“בריתי שלום”

“הנני נותן לו את בריתי שלום”

להמשיך שלום בעולם, צריך להעלות כבוד הקב”ה לשורשו.

הנה ידוע מה שכתב רבינו (ליקו”מ ו’) על עניין עיקר התשובה שעל האדם לשמוע בזיונו ולשתוק למבזהו ועל ידי זה זוכה האדם לתשובה שלימה ולהיות נקי מכל רבב של גאווה, שהיא למעשה עיקר המונע בתשובה, ועל ידי השתיקה זוכה האדם לצאת ולשבר את הגאווה, עד שזוכה לענווה בשלימות.

מי שזוכה לענווה, אזי הקב”ה משלם את שכרו ומי שזוכה לענווה, אזי הקב”ה משלם את שכרו ואזי הוא זוכה לכבוד אלוקים ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם ראוי אם לאו, ועליו נאמר כבוד אלוקים הסתר דבר”, כי אסור לחקור על הכבוד הזה.

ולכאורה ענין זה הוא קשה:

א. שהרי אדם זה זכה לענווה בשלימות וא”כ כיצד יתכן שהכשרו יהיה דוקא בזה שיזכה לכבוד?

ב. הרי ידוע שאין הקב”ה משלם שכר לאדם בעולם הזה בבחינת מה שכתוב היום לעשותם ומחר לקבל שכרם וא”כ במה שונה שכר זה מכל שכר המצוות שהם משתלמים לאדם רק לעולם הבא?

ונראה בס”ד לבאר זאת על פי הנאמר בפרשתינו; שפינחס הלך והרגו לזמרי וכזבי ומעשה זה היה מצוה גדולה שאין לשער אותה כלל, שהרי על זה אמר הקב”ה: ” לשער אותה כלל, שהרי על זה אמר הקב”ה: “לכן אמור הנני נותן את בריתי שלום” ואמרו במדרש, בדין הוא שפנחס ם” ואמרו במדרש, בדין הוא שפנחס יטול שכרו, זכה פנחס לכהונה וגם חי לעולם בעבור מצוה זו, והקשו גדולי המפרשים הכיצד יתכן לומר שפנחס יטול את שכרו והרי שנינו שכר מצוה אינו בזה העולם? ותירצו מה שתירצו.

אך יתכן לפרש יסוד עצום, שוודאי שפנחס על עצם המצווה שעשה לא קיבל שכר בזה העולם אלא הוא שמור וצפון לו לעתיד לבא, אך מה שהקב”ה אמר, שיקבל שכרו זה על מה שהובא במדרש, שהיו השבטים מבזים את פנחס, שהיה נכד ליתרו והיו מבזים ומחרפים אותו הראיתם בן יתרו זה שפיטם אבי אמו עגלים לע”א והרג נשיא שבט מישראל, נמצא שפנחס עשה מצוה וקיבל עליה ביזיונות ועמד בהם ושתק, זה הדרגא הכי גבוהה בעבודת ה’.

ומעתה מובן שהרי מי ששומע בזיונו ושותק על אף שעשה מצוה גדולה מצוה אזי וודאי שהוא זוכה לכבוד אלוקים, ועל זה אמר הקב”ה, מכיוון שפנחס השיב את חמתי מעל בני ישראל,  שזכה לשתוק לבזיונות על ידי זה הוא השיב את החמה של ה’, כי על ידי הדמימה והשתיקה, נעצר הדמים וממילא הוא צריך לזכות לכבוד אלוקים וזה שכרו שהוא מחיוב לקבל ואין לו אפשרות להתחמק ממנה ושכר זה היא רק בזה העולם שיש הסתרה על כבוד ה’.

וא”ת מה שכר יש בזה שיקבל כבוד? ע”ז צריך לדעת שמי שזוכה לכבוד אלוקים, אין לו שם צד של כבוד עצמי, אלא רק להרבות את כבוד ה’ בעולם ואדרבא הוא יודע וממליך את הקב”ה, והוא מרגיש בעצמו שהוא כלום.

ומעתה יובן שפנחס היה חייב ליטול את שכרו שירבה את כבוד ה’ בעולם, שהרי שתק לבזיונותיו, וזה מה שכתב רבנו (ליקו”מ יד’) להמשיך להעלות שלום בעולם, צריך להעלות כבוד הקדוש ברוך הוא לשורשו, היינו ליראה, כמו שכתוב( דברים כ”ח): “ליראה את ה’ הנכבד”:

נמצא שזה מה שכתוב הנני נותן לו את בריתי שלום פירוש שה’ מברך את פנחס, ששכרו יהיה בזה שיזכה להמשיך שלום בעולם, וזה נעשה על ידי שיעלה את הכבוד לקב”ה וכולם ידעו ויכירו אותו יתברך.

ועתה תדע ותבין את גודל מעלת השותק לבזיון, בשעה שהוא עושה מצוה, שהרי בזה המצוה עולה לפניו לנחת רוח לאין קץ ובלי שיעור ויה”ר שנזכה לעבוד את ה’ באמת אכי”ר.