אנן בחביבותא תליא מילתא” – כל העניין שלנו, כלומר כל גילוי וחידוש התורה הנפלאה שבה תלויה הגאולה, הכול תלוי בחביבות, כלומר באהבה שבינינו.

וכן בהילולה הקדושה של רבי שמעון מרגישים בחוש את האהבה והאחדות של עם ישראל סביב האור של הצדיק, ולכן ל”ג בעומר הוא ה”מקפצה” שלנו לקראת מתן תורה, מקפצה של אהבת ישראל.

תמיד אוהב – כל יהודי

כבר דיברנו על אהבת ישראל וכתבנו על זה בלי סוף. ועכשיו, שזכינו שהשיר המתוק והנפלא “ה’ יתברך תמיד אוהב אותי” מתקבל באהבה ובצימאון בכל בית ישראל – הדברים מקבלים משמעות כפולה ומכופלת. כי המפתח לכל הטוב שבחיים, לכל האמונה הזכה, לכל בריאות הנפש, לכל השפע – היא הידיעה הברורה שה’ אוהב כל יהודי ואוהב אותך באופן אישי גם אם אתה הגרוע שבגרועים.

וכמו שזה נכון עליך, כך זה נכון לכל יהודי: כמו שאתה יודע ומאמין ומבין שה’ אוהב אותך – בדיוק כך תדע שה’ אוהב כל יהודי ויהודי! וממילא היחס שלך לכל יהודי הוא יחס של אהבה כי כמו שאתה אהוב וחשוב בעיניו יתברך – כך כל יהודי אהוב וחשוב ויקר בעיני ה’.

כשאתה מסתכל על כל יהודי, על כל חבר ועל כל שכן שלך, על כל מתפלל בבית הכנסת שלך, וגם על היהודי הרחוק ביותר – המחשבה המרכזית שצריכה להיות לך היא: אני יודע שה’ אוהב אותו, אני יודע שהוא חשוב ויקר מאוד בעיניו יתברך, אני יודע שגם הוא מַעֲלֶה שעשועים גדולים לה’ יתברך, ושלה’ יתברך יש נחת ממנו, ושה’ רוצה שיהיה לו רק טוב ורוצה לעשות לו רק טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב.

כשאתה מסתכל ככה כל כל יהודי – באופן מידי זה גורם לך לאהוב אותו.

נמצא שהידיעה שה’ יתברך תמיד אוהב אותי – היא מפתח מרכזי לאהבת ישראל. ומכיוון שכל קבלת התורה תלויה בחיבור לכל עם ישראל ובאחדות ובאהבת ישראל, כפי שהקדמנו, נמצא אם כן שהידיעה הברורה שה’ אוהב אותי היא המפתח לקבלת התורה!

כל יהודי הוא טוב מוחלט

בשבוע שעבר כתבנו שיש לשיר שלנו המשך: ה’ יתברך יודע שאני טוב ושאני רוצה לעשות רק טוב, ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב.

גם אלה מילים שחשוב מאוד לשנן. אלה מילים שמבטאות ידיעה לא פחות חשובה מהידיעה שה’ אוהב אותך, והאמת היא שאלה שתי ידיעות משלימות כפי שכתבנו.

והידיעה הזאת – בה טמונה הרפואה האמתית מהרדיפה העצמית, מהדימוי העצמי הנמוך, מההרגשה שאתה לא שווה, מהייאוש שאדם מתייאש מעצמו. ובידיעה הזו נמצא הסוד של הביטחון העצמי והאמונה בעצמך, הכוח לעשות תשובה ולהתקדם בחיים.

אבל לענייננו, גם הידיעה הזאת מביאה את האדם לאהבת ישראל. כי כמו שאתה מאמין שה’ יתברך יודע שאתה טוב – כך תאמין שה’ יתברך יודע שחבר שלך הוא טוב, ושכל יהודי הוא טוב ורוצה לעשות טוב, ושה’ רואה בו רק את הטוב ולא רואה בו שום רע. וכשאתה יודע את זה גם אתה מסתכל עליו ורואה אותו טוב ורואה בו את כל הטוב שיש בו.

וכשכולם מסביבך טובים – אתה אוהב את כולם ומרבה באהבת ישראל.

יוצא שגם הידיעה שה’ יתברך יודע שאני טוב ותמיד רוצה לעשות רק טוב – גם היא מפתח להגיע לאהבת ישראל, וממילא גם היא מפתח לקבלת התורה.

צדיקים של אהבה

רבי שמעון בר יוחאי הוא תלמידו של רבי עקיבא שהוא זה שמלמד אותנו: “ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה”. ועכשיו אנחנו מבינים את זה בעומק נוסף: מה הכוונה שאהבת ישראל היא כלל גדול בתורה? ז”א שהיא התנאי לקבלת התורה ולעלייה בתורה ולהצלחה בתורה ולהבנה נכונה ואמתית בתורה. לא לחינם זכה רבי עקיבא להיות האדם הגדול ביותר בתורה בכל הדורות.

וכל הצדיקים שזכו לחדש בעולם תורה עמוקה ונפלאה – אהבת ישראל הייתה נר לרגלם. לכן האר”י הקדוש הוסיף לפני התפילה את האמירה: “הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך”, והבעל שם טוב הקדוש וכל תורת החסידות חרטה על דגלה את אהבת ישראל ואת החשיבות האינסופית של כל יהודי.

ונסיים באמירה מדהימה של האדמו”ר ה”צמח צדק”: “מי שעוזר ליהודי להרוויח שבעים קופיקות בסחר עגלים [כלומר, אפילו סכום פעוט במלאכה הגשמית ביותר] – נפתחים לפניו כל שערי ההיכלות העליונים”. נתחזק באהבת ישראל ברוחו ובכוחו של בעל ההילולה ובזכות זה נזכה לקבלת התורה ושיתקיים בנו הבטחת הצדיק: בספר זה שהוא ספר הזהר – ייצאו מהגלות ברחמים.