בשדי יער: בגן התפילה וההתבודדות פרק כ”ט- תנאי הכרחי

לכן בא רבנו הקדוש, וצווה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, לעשות את ההתבודדות בכל יום, חוק ולא יעבר, וכל השומע לו יודע היטב כמה ההתבודדות היא בשבילו כמו אויר לנשימה.

ומדברי רבנו משתמע באפן ברור וחד משמעי, שההתבודדות היא התנאי הראשון לחיים של יהדות. כי כן קבע נחרצות, שאי אפשר בשום פנים ואפן להיות יהודי כשר, בלי שעה אחת התבודדות בכל יום, וכלשונו הקדושה, בתורה ק: “מקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר באמת, כי אם על ידי התבודדות”.

וענין החיוב לעשות שעה אחת לפחות, מובא בכמה ספרים של גדולי ישראל, וכן בכמה מקומות בשיחות רבנו הקדוש, וכן מובא בלקוטי מוהר”ן בתורה כה: “ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל דהיינו לקבע לו על-כל-פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו”.

ובאמת עשה לנו רבנו הקדוש טובה גדולה מאד, במה שצוה עלינו הנהגה זו. כי כאמור לעיל, במרוץ החיים, אם אדם לא יקבע לעצמו חק ולא יעבר, לפרש מהמרוץ היומי בכל יום למשך שעה ולחשב את מעשיו, הוא יוכל לעבר את כל ימיו בלי לחשב על תכליתו אפלו פעם אחת, מבלי שתקן את חטאי העבר, ואם הוא יוסיף ויעשה עולות גדולות, לא יהיה לו לעולם פנאי וישוב הדעת לראות אותן ולפעל לתיקונן.