אלול וארבעים

אלול, חודש הרחמים והסליחות, טומן בחובו הרבה הפתעות טובות ונחמדות להפליא, ביחד עם המספר 40, שיכולות לזכות אותנו בשנה נפלאה ובחיים שאנו מייחלים לעצמנו.

6 דק' קריאה

רוחמה אפרתי

פורסם בתאריך 12.09.19

חודש אלול טומן בחובו הרבה הפתעות טובות ונחמדות להפליא. הרב מיכאל לסרי הציג בפנינו בהרצאה משמעויות רבות ונרחבות בהקשר של החודש המופלא הזה, בתוספת משמעות למספר 40 ביהדות בהקשרים שונים ומגוונים. נהניתי כל כך ומצאתי לנכון לשתף אתכם (תודה מיוחדת לרויטל היקרה שביום שבת העניקה לי את שרשרת הפנינים הנפלאה הזו).

 

אני לדודי ודודי לי – ראשי תיבות חודש אלול. אם ניקח את סופי המילים של אלול, בגימטרייה יצא לנו 40. ואכן, 40 יום לפני ראש השנה נוהגים לעשות התרת נדרים לפני חודש אלול. מגלה לנו רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן) שחודש אלול הוא זמן המסוגל לדעת, כלומר שנזכה לדעת ולהבין מה שלא היה יודע מתחילה, כמו למשל הבזקי מחשבה, הארות ורעיונות "שפתאום" צצים במוח שלנו, והדעת הנפלאה הזו מחיה את נשמתנו מחדש ונינצל מכל הצרות. אלול גם מסוגל למול את עורלת הלב, שהיא הבשר "המת" שעל הלב ולהחיותו.   

 

המספר 40 יש ביכולתו בריאה ויצירת משהו חדש. 40 סאה במקווה זו הכמות הכשרה והנדרשת לטבילה נשים יהודיות במקווה בתום ספירת שבעה נקיים. כמו גם, כתוב בזוהר הקדוש שהעובר מתהווה אחרי 40 יום, ביום ה-41 העובר נחשב כברייה ומרגע זה האם נחשבת כאם פוטנציאלית (כלומר לפני 40 יום מעמדו של העובר שונה מזה שאחרי, כי אז מתחילים האיברים הפנימיים להתרקם). אגב, עד 40 יום בכוחן של התפילות לשנות את מין היילוד. כמו גם 40 שבועות להריון.

 

חכו, ויש לזה עוד המשך. 40 שנה היו בני ישראל במדבר, 40 יום ולילה משה רבינו עלה להר סיני להביא את לוחות הברית. משנה אבות, "בן ארבעים לבינה" –  לאחר ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר אמר להם משהולא נתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע עד היום הזה". כלומר, מהיום הזה יש לכם בינה מיוחדת והשתמשו נכון בחושים שלכם עם הסוגרים הנכונים על מנת להמשיך להתקדש ולהיטהר. ואומר רבי נחמן, שעיקר התשובה היא בחודש אלול, כי הם ימי רצון, שעלה משה רבינו לקבל לוחות אחרונות, פתח דרך כבושה לילך בה. והדרך שפתח משה רבינו היא לדעת את השם יתברך בכל מקום, הן בירידות והן בעליות, למרות שהרבה פעמים קורה שאנשים מתעשרים או מקבלים מעמד ושוכחים את הקב"ה, לכן צריך כל הזמן לבקש מבורא עולם להתקרב אליו ולקשר עצמנו אליו.

 

גם רצף פרשיות השבוע מציג בפנינו בחוכמה רבה את ההתכוננות החגיגית והמיוחדת לכבוד ראש השנה. "בפרשת ראה" – כאומר, שים לב ראה! אלול הגיע, אל תישאר אדיש, תתחיל להתארגן לקראת ראש השנה והימים המיוחדים. לאחר מכן, "בפרשת שופטים" – אנו מתחילים להישפט על מעשינו. יש דין ויש דיין לעולם. "בפרשת כי תצא" – עלינו לשים לב היטב איך וכיצד אנחנו יוצאים מן הבית. איך אנחנו מתנהגים בחוץ עם הזולת, עם האחר והשונה מאתנו. האם אנחנו מסבירי פנים ומחייכים, או זעופים וכעסנים? מתורבתים או דוחפים בתור ומצפצפים במכונית? איך אנחנו "בלכתך בדרך" מתנהגים? – האם כבני מלכים או שהתנהגותנו טעונה שיפור… שהרי עין רואה ואוזן שומעת וכל דבריך נכתבים המה. "בפרשת כי תבוא" – נשאלת השאלת איך וכיצד אנחנו באים למקומות שונים. איך אני מגיעה הביתה? שמחה ורעננה או כמו פצצת אטום ומתפוצצת על בני הבית כאילו היו חס וחלילה שק חבטות? איך אני באה למקומות שונים? לעבודה? ללימודים? לבית הכנסת? לאירועים ומפגשים משפחתיים/חברתיים? איך אני מתנהלת גם במצבים שמובנים מאליהם עבורי, ששם השחיקה והאוטומטיות מסוכנות ביותר, שהרי מובן שחוזרים הביתה, למשפחה לבעל/לאישה, לילדים, ודווקא שם אני נבחנת כי אין מסכות ואין חומות, בבית אני מי שאני באמת! זוהי ההתנהגות האמיתית שלי.

