אמרתי תודה ונושעתי: פרק מ’- החתך שנעלם

הרבה נסים גדולים ראיתי בעניין הרפואה, אבל הנס הבא יש בו חיזוק עצום. את הנס הזה ספר לי אברך חשוב, שלומד בכולל דינות של בנו של מורנו ורבנו הרב עובדיה יוסף זצוק”ל, כולל “יחווה דעת”, והוא גם בא לשעורים שלי ולומד אמונה. ואחרי ששמע את הנס הקטן שהיה לי עם הפצע באצבע, הוא ספר לי על הנס שארע לו.

וכך ספר: הוא סבל זמן רב מחתך עמק מאד שהיה לו לרוחב כל כף הרגל. כל כך עמק, שראו את כל הבשר, ובקשי היה יכול לדרך על כף רגלו. דרך של שלש דקות לקחה לו חצי שעה, מרב כאבים נוראים שהיו לו.

הוא שמע את השעורים של ההודאה, וערב אחד התחיל להודות לה’ על החתך הזה ברגל. פשוט אמר תודה ותודה ותודה על כל צעד שעשה ועל הייסורים, ובקש סליחה על כך שעד עכשיו הוא לא האמין שזה לטובה, והודה לה’ במשך חצי שעה רצוף וכו’. הוא קם בבקר והנה הרגל שלמה, הפצע סגור, והעור חלק כאלו לא היה כלום! פשוט נס גמור, מעל הטבע לגמרי! אי אפשר להבין.

החתך היה עמק כל כך שקשה לתאר שיתרפא על ידי איזו רפואה שתהיה, ונסגר בין לילה, וצמח עור חדש חלק לגמרי! לא יאמן. את זה ספר לי אותו אברך שהוא כאמור, תלמיד חכם חשוב ומיישב בדעתו.

ה’ מלמד אותנו שאם יש איזו צרה, פשוט אומרים תודה! כי התודה, היא תשובה על חסר האמונה – ואז הכל מתהפך לטובה, ורואים נסים מעל הטבע. כי התודה פשוט משנה את הטבע! אדם שאומר תודה, שפרושו שמאמין שזה טוב, הטבע משתנה בשבילו.
וראיתי במו עיני מאות מקרים, בין שלוויתי חולים והדרכתי אותם, והייתי עד לשנוי טבע מידי וקיצוני מיד כשעשו תשובה; ובין במקרים אישיים שחוויתי על גופי, כיצד משתנה הטבע בשנוי מחלט ומידי, תכף ומיד כשמבינים מה צריך לתקן.