הנני בידך פרק ג'(המשך) חוק רוחני ועוצמתי

נמצא שהביטחון יוצר מציאות וגורם להשפעות טובות – על פי זה המלים “תחשב טוב יהיה טוב” זו לא סתם אמרה נחמדה או משפט חיזוק ללא כסוי, אלא זו מציאות וחוק רוחני עצמתי.

וזה עונה על שאלה ששומעים מדי פעם: מי אמר שיהיה לי רק טוב? אולי מגיע לאדם ענש? הרי גם שכר וענש זה חלק מהאמונה?

מי אמר? – אתה אומר!

זאת אומרת, אפילו אם מגיע לאדם ענש, אם הוא מתחזק באמונה וחושב טוב שה’ אוהב אותו, בזה הוא קובע שיהיה לו רק טוב!

כשאתה מאמין שה’ אוהב אותך ויהיה לך רק טוב – אתה חושב טוב, אתה בוטח בה’; וממילא, התוצאה הישירה של זה שבאמת יהיה לך רק טוב.

אבל עדין יכול השואל לשאול: הרי כל דבר שה’ עושה הוא טוב והוא לטובה, ומי אמר שאכן תהיה לנו טובה כמו שאנחנו מבינים אותה? אולי יהיה רע לפי ההבנה שלנו, שאנחנו צריכים להתחזק באמונה שהוא לטובה?

הרבי מלובביץ’ דן בדברים באריכות ובעמק. והוא אומר שנכון שאנחנו מאמינים מצד האמונה שגם הדברים שנראים לנו רעים – בפנימיות הדברים הם לטובה, ואפילו העונשים הם טובה ותיקון לנצח לאדם.

עם זאת זה לא יכול להביא את האדם לביטחון, כי בטחון זה מצב של רגיעות הנפש. בשביל שלוה פנימית אמתית, צריך להיות שבטחון פרושו שאנחנו מצפים לטוב הגלוי, טוב כזה שגם אנחנו מבינים שהוא טוב, ולצפות ולקוות לה’ שבוודאי תהיה לנו ישועה גלויה מהצרה או מהבעיה.

לפי זאת היה מקום לומר שיהיה בטחון רק לצדיקים גמורים, אבל ה”חובות הלבבות” אומר שמיסודות הבטחון הוא לסמך על ה’ שטובתו היא גם למי שאינו ראוי לכל אדם, אפילו למי שראוי לעונש.

ואז שואל הרבי את השאלה הזאת: איך זה יכול להיות שרשע שמגיע לו ענש יבטח בה’ שבוודאי יהיה לו טוב?

המשך בעזרת ה’ שבוע הבא.