 

מאמרים נוספים בנושא:

יותר פשוט ממה שחשבתם

המחיר הכי מצחיק

אלול – אימון לעצמי ושינוי להרגלים

משהו חדש עומד להתחיל!

אימון בלי הפסקה

כמה קטן ככה גדול
הפרומו להתחלה הגדולה
מי המלך?

הדרך לסליחה
מחר הם לא יהיו פה

מריחים את הסוף

עוד אלול הגיע

 

"בפרשת ניצבים" – "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם" – "היום", הכוונה לראש השנה. ביום זה הקב"ה רואה את כולם בסקירה אחת, אבל הוא דן כל אחד ואחד בנפרד. לכאורה, לשם מה צריך פעמיים? הרי הקב"ה יכול לראות את כולם בהינד עפעף, ומדוע כל באי עולם עוברים לפני כבני מרון? אלא שמרוב אהבתו אותנו הוא רואה בתחילה את כל העולם וביניהם הרוצחים והגנבים וכו', ואחר כך כשרואה את היהודי היחיד שעשה איזו עבירה קטנה הוא מיד מוחל לו. וכל זה טוב כדי ללמד סנגוריה, אבל אדם צריך להיות טוב לא באופן יחסי לסובבים אותו או לשאר אומות העולם, אלא עליו להיות טוב ושלם עם עצמו. ועל זה אמרו בדרך רמז, "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר כג, ט) – הוא נידון באופן פרטי ולא בהשוואה לאומות העולם, וזו המעלה הטובה של עם ישראל.

 

עוד פירוש למילה "ניצבים" – ניצב בגאון, בעזות, בגאווה, איך אנחנו עומדים על דעתנו, מנהגינו, מחשבותינו, לא פתוחים לקבלת האחר, מלאים בבועת גאווה וכעס. העצה היעוצה היא להרפות, לשחרר וכמובן לעבוד על מידת הגאווה שהיא השורש להכל.

 

"בפרשת האזינו" – "האזינו השמים ואדברא" – נשפט הפעם על חמש החושים שלנו. על מה אנחנו שומעים, מוציאים מן הפה – לשון הרע, אבק רכילות ועוד. ובל נשכח שהעין רואה והלב חומד, שהרי העיניים הן סרסורי העבירה ובידוע שקשים הרהורי העבירה יותר מן העבירה עצמה. במילים אחרות, מבחינה רוחנית ישנם נזקים רבים וגדולים יותר מהמחשבות וההרהורים יותר מן המעשים עצמם. לכן עלינו גם לנסות לשלוט על המחשבות ולא ההיפך, כמו ברוב המקרים שהן שולטות עלינו.

 

"בפרשת זאת הברכה" – אם נעמוד בכל הדברים הללו, או לפחות נשתדל לעשות מאמצים ויהיו לנו רצונות טובים עם מוטיבציה לעבוד את בורא עולם כראוי, וכמו גם על מידותינו, אזי נהיה זכאים ונוכל לקבל את הברכה. ומהי הברכה? שנקבל את הזכות להתחיל שוב את הכל מההתחלה ואז נגיע לפרשת בראשית. כלומר, הקב"ה נותן לנו בברכה את ההזדמנות הנוספת. ולא רק, אלא שמתחיל איתנו כטבולה ראסה – כלוח חלק ומבראשית, מההתחלה מחדש. כי בורא עולם חנון ורחום ארך אפיים ורב חסד וחפץ בחיים.

 

משל מעניין…

 

פעם היה מלך שהיה שופט את נתיניו על מעשים ופשעים כאלו ואחרים. לשר הממונה ניתנה משרוקית הנשרקת רק כאשר החשוד או הנתבע יצא זכאי בדין וכאות להצלחה. אותה משרוקית הייתה מיוחדת במינה – משרוקית מזהב נוצץ, מרהיבה ביופייה ובצפצופה הערב שנקשר לזכאות. יום אחד אותו שר הממונה על השריקה במשרוקית השתכר ומצא עצמו בגילופין, נכנס לתוך חדר הבדולח של המלך, שהיה נחשב כטרקלין הכי משובח ונאה בכל הממלכה כולה. השר שהיה נטול פקחות ודעת לחלוטין שבר, הרס וניפץ מכל הבא ליד. זרק את נברשות הזכוכית, רצפת הבהט אף היא נסדקה, כדי הקריסטל נופצו לרסיסים, מעשה ונדליזם של ממש.

 

כעבור מספר רגעים, אחרי שהשר השיכור השחית את כל החדר, שמעו השומרים רעש מוזר מן החדר הכי נחשב בארמון, ורצו לשם. הם פתחו את הדלת ולא האמינו למראה עיניהם, החדר היה כולו מבולגן והפוך, כל הרהיטים יקרי הערך והפריטים המיוחדים מרחבי העולם הושמדו כליל והתנפצו לרסיסים. "מה עשית?!" צעקו על השר, אבל הוא חייך וגיהק לעומתם.  השומרים רצו כשהם מבוהלים אל המלך לספר לו את אשר אירע עם השר הממונה על המשרוקית. המלך נדהם וביקש לדחות את המשפט עד שיקום מגילופיו, וביקש לערוך אותו באותו החדר עצמו שבו נעשה המעשה.

 

 

הברכה הכי גדולה שאנחנו יכולים לקבל היא הזכות להתחיל שוב את הכל מההתחלה…

 

השר התעורר משכרותו והשומרים סיפרו לו שהמלך מתעד לשפוט אותו בימים הקרובים על אשר עשה והשחית, אך הוא צחק ואמר "הרי אני בעל המשרוקית, אשרוק וכולם ידעו שאני זכאי". לעגו לו השומרים ואמרו, "הרי המלך ייקח ממך את המשרוקית ותישאר קירח מכאן ומכאן והוא יכעס עליך כפל כפליים. היזהר לך! אתה משחק באש". הבין השר את משמעות הדברים ונכנס ללחץ. חשב מעט ואז עלה במוחו הרעיון הבא: "אמכור את כל נכסיי, אוציא את כל חסכונותיי כולל של ילדיי, אתקן, אשפץ ואסדר את החדר למשעי. שיהיה אפילו יותר יפה מקודמו". חשב וכך עשה.

 

כשהגיע יום המשפט, שר המשרוקית היה נרגש בכיליון עיניים  ממה שיהיה עליו, אומנם הוא פשע וסרח אבל תיקן גם את מידותיו. ולא רק, אלא אפילו ששיפץ וששדרג את החדר הרבה יותר ממה שהיה.

 

המלך הגיע לטרקלין ולמראה תדהמתו הופתע לגלות שהחדר שופץ, תוקן, הוברק, צוחצח ושודרג פלאים. "מי סדר וארגן?" שאל המלך המופתע. "אני הוד מעלותו" ענה מיודענו והתוודה בפני המלך, "אנא סלח לי שעוויתי חטאתי ופשעתי. הוצאתי את כל חסכונותיי כדי לתקן את הנזקים שעשיתי וכדי לשמח ולרצות את המלך". המלך התרצה, חייך ברוך ובחום וענה  "זכאי".  עכשיו אתה ראשי להוציא את המשרוקית ולשרוק את שריקת הזכאות שלך.

 

הנמשל ברור ומובן, המלך הוא בורא העולם בכבודו ובעצמו, שר המשרוקית זה אנחנו עם ישראל, שעושים מה שעושים, כל אחד ואחת עם עצמו יודע ומודע למעשיו ודרכיו הטעונים שיפור ותיקון, לכן עלינו לתקן את מעשינו כדי שכאשר יתקעו בשופר (שהיא המשרוקית) החדרים שלנו, חדרי הלב והנשמה יהיו נקיים מעוונות, מצוחצחים ולבנים כשלג, ולא חלילה מלאים בבלגאן של עבירות וחטאים.

 

אומר רבי נחמן (ספר ליקוטי מוהר"ן, מועדי ה – ראש השנה) שעל ידי תקיעת שופר נמתקים הדינים, ושמיעת השופר היא חשובה ביותר לכל איש ואישה ישראלים שילכו במיוחד לשמוע, שזה טוב ללב ולנשמה ומעורר לתשובה, מחזיר את החיות בעבודת השם ומסיר את הקליפות. מחדש את המוח, השכל והנשמה – שהם האוצר של כל יהודי, לקבל שכל חדש ומאיר. ועוד אומר רבי נחמן מברסלב, שתקיעות בשופר בראש השנה יכולות לעורר אנשים מתרדמתם ומשנתם הרוחנית שלא יבלו את חייהם על הבל וריק, חס ושלום, ונמשכות עוד הרבה מתנות נפלאות ועצומות כשמתעוררים מן השינה: ביטחון, פקידת עקרות, ניצולים מניאוף והבל היופי, זוכים לאריכות ימים של קדושה ועוד.

 

 

* * *

רוחמה אפרתי – B.A בפסיכולוגיה ותקשורת. -Master NLP קליני רפואי בטיפול לפחדים וחרדות, כאב, בעיות נפשיות ופיזיות, טראומות ועוד. מרצה בכירה. לפרטים 054-2176644 ruchama_ef@netvision.net.il

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

שידור ישיר מהכותל המערבי- עצרת תפילה והתעוררות לאור המצב הקשה השורר בארה"ק, נתאחד כולנו לתפילה וזעקה לפני שוכן במרומים בשריד בית מקדשנו- החל משעה 18:00

Featured Products