ההשקעה הראשונה שלך

אוּפְּס, שכחנו משהו…
מיד אחרי האירוסין התחילו הזוג המאושר במסע הקניות: מהדברים הגדולים ביותר ועד לפרטים הקטנטנים, ממוצרי חשמל ועד רהיטים, מבגדים ועד מצעים, מגופי תאורה ועד תמונות ועציצים. ככל שמועד החתונה הלך והתקרב – רשימת הקניות הלכה והתקצרה, וההתרגשות הלכה וגאתה.
מרוב התרגשות הזוג היקר שכח פרט קטן: עדיין אין דירה…
יש להם כל טוב, הכול בכול ומכול, כל מה שצריך להקמת בית בישראל. הכול חוץ מ… חוץ מהבית עצמו!
הגמרא מספרת על רבי ינאי שהיה מכריז: כואב הלב על מי שאין לו דירה והוא קונה דלת… זה בדיוק המצב העגום של הזוג שלנו.
בחיים צריך להיות סדר עדיפויות. יש דברים בחיים שהם קודמים לכול. רק אם יש לך אותם, אתה יכול להתקדם.
וְלָמָּה הדבר הראשון שצריכים לטפל בו זה הדירה? כי כולנו זקוקים לקרקע יציבה מתחת לרגליים, לְחוֹף מבטחים.
וכמו שזה כך בגשמיות – כך בדיוק ויותר מכך גם ברוחניות. גם העולם הרוחני של האדם מתחיל מקרקע יציבה.
מהי אותה קרקע יציבה ברוחניות? נכון שיש לנו “רשימת קניות” ארוכה מאוד גם ברוחניות, אבל מהו הדבר הראשון? מהו הדבר הגדול והמרכזי שאסור לנו לפספס בתוך כל הפרטים הבלתי נגמרים?
לפני שאתם ממשיכים לקרוא, תעצרו רגע ותנסו לחשוב. מה אתם הייתם אומרים?
ה”דירה” הרוחנית
אולי אפתיע אתכם: הדבר הראשון ברוחניות הוא מידת הביטחון!
הכלי מחזיק ברכה של כל הגשמיות והרוחניות הוא מידת הביטחון. ביטחון זה לא “תוספת נחמדה” לבית. ביטחון הוא הבית בעצמו. זה לא מוצר יוקרה או לוקסוס ואפילו לא מוצר חשוב כמו מקרר. ביטחון זה בסיס. כמו דירה.
כשיש לך בית – כל מה שתקנה ותוסיף, יוסיף לַבַּיִת עד שיהיה לך בית יפה ומושלם. כי התכלית של כל הקניות האחרות היא לזכות לבית יפה ונעים ומרחיב דעת מלא בכל הון יקר ונעים, שיהיה מקום מושלם לשלום לאהבה לשכינה ולגידול ילדים.
וכך בדיוק בעניין הבית הרוחני שהוא מידת הביטחון. כשיש לך ביטחון – כל מה שתעשה בעבודת ה’ וכל מה שתקנה ברוחניות יוסיף ויקשט וִייַפֶּה את הביטחון שלך עד שהוא יהיה ביטחון מושלם.
ואכן – בדיוק כמו דירה נאה – הביטחון המושלם הוא התכלית של כל עבודת ה’.
ביטחון זה לא רק מעלה ליחידי סגולה! אלא זו התכלית של כל יהודי ויהודי! יהודי בלי ביטחון זה כמו זוג בלי בית.
התכלית של התכלית!
גם תלמיד חכם, עלול לחשוב בטעות: “אני אמור ללמוד תורה ולקיים מצוות, ככה בפשטות,
יותר ביטחון פחות ביטחון – זה לא נורא…”
זו טעות חמורה מאוד. עד כמה חמורה הטעות הזאת?
נביא משפט אחד מתוך ביאור הגאון מוילנא לספר משלי שאומר דברים כל כך ברורים ונחרצים שלא משאירים שום מקום להתלבט:
“עיקר נתינת התורה לישראל הוא כדי שישימו בטחונם בה’ וכו’ כי עיקר הכול הוא ביטחון השלם והוא כלל כל המצוות”.
מי שאומר את זה, הוא לא אחר מאשר הגאון מוילנא, עמוד התורה שידע את כל התורה כולה, ושכל מילה שלו היא מדויקת בתכלית הדיוק. אם הוא אומר לנו שביטחון זה הדבר שכולל הכול ושזו התכלית של כל נתינת התורה – זה חייב לשנות לנו את כל המיקוד שלנו בחיים, את כל הכיוון של החיים שלנו, את כל השאיפות שלנו!
