בשדי יער: בגן התפילה וההתבודדות פרק כ”ח- כוח ההתמדה

על זו הדרך נתן להסביר את חשיבות ההתבודדות שתהיה דוקא בכל יום ויום בעוד אפנים. לדגמא: אדם צריך שיהיה לו זמן להודות לה’ על חסדיו, וגם כאן, צריך שלא רק פעם בכמה זמן יודה לה’ על טובותיו, אלא יודה לו בכל יום ויום. כי להודות בכל יום, זה הרבה יותר קל, מכמה טעמים:

א – כי בלא הודאה יומיומית, הגשמיות משתלטת על האדם, ועיניו נחשכות מלראות את טובות הבורא. מה שאין כן, כשמודה לבורא בכל יום על טובותיו, שאז הוא ממש חי ונושם את טובו וחסדיו של הבורא.

ב – כשמודה רק אחת לכמה זמן, הוא מחמיץ את כל הטובות היומיומיות. כי איך יודה אחת לכמה זמן על כל הטובות שעשה עמו הבורא בכל יום ויום? אבל כשיש לו בכל יום ששעה התבודדות, הוא יכול בנקל להודות על כל הטובות שעשה עמו הבורא ביום האחרון.

וכן האדם צריך להתודות על חטאיו, וצריך שלא רק פעם בכמה זמן יתודה על עוונותיו או יתפלל לתקנם, אלא בכל יום ויום יעשה כן. וגם כאן, ישנה הטבה של הגשמיות המתגברת על האדם, בפרט כשעל החטאים אוטם את לבו. והסבה השניה, שוה פשוט הרנה יותר קל להתודות בכל יום, שאז יש לו רק את היום האחרון להתודות עליו, מאשר להתודות פעם בכמה זמן שגם כבר הצטברו החובות, וגם רבם נשכחו…