סמכות הורית- פרק ט’
השבוע, ברצוני לשתף אתכם קוראים יקרים, בשאלה חשובה שנשאלתי ע"י אחד הקוראים. שאלה זו בוודאי, מטרידה את כולנו, נדון בה בע"ה ביחד. השאלה היא כך: "
השבוע, ברצוני לשתף אתכם קוראים יקרים, בשאלה חשובה שנשאלתי ע”י אחד הקוראים. שאלה זו בוודאי, מטרידה את כולנו, נדון בה בע”ה ביחד. השאלה היא כך: “
כאשר אני קורא את הפרקים בנושא “סמכות הורית ומשמעת”, אני שואל את עצמי, היכן ההגינות והיושר?! מדוע כהורה, נדרש ממני תמיד להבין את הילד?! מדוע אני צריך “לסבול” את ההתנהגות שלו ועוד לחפש ולהבין מדוע הוא מתנהג כלפי לא כפי שאני מצפה ממנו, מה הרכרוכיות הזו ?
מדוע שיטת החינוך של פעם, בנושא המשמעת, אותה השיטה שבה אנו התחנכנו שחובה לשמוע בקול ההורים נקודה. כבר לא טובה היום???
אני לא מבין גדול בחינוך, אבל אני חושב, שילד שלא שומע בקול ההורים, צריך “ללמוד” איך מתנהגים להורים, עכשיו זה תלוי בו איך הוא רוצה ללמוד, בדרך הנעימה או בדרך הלא נעימה. לא כך?! אשמח לתשובה!
דור ללא גבולות
ובכן שואל יקר, השאלה שלך במקום! אך עליך לדעת, שישנו הבדל “מהותי” בין הדור הקודם (לפני 20 שנה ויותר) אותו הדור שאני ואתה מכירים, לבין הדור שלנו.
כל בר דעת שם לב, ש”ההיררכיה” והכבוד ההדדי שהיו קיימים במשפחה בין ההורים שלנו להורים שלהם, בין ההורים עצמם, ובין הילדים להורים, כמעט וכבר אינם קיימים.
בדורות הקודמים כאשר הסמכות ההורית הייתה ברורה ויציבה, יכלו ההורים “לדרוש” את המשמעת בדין, בדרך כלל הם גם לא “דרשו” אותה, כי היא הייתה קיימת ממילא.
כילדים, התביישנו מההורים, הייתה יראת כבוד למבוגרים, ונשמנו אותה דרך האוויר, גם כשרצינו למרוד, זה היה בסתר, בחשש, לא בצורה בוטה, ובוודאי לא להכעיס. זה היה דור אחר, אמנם לא כדור שהיה לפניו שההיררכיה הייתה ברורה ויציבה, אבל בהחלט עדיין דור ממושמע .
אך בדורנו “דור עקבתא דמשיחא” נבואת הגמרא מתממשת לנו מול העיניים ובעוצמה משמעותית ביותר ככל שהשנים מתקדמות. הגמרא מתארת: ” מתקדמות. הגמרא מתארת: “בעקבות משיחא חוצפא יסגא… ואין תוכחת… נערים פני זקנים ילבינו בן מנוול אב. בת קמה באמה. כלה בחמותה. אויבי איש אנשי ביתו… הבן אינו מתבייש מאביו. )סוטה דף מט/ב(.
מנהיגות הורית
בדורנו בו הסמכות ההורית מוטלת בספק, בעיקר כתוצאה מגזרת הבורא ב”ה, אנו ההורים צריכים לבנות לעצמנו סמכות אחרת, שונה, משוכללת ומורכבת. שהרי גם בדור הזה, ה’ הטיל עלינו ההורים את חובת החינוך.
אם בעבר, יכלו ההורים לפקד ולצוֹוֹ ת על משפחתם, הרי כיום חייבים הם להתאמץ יותר, ללמוד להבליג ולהנהיג את המשפחה! זו לא חכמה להשתמש בכוח ובאלימות, אבל אם נבדוק נשים לב, ששיטה כוחנית זו לא מועילה ובוודאי שאינה מחנכת.
בדורנו נדרשת “מנהיגות” לא עריצות. מנהיגות במשפחה, פירושה: יכולתם של ההורים להוביל את משפחתם להתמודד עם אתגרים משתנים, שלא רק באמצעי כפייה. ויש כזו יכולת לכל הורה, רק צריך להכיר אותה וללמוד להתנהג בה.
מטבע הדברים, זה יותר קל עם הילדים הקטנים, אבל גם עם המתבגרים בעזרת הדרכה מקצועית, זה בע”ה אפשרי.
סדנת הצלחה
הורים רבים שקוראים את העלונים, מחייגים ב”ה להתייעץ, ולעיתים אני מוצף ואין לי יכולת לענות או לחזור לכ”כ הרבה שיחות. אני שומע מכם את הקושי להשיג אותי, ואני מתנצל מראש בפני כל הקוראים החשובים. לשאלות ייעוץ ניתן לחייג למספר 0548-434-435
למי שמתקשה להשיג אותי בטלפון, ומעוניין לקבוע פגישת אבחון /הדרכה / טיפול אפשר בע”ה להשאיר פנייה במייל com.gmail@0548434435a עם פרטים ברורים ורצוי עם מספר טלפון לחזרה, ותתאזרו בבקשה בסבלנות.
חינוך משותף
בנוגע לשאלת “ההגינות” מדוע עלי כהורה, מוטל להבין את הילד ולא שהילד יבין אותי, עלינו לדעת שגדולי המחנכים טוענים, שתשובה משמעותית לשאלה “מדוע הילד אינו מחונך” נמצא גם אצלנו ההורים, ולמה?
כי אנחנו שואלים: מדוע הילד מתחצף, מתמרד, לא מנומס ולא מחונך, חלק מזה רצון ה’, וחלק הוא תכונות של הילד שלא ביצענו איתן עבודה חינוכית. אבל בנוסף לזה, אם נתבונן פנימה במראה, נראה שהוא מתנהג כמעט בדיוק כמונו או כמו בן הזוג שלנו, או כמו מנהג המקום שאנו גרים בו. גם אנחנו לא תמיד מנומסים ואדיבים, גם אנחנו לא תמיד מדברים בנחת ובדרך ארץ, גם אנחנו כוחניים ומרגישים שהכול מגיע לנו. לעיתים קרובות (ולפעמים קרובות מאוד) אנו לא מתנהגים בדרך ארץ כלפי בן הזוג או הוא כלפינו .
פעמים ואנו עסוקים כל היום במלחמות כוח ושליטה ואם אנחנו באמת מחונכים ומנומסים, אדיבים ונחמדים אז אולי בן הזוג שלנו לא כזה. ולכן העבודה בחינוך הילדים שלנו, מתחילה קודם בנו ובהבנה החינוכית מה קורה בסביבת הילד שלנו.
לסיכום התשובה אם נוכל לסכם את עיקרי הבעיה, מדוע הילד שלנו אינו מחונך, נוכל למנות מספר סיבות:
1.העיקרית היא, גזירת ה’ “דור עקבתא דמשיחא”.
- נטיות ותכונות מולדות של הילד, שלא מטופלות.
- הרגלים ומידות שהילד ספג בבית.
- קשיים בשלום בית של ההורים.
- קשיים או חוסר מודעות של ההורים איך נכון לחנך ילדים. לכן, הורים יקרים ואהובים, מנהיגות הורית, מתחשבת אומנם בצורכי הילדים, אך משאירה את ניהול המשפחה בידי ההורים.
אין פירושו של דבר, שהילדים במשפחה יהיו מאולפים ויעשו כל מה שההורים רוצים, תמיד ומהר. זו אינה מנהיגות, זו עריצות, שאינה מצליחה בדורנו. במשפחה בה מתקיימת מנהיגות מתאימה של הורים, יגרמו ההורים ע”י חינוך נכון שאותו יש ללמוד כמו כל מקצוע.
שהילדים יבצעו בע”ה את תפקידיהם מתוך אחריות לקיים את רצון ה’ וההורים, גם מבלי שנכפה או נזכיר להם כל הזמן.
הרבנית מרים ארוש בשיעור מרתק בנושא חינוך:
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור