להבין בדרך הקלה

לפעמים בן אדם לא רוצה לעבוד את העבודה שלו, מנסה לברוח מהעבודה שלו – ומה התוצאה? התוצאה היא שהוא צריך לעבוד בכפל כפליים, ולפעמים אפילו לסבול ולהבין בדרך הקשה. ואם היה עובד את העבודה שלו היה מגיע לאותה תוצאה, ואפילו לתוצאה הרבה יותר טובה, יותר בקלות ובהרבה יותר בסיפוק .

למה עם ישראל מתלונן על הלחם הקלוקל? מה רע בפרנסה חופשית בחינם? אלא שזה לא היה חינם; הייתה להם עבודה רוחנית של אמונה, תשובה, חשבון נפש, לקוות ולצפות לה’. ולבני ישראל נמאס מעבודת האמונה. נמאס להם לתלות עיניים למרום כעיני עבדים על יד אדוניהם. נמאס להם להיות תלויים בהשגחה פרטית ובביטחון. הם רוצים להיות כמו כל הגוים. מה עשה להם הקב”ה? שילח בהם את הנחשים השרפים. מה הרעיון ומדוע זה מידה כנגד מידה? ואיך זה מתקן את הפגם שלהם?

אלא שבני ישראל נמצאים במדבר שהוא מקום נחש שרף ועקרב, ואותם נחשים שרפים כל הזמן היו שם. הם לא הגיעו משום מקום. פשוט שעד עכשיו כבר ארבעים שנה שאותה השגחה פרטית שהם מואסים בה שלחה לפניהם את ענני הכבוד שסילקו את כל אותם מרעין בישין. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם לא רוצים את ההשגחה? רוצים לחיות בטבע כמו הגויים? בבקשה! הנה הטבע שלכם.

ואז בני ישראל שלא רצו לקוות ולייחל ולצפות לה’ בטוב – היו חייבים לתלות עיניים לשמים מתוך הצער והסכנה ואימת הנחשים והשרפים. כמו שאומרים חז”ל על נחש הנחושת שעשה משה שהמטרה שלו לא הייתה שיסתכלו רק על הנחש אלא שיסתכלו כלפי מעלה וישעבדו את ליבם לאביהם שבשמים, זה מה שריפא אותם .

כי ליהודי בעולם הזה אין שתי דרכים להצליח ולחיות בטוב. יש רק דרך אחת: דרך האמונה. ועבודת האמונה והביטחון ממשיכה על האדם השגחה ושפע וברכה בכל התחומים. ואם הוא מחפש לעצמו דרכים אחרות בדרך הטבע – או אז הוא “נזרק” מענני ההשגחה אל תוך חוקי הטבע האכזריים וחייב לדרוש את האמונה מתוך החושך והדינים.

יהי רצון שנזכה לבחור בה’ ובדרך האמונה מתוך חסד ורחמים ונזכה תמיד לחיות בביטחון ובהשגחה פרטית גלויה.

 שבת שלום.