סמכות הורית- חלק ב’
ידוע כי הילד בתוך תוכו, בפנימיות רצונו, רוצה לעשות את רצוננו, רוצה להיות ממושמע ולהקשיב. אם כן מדוע אנחנו מדברים כל כך הרבה פעמים ואין מענה? מדוע נדמה לנו, שהמשמעת ממנו תגיע רק לאחר איומים?!
הורים יקרים, ידוע כי הילד בתוך תוכו, בפנימיות רצונו, רוצה לעשות את רצוננו, רוצה להיות ממושמע ולהקשיב.
אם כן מדוע אנחנו מדברים כל כך הרבה פעמים ואין מענה? מדוע נדמה לנו, שהמשמעת ממנו תגיע רק לאחר איומים?!
הסדרה הנוכחית “סמכות הורית ומשמעת”, תכוון אותנו בע”ה להיות הורים סמכותיים יותר ותיתן לנו כלים כיצד לכוון את ילדנו שיהיה ילד ממושמע יותר, מתוך אהבה ולא ח”ו כפיה או רודנות.
מנהיגות הורית
אני רוצה להציע לכם הורים יקרים, עצה טובה. קוראים לה: “מנהיגות במשפחה” שפירושה: יכולתם של הורים, להוביל את משפחתם להתמודד עם אתגרים משתנים, שלא באמצעי כפייה.
מנהיגות הורית, מתחשבת אומנם בצורכי הילדים, אך משאירה את ניהול המשפחה בידי ההורים. אין פירושו של דבר שהילדים במשפחה יהיו מאולפים ויעשו כל מה שההורים רוצים, תמיד ומהר .
זו אינה מנהיגות. זו עריצות, שעבר זמנה.
במשפחה בה מתקיימת מנהיגות מתאימה של הורים, יגרמו ההורים ע”י חינוך נכון, שהילדים יבצעו את תפקידיהם מתוך אחריות לקיים את רצון ה’ וההורים, גם מבלי שנזכיר להם שוב ושוב.
בתוכנית “מנהיגות הורית” זו, אני מדריך ומלווה בחסדי ה’ את ההורים שמגיעים אלי לקליניקה לטיפול משפחתי. ואת התוכנית הזו, אנחנו נלמד בע”ה ביחד לאורך המאמרים הבאים .
מצווה ככל המצוות
כהורים המופקדים על חינוכם וטובתם של ילדינו, יש לנו את מלוא הסמכות, לדרוש מהם את שנראה נכון בעינינו, בכך אנו מחנכים את הילד להיות צייתן וקשוב להורים, לגדולים ממנו והכי חשוב קשוב לציווי התורה. צייתנות, היא תכונה שתהיה חשובה לילד בעיקר לכשיגדל ויהיה לאיש.
כאשר נהיה משוכנעים, בחובתו הבסיסית של הילד לציית למשמעת ולכבד הורים, לא בגלל שאנו שליטים או רודנים, וגם לא בגלל שנוכל להשיג על ידם עוזרת בית בחינם. אלא כי זה רצונו של ה’ יתברך שהפקיד את חינוכו בידינו. מצוות כיבוד הורים הינה מצווה ככל המצוות ומחובתנו לדאוג שילדינו יקיימו אותה כהלכתה.
אך מאחר והמצווה נוגעת ישירות לנו, פעמים ואנו “מתביישים” לעמוד על שלנו ולחנך כפי שהתורה הכתיבה לנו .
תודו-מי מכם מלמד את ילדיו לעמוד לכבודו כאשר הוא נכנס הביתה ?!
פעמים, ואנו מוותרים מחוסר ברירה או חוסר כוח בהתמודדות היום יומית על כבודנו והילד פשוט מתרגל לזלזל בנו.
כאשר אנו נשדר כל הזמן לילדינו שמה שאמא/אבא אמרו צריך לעשות, הילד יפנים את המסר ויכיר מהר מאד בכוחה של הסמכות.
