
קואצ’ינג מפרשת במדבר לכתך אחרי במדבר
ולאחדות הזו חובה לצרף את הידיעה וההרגשה שה' תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב ועוד יותר טוב, כי זה בדיוק מה שה' תמיד זוכר לנו את לכתנו אחריו במדבר בארץ לא זרועה.. גם שם ידענו שה' אוהב אותנו וודאי שיהיה לנו עוד יותר טוב. הידיעה הזו היא תנאי הכרחי להצלחה בחיים

“וַיְדַבֵּ֨ר ה’ אֶל־משֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד בְּאֶחָד֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְצֵאתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר” (במדבר א, א) במדבר
מדבר הינו מקום יבש וצחיח, מקום שכוח אל, במהלך היום השמש שוקעת ומנשבת רוח חמה ושרבית למדי,האוויר מאד חנוק ופחוס, בלילה הטמפרטורות יורדות וקר מאד. מזג אוויר הפכפך ואינו נוח לגוף, קשה מאד להתאקלם ולהתרגל לחיים במדבר, זה בעצם בלתי אפשרי שהרי המדבר יבשושי ואין בו חיים, אנשים לא יכולים לגור במדבר אלא אם יוצרים תשתית מלאה של עיר. ואף על פי כן התורה ניתנה במדבר; בזמן בו בני ישראל שהו במדבר למרגלות הר סיני.
דווקא שם ה’ בחר לתת את התורה הקדושה מתוך החום הנוראי, היובש, קוצים ודרדרים ולא מתוך פנפון, פנאן וכיף – ללמדנו שהתורה נקנית בהרבה יגיעה ועמל ולא בהסתלבטות! זאת אומרת, אף על פי שמדבר הוא מקום לא ממש אידיאלי לחיים ומגורי אדם, דווקא שם הקדוש ברוך הוא בוחר ונותן לעם ישראל את המתנה הקדושה ביותר שהיא החוט המקשר, המחייה בין ה’ לביננו, תורתנו הקדושה, תורתנו הנצחית!
לכתך אחרי במדבר “הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה’ זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה” (ירמיהו ב, ב) הסברים רבים למשפט הנפלא והמרגש הזה, אבל אחד פשוט אומר שה’ זוכר לנו תמיד את האהבה ביננו. את האהבה הפשוטה בין חתן(ה’ יתברך) לכלה (אנו, עם ישראל) בה הלכנו אחרי ה’ יתברך במדבר בקוצים ודרדרים, בחושך, בצמא וברעב בקושי בחום הנוראי והקור שחודר לעצמות – נשארנו עם ה’ והלכנו אחריו. ה’ זוכר זאת לעולם שהלכנו בארץ לא זרועה, ארץ שעדיין אין בה כלום והכל אומנם חדש ומבטיח אבל עדיין את הכל צריך להתחיל מאפס, מכלום, וה’ יתברך זוכר זאת למרות כל הקשיים וחרף כל מה שהיה הלכנו אחרי ה’ יתברך ובקשנו רק את ה’, סמכנו עליו. בטחנו בו.
באופן לא מפתיע בעוד מספר ימים נחגוג את חג השבוע, תראו איך הכל נשזר לאחדות אחת גמורה בין הקדוש ברוך הוא, עם ישראל והתורה הקדושה – כפי שכתוב בזוהר הקדוש אנו אחד. ולאחדות הזו חובה לצרף את הידיעה וההרגשה שה’ תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב ועוד יותר טוב, כי זה בדיוק מה שה’ תמיד זוכר לנו את לכתנו אחריו במדבר בארץ לא זרועה.. גם שם ידענו שה’ אוהב אותנו וודאי שיהיה לנו עוד יותר טוב. הידיעה הזו היא תנאי הכרחי להצלחה בחיים
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור