ואני אברכם

כיצד מברכים?
מי לא רוצה שיברכו אותו? כולנו רוצים להתברך מצדיקים; ולא רק מצדיקים, גם מההורים ומהסבים והסבתות, מתלמידי חכמים, מיהודים מבוגרים מאריכי ימים, מיהודים כשרים ותמימים שהולכים לקברי צדיקים, וגם להתברך מכל יהודי באשר הוא. “לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך”.
ולכן הפנייה המצויה ביותר שרבנים מקבלים בכל יום היא בקשה לברכה. אבל לא רק מרבנים מבקשים ברכות, גם יהודים פשוטים רבים מקבלים פניות מהמשפחה ומהסובבים אותם שמבקשים מהם שיברכו אותם. וכל אבא בישראל מברך תדיר את הילדים שלו.
כשמבקשים ממך ברכה – במה אתה מברך? כל אחד שמבקשים ממנו ברכה מתלבט מאוד מה לברך – בריאות, שמחה, אמונה שלימה? שפע בגשמיות וברוחניות?
הכול חשוב. אבל ברגע שאתה צריך לברך ברכה אחת קצרה, אתה רוצה שזו תהיה ברכה כוללת וחזקה אמתית ומשמעותית שמשפיעה על כל תחומי החיים. במה אתה מברך? מה הדבר החשוב ביותר בעיניך?
אם קשה לך להכריע בהתלבטות הזאת – הדבר הפשוט ביותר הוא ללמוד מהקדוש ברוך הוא, במה מברך אותנו ריבונו של עולם; כי “טוב בעיני ה’ לברך את ישראל”, וה’ מברך אותנו בוודאי בדבר החשוב ביותר, החזק והמשמעותי ביותר, הכי כולל והכי משפיע על כל החיים. מהו הדבר הזה?
הכול בברכה אחת
הדבר הזה הוא השלום!! “לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום”, כי השלום הוא הברכה שכל הברכות תלויות בה. ולכן הברכה האחרונה בתפילת העמידה, שהיא הבקשה החותמת והמסכמת את כל הבקשות שלנו היא ברכת “שים שלום”.
ולכן בברכת “שים שלום” תיקנו לנו חכמינו ברוח הקודש לומר: “וטוב בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל ברוב עוז ושלום”. מה טוב בעיני ה’? לברך את עם ישראל בשלום, שיהיה לנו שלום.
ולכן המילים “עושה שלום… הוא יעשה שלום עלינו…” חותמות כל תפילה וכל קדיש וכל ברכת המזון, וגם בפרשה שלנו אנחנו רואים שהברכה החותמת את ברכת הכהנים היא “וישם לך שלום”, וכן אנו לומדים שה’ היה מוכן שימחה שמו בשביל השלום.
ועיקר השלום מתחיל מהבית! אם אתה או את בשלום עם כל החברים ועם כל השכנים ועם כל המשפחה המורחבת, אבל בבית שלכם אין שלום – מה שווה השלום שלכם? ובוודאי אין לכם לא אושר ולא ברכה. כל הברכה מתחילה משלום הבית כמו שמדריכים חז”ל שלעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו כי אין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו. ולכן הזהירו חכמים: “כבדו את נשיכם בשביל שתתעשרו”.
ומי מדבר על חינוך הילדים! אין לך הרס לחינוך הילדים ולבריאות הנפש שלהם כמו חוסר שלום בית; ואין לך חינוך טוב ומועיל וכוח לצמיחה מבורכת של הילדים כמו שלום בין ההורים.
איפה התפילה?
הדבר החשוב והגדול ביותר בעולם זה שלום בית. ומכיוון שאנשי כנסת הגדולה כללו את כל הבקשות ואת כל צרכי האדם בתוך תפילת שמונה עשרה, שאלתי את עצמי למה אין בתפילת שמונה עשרה תפילה מפורשת על שלום בית?
ובפרט שאין לך דבר שצריכים להתפלל עליו יותר משלום בית, שהרי שלום בית זה דבר לא טבעי. כל בעל ואישה הם שני הפכים, וכל שלום הוא חיבור בין שני הפכים, זה היפך הטבע. כמו כן אומר הזהר הקדוש על המילים “עושה שלום במרומיו” – שכמו שה’ עושה שלום במרום בין מלאכי אש ובין מלאכי מים, כלומר משנה את הטבע – כך יעשה שלום עלינו, כי גם השלום בין איש לאשתו והשלום בעם ישראל הוא שינוי הטבע.
ורק תפילה משנה את הטבע כמו שכותב רבינו בכמה מקומות, ולכן לא ייתכן שלום בית אמתי בלי ריבוי תפילה. אז למה אין לנו מפורשת על שלום בית?
ובדורנו הצורך גדול עוד יותר, שכולנו רואים מכת גירושין ועיכוב זיווגים כל כך נוראה. ממש מגיפה. גם אצל זוגות שכבר חיו ביחד והסתדרו במשך שנים. ובכלל, גם מי שחושב שיש לו שלום בית והכול בבית זורם על מי מנוחות – גם הוא יראה בחוש שאם הוא יזכה להרבות בתפילה – ששלום הבית שלו עולה ומתעלה ומשתפר פלאים וממש אין סוף ואין קץ למה למדרגות שאפשר לזכות בשלום בית, ולאושר ולאהבה ולשכינה ולברכה שיבואו לכם ולכל המשפחה ולכל עם ישראל. אז למה אין לנו תפילה על זה בשמונה עשרה?
על אלו חייב להכריז
וה’ האיר את עיני לדייק בדברי קדשם של אנשי כנסת הגדולה שכתבו לנו בברכת “שים שלום” את המילים “עלינו ועל כל ישראל עמך”. המילים האלה מופיעות רק כאן! בכל התפילה כולה אנחנו מבקשים על כל עם ישראל, למה כאן כתוב “עלינו” “ועל כל ישראל”, לשם מה הכפילות? ובסוף הברכה אנו רואים שוב את הכפילות: “וטוב בעיניך לברכנו, ולברך את כל עמך ישראל” – מה פשר העניין?
אלא בוודאי שעיקר התפילה בברכת “שים שלום” היא על קודם כול על שלום הבית, זה הפשט “עלינו”, “לברכנו” – אותי ואת אשתי\בעלי, ורק אחר כך על השלום בכל עם ישראל. וגם השכל הפשוט אומר שכל השלום מתחיל מהבית כמו שכתבנו לעיל. וממילא גם בתפילה הנפלאה “עושה שלום” שכולה על השלום – גם שם אנחנו אומרים “עלינו ועל כל ישראל”, כי בכל תפילה שמתפללים על השלום, אנו מתפללים קודם כול על שלום הבית.
הרבה אנשים – יש להם בעיות שלום בית. הם היו רוצים לטפל בעצמם אבל הם מתעצלים, אין להם זמן, אין להם כוחות, אין להם כסף ללכת ליועצים ולמטפלים, אין להם זמן לעשות חצי שעה התבודדות בכל יום על שלום בית כמו שראוי לעשות – אבל מה עם לכוון בברכת שים שלום – גם לזה אין לך זמן?!
אתה גם ככה אומר לפחות שלוש פעמים ביום “שים שלום”, ועוד כמה וכמה פעמים “עושה שלום” – במקום להגיד את זה באמירה בעלמא, בלי כוונה ובלי מחשבה, תשקיע עוד כמה שניות ותכוון את הכוונות שנביא להלן מתוך הסידור. כמה פעמים ביום תשקיע מעט ותכוון על שלום הבית שלך ושל כל עם ישראל – רק מזה לבד אתה כבר תראה שינוי לטובה, ממש פלאי פלאות.
תפסת מעט – תפסת הכול
וברור שצריכים לכוון בכל התפילה כולה; אבל גם אם קשה לך, לפחות תכוון במקומות הכי קריטיים, בברכת אבות כמובן שהיא העיקר להלכה, אבל גם במקומות שהם הברכה והתפילה הכי חשובה והכי משמעותית בחיים שלך, שבה תלויים כל האושר וכל הברכה וכל השכינה וכל ההצלחה שלכם ושל הילדים שלכם ושל כל עם ישראל!
בפירוש שה’ חנן אותי לכתוב על הסידור שנקרא “לב שלום” כתבתי בברכת “חונן הדעת” פירושים רבים לכוון בהם. ובין שאר הכוונות הנפלאות צריכים לכוון גם על שלום הבית, כי דעת זה שלום, כמו שרבינו כותב שהדעת מחבר כל ההפכים. ורבינו אומר את זה רק על שני דברים: על הדעת ועל השלום. ולכן ברכת הדעת היא הבקשה הראשונה שלנו וברכת השלום היא הבקשה האחרונה שלנו בסוד “סופו נעוץ בתחילתו”.
אבל הברכה העיקרית על שלום בית היא ברכת “שים שלום” כאמור שהיא כוללת ומפרטת את כל ענייני השלום בבית ושם יש לכוון כך:
שים שלום [ביני ובין אשתי, שתהיה לנו מידת השלום בשלימות, ונחיה בשלום זה עם זה] טובה [שניטיב זה לזה] וברכה [שנברך זה את זה] חיים [שנחיה באמונה זה עם זה] חן [שנמצא חן זה בעיני זה] וחסד [שנעשה חסד זה עם זה] ורחמים [שנרחם זה על זה] עלינו [עלי ועל אשתי\בעלי] ועל כל ישראל עמך [בין איש לאשתו ובין אדם לחבירו, שכולם יחיו בשלום וייטיבו ויברכו ויחיו באמונה ויעשו חסד וירחמו זה על זה].
יהודים יקרים, בלי תפילה לא יכול להיות שלום בית אמתי, ו”אם אין שלום אין כלום” ו”הכול שקול כנגד השלום”. גם אם הכול אצלכם בסדר, תקדימו תפילה למכה, תהיו חכמים, ותנצלו את הרגעים היקרים האלה שבהם אתם מתפללים על הברכה וההצלחה הגדולה ביותר בחיים!