אנחנו עומדים בימי הספירה, ערב מתן תורה, מחכים ומצפים לקבל את התורה שוב מחדש. וכאן זו העת והשעה לשאול את עצמנו: מה ה’ שואל מעימך? ה’ נותן לנו חמדה יקרה וגנוזה שצריכה להביא אותנו ליעד מסוים. מהו היעד?
אומר לנו הגאון מוילנא: היעד הוא לחיות בביטחון שלם בה’ יתברך.
תשובה חדשה לשאלה המפורסמת
ובכך נמצא תשובה נפלאה לשאלה המפורסמת של רש”י – אולי המפורסמת ביותר – בתחילת פרשת בהר:
כמעט כל המצוות פותחות במילים: “וידבר ה’ אל משה לאמר”, בשינויים קלים פה ושם. שׁוֹנָה היא מצוות השמיטה המופיעה בפרשה. היא פותחת במילים: “וידבר ה’ אל משה בהר סיני לאמר”. רש”י מציין שזו הדגשה מיותרת, שהרי כל המצוות ניתנו למשה בהר סיני, והוא שואל: “מה עניין שמיטה להר סיני?”
אבל לאור דברי הגאון מוילנא ניתן להסביר כאן הסבר נפלא מאוד:
בדרך כלל התורה מצווה אותנו לעשות את ההשתדלות הנצרכת ולא לסמוך על הנס. מצוות השמיטה היא מצווה ייחודית מאוד. התורה דורשת מכל יהודי, אפילו הפשוט ביותר, להפקיר את כל שדותיו למשך שנה שלימה! הוא “מפסיד” יבול של שנה, ואפילו לקצור את היבול הצומח מאליו אסור לו! לפעמים זה אפילו לשנתיים רצופות!!
תחשוב שאתה משכיר בית ואתה אמור לוותר על שכירות של שנה, עשרות אלפי שקלים! וכאן זה עוד הרבה יותר כי זו משכורת של שנה שלימה! זו דרישה מאוד קשה לביטחון מוחלט בה’ שמתחייב: “וציוויתי את ברכתי… ועשת את התבואה לשלוש השנים”.
ולכן מדגישה התורה דווקא במצווה זו: “בהר סיני”. כלומר, זו התכלית של כל מעמד הר סיני וכל נתינת התורה – שתגיעו לביטחון מושלם. נכון שהדרישה קשה מאוד, אבל לשם כך ניתנה לנו כל התורה כולה. לא ייתכן שנקיים את כל התורה כולה מבלי להגיע לתכלית שהיא כזה ביטחון מושלם בה’ שיאפשר לנו להפקיר את כל אשר לנו ולסמוך על ה’ בצורה מוחלטת למשך שנה שלימה!
מה כבר עשיתי?
ועל פי זה מובנת גם הפרשה השנייה שנקרא השבת, פרשת בחוקותי, שמפרטת קללות קשות ונוראות – וכולן באות על ביטול מצוות השמיטה.
ולכאורה קשה, שהרי ככל שהמצוה יותר קשה לקיום יש פחות תביעה על האדם. כמו שאומרת הגמרא משל למלך שביקש מעבד אחד חותם זול של טיט ומהעבד השני חותם יקר של זהב. שניהם נתרשלו ולא הביאו את החותמות. מי יקבל עונש גדול יותר? אומרת הגמרא שבוודאי העבד שנצטווה להביא את החותם הזול, כי התרשלות בדבר קל חמורה יותר מהתרשלות בדבר קשה מאוד.
השמיטה היא מצווה קשה מאוד – מדוע אם כן יש עליה כאלה עונשים חמורים?
על פי דברי הגר”א ניתן להבין זאת. מכיוון שהשמיטה מבטאת ביטחון מוחלט בה’ ומטרתה להביא את האדם לביטחון, “שיוסיף האדם ביטחון בשם יתברך”, כדברי ספר החינוך – ומכיוון שכך, כאשר עם ישראל מקיימים את המצוות אבל לא שומרים את השמיטה כהלכתה – הם מראים בזה שהם מחטיאים את כל המטרה של התורה. ולכן התביעה עליהם קשה כל כך.
עם ישראל היקר, בערב חג הפסח זכינו להוציא לאור ספרון חדש שנקרא “הנני בידך”, שהוא מעט הכמות ורב מאוד מאוד באיכות – שמאיר את כל המידת הביטחון באור חדש ומותאם לדור עם דרך מעשית לזכות לביטחון בחיי היומיום.
הָבִיאוּ ברכה אל ביתכם – תרתי משמע – תתקשרו להזמין וללמוד ולהפיץ את החוברת הזו (בטלפון 0522240696), ובכך תביאו ברכה גדולה לחיים שלכם, כי חיים בביטחון הם חיים מתוקים ושלווים, יש בהם הרבה מאוד ברכה ושפע גשמי ורוחני כאחד.