חכם ר’ יעקב בן ר’ עזרא מוצפי זיע”א- י”ג סיוון

הרב יעקב מוצפי, נולד בעיר בגדאד שבעירק, בשנת תר”ס, לאביו ר’ משה ז”ל. בשחר ילדותו, ינק את תורתו בבית המדרש המפורסם- “בית זליכה” (מקום לימוד הבן איש חי(, כשהיה אך בן שמונה שנים, הרגיל עצמו לקום בכל לילה בחצות ולהגות בתורה עד אור הבוקר.

בשנת תר”צ, בהיותו בן שלושים בלבד, התמנה לכהן כראש ישיבת “דורשי תורה”, ובנוסף לכך, שימש גם רבי יעקב כמשגיח הראשי על כל בית המטבחיים המרכזי בעיר בגדד.

בשנת תשי”א, עלה רבי יעקב לירושלים להשתקע שם. מיד הזמין אותו רבי צדקה חוצין זי”ע, לשמש כרב בית הכנסת של “שמש צדקה” ונתן לו דירה קטנה הסמוכה אליו. למעלה משלושים שנה, ישב בה רבי יעקב, ומשם יצא שמו ואורו על פני כל הארץ. הוא שימש בביה”כ כחזן קבוע וכבעל קורא.

במשך הזמן קבע לו סדר יום: שלוש שעות הבוקר, ישב בבית דין בבניין של קריית ספר בירושלים, אחר הצהרים, ישב שעתיים בבית דין של העדה החרדית הספרדית ועוד שעות בבית הכנסת “שמש צדקה”- שם מסר שיעורים לרבים. בשיעורים אלו הספיק לסיים את כל ארבעת חלקי השולחן ערוך כמה פעמים, את “היד החזקה” “עין יעקב” וכמה מסכתות הש”ס, מעולם לא אמר על איזה שאלה בהלכה: תבוא מחר או “ברצוני לעיין בדבר”… כ’בור סיד שאינו מאבד טיפה’, היה רבי יעקב מציין מיד את מקור ההלכה.

שמו יצא כקנאי לדבר השם, התנגדותו לא הייתה רק בדברים שרוב חכמי דורנו הסכימו עליהם, כמו היתר מכירה בשנת השמיטה, אלא גם בנושאים אחרים, כגון; עמידתו בתוקף נגד השתתפות בבחירות.

מורנו ראש הישיבה, הרב שלום ארוש שליט”א, זכה להסתופף רבות בצילו של הרב, והיה נהנה ממנו, עצה ותושיה בהלכה ובעבודת השם יתברך, ופעם שאל אותו, אם הוא יכול ללמוד בספרי ברסלב. ענה לו חכם יעקב: בטח צריכים ללמוד, הם ספרים חשובים מאוד. גם אני בעצמי למדתי את הספר הקדוש “ליקוטי מוהר”ן ו”ליקוטי הלכות”, ואף את הספר “סיפורי מעשיות”.

היה פה מפיק מרגליות של מוסר ויראת שמים, אולם לא הותיר אחריו דברים כתובים.

כאשר ביקר האדמו”ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים זיע”א, בירושלים בשנת תשי”ב ובשנת תשי”ט, דאג לפגוש את רבי יעקב, ויצא ואמר “ראיתי יותר ממה ששמעתי עליו”. כמו כן, כתב עליו: “ארי עלה מבבל, צדיק וגדול משיירי כנסת הגדולה, שומרי משמרת הקדוש “.

הבכיות והאנחות על חורבן בית המקדש וגלות השכינה, תסמרנה שערות הראש, בהעלותנו על זיכרוננו כיצד ערך רבינו זצ”ל סדר תיקון חצות על יד הכותל המערבי ובבית הכנסת, בבכי רב ואנחות קורעות לב וכל המשתתפים התעוררו עד דכדוכה של נפש ממש, ובאו מתוך כך, להבין ולדעת פירוש דברי חז”ל: “כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה” (תענית ל ):כי ראינו שהיה כל כולו נשבר ונתרוצץ, כאילו עכשיו נחרב הבית על פניו. ובודאי יש לשים לב לעורר את עצמינו ולהרגיש גודל האבידה שאבדנו בהסתלק מאיתנו צדיק קדוש זה.

בשנת תשל”ג, נפטר ידידו מנוער, רבי סלמאן חוגי עבודי, חבר בית דין הגדול בירושלים, התבטא רבי יעקב בשעת קבורתו בהר הזיתים: “רצוני להקבר לידו”. כשזמנו הגיע, זכרו את רצונו להיקבר ליד ידידו, וגם לסתום הגולל לפני השקיעה, כשאנשי החברא קדישא עסקו בטהרת גופו בבית הלוויות בשמגר, הלך רבי מרדכי אליהו זצ”ל, עם עוד תלמידי חכמים, לבדוק את מקום קבורתו בהר הזיתים והנה חשכו עיניהם שחפרו את הקבר במקום הלא נכון, שקיעת החמה מתקרבת ומסע הלוויה בדרך ואין זמן לכרות עוד קבר. פתאום ירדו כמה בחורים וחפרו קבר חדש בתוך דקות, וגמרו לטמון הצדיק ולעשות את שבע ההקפות לפני השקיעה בקבורתו, וראינו כמה גדולים צדיקים! זיע”א אמר על כך רבי מרדכי אליהו: “ניסי ניסים נעשו לנו”. זכותו הגדולה תגן בעדנו לעבדה את ה’ כל ימי חיינו אכי”ר.