מילה זו מילה
בחינוך ילדים אין מקום לדמוקרטיה. מילה של ההורה צריכה להיות מילה של סמכות, כזו שאין אחריה עוררין.
מה שקורה ברוב הבתים, הילד בחושיו העדינים מגלה שיש לו פתח, שההורה לא אמר את המילה האחרונה, הילד יודע שהוא יכול להתווכח, להתמקח, להתנגד, וקיים סיכוי טוב שההורה יתעייף, יוותר וייסוג לאחוריו.
כאשר הסמכותיות אינה מוחלטת, הילד ינצל זאת כדי למצוא פרצה. לעומת זאת, אם נבוא מתוך הכרת סמכותיות, ודברינו יאמרו כשאנחנו עומדים מאחורי כל מילה ומצפים למשמעת, המשמעת בא תבוא. אולי ייקח זמן עד שהילד ילמד והמשמעת תחזור לשרור, אך זה תלוי מאוד בנו- עד כמה מילה של אבא תהיה מילה, בקשה של אמא תהיה קודש…
אהבה אמיתית הבאה עם מחשבה על טובת הילד, אינה בהכרח כזו המתירה כל רסן ונותנת לילד את כל העולה על רוחו. אהבה אמיתית עליה לבוא תמיד יחד עם גבולות, קווים אדומים, סמכות ומשמעת.
איסור עקיפה
דבר נוסף: ישנו כלל יסודי ועיקרי בחינוך והוא: “איסור עקיפה”. דהיינו, שלא תיווצר שום פרצה ואפשרות עקיפה בחוק שקבענו. נניח והחלטנו על חוק ש: מי שלא סיים להכין שעורי בית לא יכול לרדת לשחק.
עלינו להיות עקביים עם ההחלטה והכי חשוב, שחייבת להיות “תמימות דעים” בין ההורים ואסור להורה אחד לסתור את דבריו של השני.
לדוגמא: דני שאל את אמא אם אפשר לרדת לשחק ובערב הוא ישלים את השיעורים. אמא כמובן לא הסכימה, שהרי יש בבית חוק ש”מי שלא סיים להכין שעורי בית לא יכול לרדת לשחק”.
דני ניסה “לעקוף” את אמא והלך ושאל את אבא, תשובת האבא תהיה “פרק חיוני בחינוך “.
דני ילמד מאבא כיצד צריך “לכבד חוקים”. אם האבא עקבי הוא יענה את התשובה הנכונה: “דני אתה יודע הרי שיש בבית חוק ש”מי שלא סיים להכין שעורי בית לא יכול לרדת לשחק”.
אבל אם האבא רוצה להיות “נחמד” עם בנו על חשבון חינוכו או על חשבון האמא ויאפשר לו באופן “חד פעמי” לרדת לשחק, בכך שבר האב את החוק ואת המילה של אשתו ואפילו בלא לדעת שדני שאל את אמא והיא לא הסכימה.
תחשבו כמה מכובד, חינוכי ואצילי לענות לילד: “דני, אמא מחליטה, תשאל אותה, מה שאמא אומרת צריך לעשות” הילד ילמד ויבין שמילה של אמא זו מילה ואי אפשר לעקוף אותה.
זהו כוחה של סמכות שבאה ממקור אמיתי, ממבט פנימי על מהות החינוך, מתוך נקודת מוצא יהודית וידיעה ברורה, כי מי שהפקיד אותנו על חינוך ילדינו רוצה בסמכות זו ומחייב את הילדים לציית לה. כאן נמצאת הדרך האמיתית להצלחה.
בשבועות הבאים נמשיך בע”ה בנושא: “סמכות הורית ומשמעת” בהצלחה!
הרב יצחק אבוחצירא יועץ, מאבחן ומטפל לייעוץ טלפוני ללא תשלום 054-8434435 בימים ג’ – ד’ משעה 10-8 בערב.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור