בשדי יער: בגן התפילה וההתבודדות פרק ל”ח- ספר החיים

שמעתי מרבי ומורי הרב לוי יצחק בנדר זצ”ל, שאחרי מאה ועשרים שנה, כשיעלה האדם לשמים ויעמד לפני בית דין של מעלה, יפתחו לפניו את הספר שלו, שכל דף בספר זה הוא כנגד יום אחד מימי חייו, ובו כתובים כל מחשבה, דבור ומעשה של אותו יום, ובכל דף שימצא כתוב שעשה שעה התבודדות, יעברו לדף הבא מבלי לשפט אותו על כלום. ואלו דף שלא יהיה כתוב בו שעשה שעה התבודדות, ישפטו אותו על כל מחשבה, דבור ומעשה

אם היה כראוי או לא והוא ייתן את הדין על כל פרט.
וזו הסבה שקשה כל כך לעשות התבודדות עד שבכל יום יש לאדם מלחמה על השעה מחדש, אפילו שמתבודד שנים, וזה מחמת שההתבודדות היא התיקון של אותו היום ומובן מדוע היצר הרע נלחם למנע את האדם מתקונו הנצחי.

אך מאחר ואנחנו מבינים עכשיו שיש כזה טוב בעולם – התבודדות – היתכן שנרצה לקבלו בלי להתאמץ? בוודאי צריכים לעשות את כל המאמצים על מנת לזכות לדבר שבו תלוי כל התיקון של כל אדם בפרט ושל כל העולם בכלל. ותדע, שגם מה שהיצר הרע, שיודע את מעלת ההתבודדות, הוא מונע ומכביד את העבודה על האדם, גם זה מכון מאת ה’, שרוצה שכאשר האדם יראה שיש לו מניעות על ההתבודדות, יתגבר ברצונות ובכסופים, וירבה בתפלה להשיג את הדבר הנכסף – את ההתבודדות.

כי על העבודה הנפלאה, וההזדמנות היקרה הזאת להתקרב אל ה’, ולפתור את כל הבעיות, אמר הצדיק רבי נחמן מברסלב זיע”א: ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל!