סמכות הורית- פרק ד

כאשר נבצע עבודה משפחתית בצורה מודרכת, נוכל להכניס לתוך העבודה גם התנהגויות ותגובות לכל תרחיש בהתחשב בכל ילד.

3 דק' קריאה

הרב יצחק אבוחצירא

פורסם בתאריך 19.06.25

הורים יקרים, בבית בו ההורים לומדים ויודעים איך להשרות משמעת, והילדים כבר מורגלים ומבצעים את רצון ההורים ללא מריבות וויכוחים, בבית זה שוררת השלווה והאהבה, בבית זה נעים וכיף לחיות בו.

אבל תדעו לכם, כי גם אם אתם עדיין לא הבית המושלם, אבל אתם בית שמקבל הדרכה ומבצע עבודה משפחתית על סמכות הורית ומשמעת, בע”ה אתם מתקדמים ותראו בקרוב תוצאות יפות.

קונפליקט המשמעת

חשוב מאוד להבהיר, שלא כל “חוסר ציות” הוא מרד. ולכן עלינו לבדוק, מה גרם להתנהגות הילד, בכדי לדעת איך להגיב על כל מקרה לגופו. כאשר נבין את המניעים של הילד נוכל בע”ה למצוא דרכים חכמות ויצירתיות להתמודד איתם.

ראשית עלינו להפנים עמוק בלב, שגם לילד יש רצונות וחשקים והוא אוהב לשחק ולהשתולל- כי הוא ילד. גם לילד ישנם דברים שהוא אוהב או לא אוהב לעשות, ואפילו דברים שמאוד מרגיזים ומכעיסים אותו.

לדוגמה: חשבו כיצד אתם הייתם מגיבים במקרים הבאים:

תחשוב אתה אבא, אילו אשתך הייתה דורשת ממך לרוקן את פח האשפה, בדיוק כאשר אתה נמצא בחדר נח, בסלון עם הילדים, לומד או קורא ספר, באמצע שיחת טלפון חשובה או פעולה אחרת ובנוסף היא תתרגז מדוע אתה לא מבצע מיד את בקשתה.

תחשבי את אמא, אילו בעלך היה דורש ממך להביא לו חפץ מהחדר, בדיוק כשאת מדיחה את הכלים, נחה בספה עם ספר, מכינה עוגה כשכל השיש במטבח מלא, באמצע האיפור לחתונה של השכנה וכדו’.

לדעתכם: תהיה משמעת מצדכם או לא?! אני חושב שהדוגמאות מובנות .

דרישה לא הוגנת ותגובה לא נכונה

נגזים עוד קצת, ונדבר על אותו הבעל מקודם, שביקש משהו באמצע שאשתו מתאפרת, והיא כמובן לא יכולה כרגע להפסיק, והתגובה שלו היא כזו: “ידעתי שאי אפשר לבקש ממך כלום”… או “אני כאילו לבד כאן בבית”… או “אני מבין שאי אפשר לסמוך עליך “…

תגידו זו תגובה הוגנת??? נחשוב: אנחנו מגיבים בסגנון זה לילדים שלנו???

לכן עלינו לעצור בלי קשר את התגובות ה”לא מועילות” וכל שכן את התגובות המשפילות. נזכור תמיד לשפר את השיח עם הילדים ולהגיב בהוגנות.

לפני עיוור לא תיתן מכשול

פעמים, והדרישות שלנו קצת מוגזמות או נאמרות בזמנים לא כל כך מתאימים.

גם לילד ישנם זמנים שאי אפשר לדרוש ממנו לבצע מטלה מסוימת, למשל: הורה שדורש מילדו להוריד את פח האשפה באמצע משחק ההרכבה בלגו, כשהילד יודע שעד שהוא יעלה מלמטה, אחותו הקטנה תפרק לו את המגדל, לדעתי זו בקשה לא סבירה וההורה עובר על איסור “לפני עיוור לא תיתן מכשול”, נחשוב: למה לתת לילד את הניסיון לא לבצע את מה שביקשנו.

עלינו לדעת שבשעה שדרשנו מהילד לבצע פעולה מסוימת, הכנסנו אותו לקונפליקט: מצד אחד הוא רוצה לבצע את רצוננו, אבל מצד שני הוא רוצה להמשיך בענייניו ולשחק.

לכן, ננסה לפני כל דרישה לחשוב- האם אנחנו היינו מבצעים את אותה הבקשה עכשיו הלכה למעשה או לא.

או- האם המטלה הזו מתאימה לגיל / ליכולות של הילד או לא. אם התשובה הנכונה היא השנייה, פשוט נוריד את הבקשה מסדר היום.

ישבתי פעם בשבת בביה”כ, ליד אב שדרש מבנו בן ה8- לשים אצבע בסידור במשך כל התפילה בו בשעה שכמעט כל הילדים שיחקו בחוץ .

נשמע לכם הגיוני??? טוב אם הילד מסכים, מצויין. אך אם הילד מתנגד והאב מחייבו, מה יקרה אח”כ עם הילד בנושא התפילה לכשיגדל?!

לכן, כל דרישה שלנו מהילדים צריכה לעבור בדיקה: האם הילד יוכל להתמודד ברמה סבירה עם מה שביקשנו או לא .

יצא שכרו בהפסדו

עלינו לדעת דבר נוסף, כמעט ואין ילד שלא רוצה לבצע את דברי הוריו, לספק את רצונם ולדעת שהוא בעיני הוריו ילד ממושמע וטוב.

חבל לנו להרוס לילד את הדימוי שלו ביחסים איתנו, על ידי דרישות לא כל כך מתאימות מצידנו, ואני דווקא בעד משימות לילדים ושיתוף שלהם בכל מטלות הבית, השאלה איך ומתי.  

דבר נוסף, כאשר הילד לא מבצע, או מבצע לאחר זמן, או מבצע חלקית את רצוננו- לרוב זה לא בגלל שהוא לא רוצה, או כי הוא לא ממושמע ובטח לא בגלל שהוא מצפצף או שם פס. פעמים והוא רוצה, אלא שהעיתוי לא כל כך מתאים לו והוא קצת דוחה את העשייה לזמן אחר  .

לדוגמה: כאשר נבקש מהילד לאסוף את המשחק ולגשת לשולחן לארוחת הערב, סביר להניח שהוא רעב ואעפ”כ הוא יענה עוד מעט, רגע, אני כבר בא, אני רק מסיים את זה ובא וכדו’ -הילד רוצה לבצע את המטלה, אלא שהזמן הזה מתנגש עם הרצונות שלו ובשעת המשחק הוא שקוע במשחקו ולכן מתקשה לבצע מיד את המטלה, בדיוק כפי שקורה לנו .

ובגדול, ברור שהילד צריך להפסיק את המשחק ולגשת לשולחן, אבל נדרש ממני לחשוב איך עושים את זה נכון.

לסיכום

הורים יקרים, על אף שהתנהגות הילד אינה צודקת, אני טורח להסביר את הצד של הילד, בכדי שנבין שהתנהגות הילד אינה ח”ו להרגיז או למרוד בנו ההורים ולכן התגובה שלנו צריכה להיות בהתאם, בדרך מחנכת ולא ח”ו בדרך של נקמה.

כאשר נבצע עבודה משפחתית בצורה מודרכת, נוכל להכניס לתוך העבודה גם התנהגויות ותגובות לכל תרחיש בהתחשב בכל ילד. המשך בע”ה בשבוע הבא.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה