שמור על הנתיב

הלוחמים חזרו לבסיס למנוחה קצרה והתרעננות לפני סבב לחימה עצים נוסף. הם ציפו לארוחה חמה ומפנקת, אבל להפתעתם המטבח היה ריק.

מה קרה? רס”ר המטבח היה מתוסכל מאוד מכך שהוא וחייליו אינם נוטלים חלק פעיל בלחימה, והוא החליט על דעת עצמו לעזוב את הבסיס ולהתקדם לכיוון קו האש הראשון.

התוצאה היא שלא זו בלבד שהם לא עזרו בכלום ללחימה, אלא הם עוד הזיקו, כי הכוח שהיה אמור לחזור ללחימה “נתקע” בבסיס וכל התכניות התעכבו…

הפרשה שלנו מאריכה מאוד בסדר המסעות והחניה של עם ישראל במדבר, ומדגישה מאוד את החשיבות שבסדר של המחנה, איש על מחנהו ואיש על דגלו. הכהן על משמרתו והלוי על דוכנו .

זה לא רק סדר טכני. אלא יש בזה מסר נוקב אלינו: לכל יהודי יש תפקיד מיוחד וייחודי בעם ישראל. כל יהודי צריך לדבוק בתפקידו ולא לנסות לעשות תפקיד שאינו שלו.

יהודי יקר, אל תזלזל בתפקיד שלך. אל “תפזול” לצדדים ואל תרגיש רע עם מה שאתה עושה, אל תשווה את עצמך לאחרים. כי כל עם ישראל צריך בדיוק את מה שאתה עושה. ככל שאתה תעשה את התפקיד שלך טוב יותר ובמסירות נפש – כך כל עם ישראל כולו יצליח יותר כגוף אחד.

התם הקדוש שהוא הסמל והמופת לעובד ה’ האמתי היה שמח מאוד מאוד בתפקידו השולי בתפירת המנעלים. כאשר ניסו לזלזל בו ולהשוותו לאחרים הוא לא התבלבל כלל ורק אמר: “זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ועוד למה לנו לדבר מאחרים “.

יהודי ויהודייה יקרים, תשמחו מאוד בתפקיד שנתן לכם הבורא. אל “תקנאו” בתפקידם של אחרים. ניסיון לסטות מהמסלול שלך יפגע גם בך וגם בכולנו.

איך נדע אם אנו עושים את התפקיד שנתן לנו הבורא ?

דבר ראשון לראות שאין שום בעיה הלכתית ושום דבר שמתנגש עם רצון ה’ .

דבר שני להתייעץ עם מורי דרך רוחניים, רבנים ופוסקים שיתוו לנו את הדרך ואת המסלול שלנו. והעיקר להרבות בתפילה ובהתבודדות, ובפרט בחשבון נפש ווידוי דברים שבזכותו זוכים שה’ יתברך יוליך כל אחד ואחד מאיתנו בדרך ישרה לפי שורש נשמתו.

וההצלחה האישית שלנו – היא ההצלחה של כל עם ישראל!