אמרתי תודה ונושעתי- פרק מ”א- טיפול שורש בשבת

ישנו מעשה שממחיש זאת. מעשה שאותו אני מספר כבר עשרות שנים. היה זה בשבת. ה’ נפח לי את השן. השן פשוט התנפחה והכאב היה נורא. מה עשיתי? טפול שרש… איך עושים טפול שרש בשבת? מתבודדים! שהרי מדוע התנפחה השן? כי יש עוון. אם אעשה תשובה, כבר לא תהיה שום נפיחות.

הלכתי ודברתי עם בורא עולם, קרוב לשעתים. קUדם כל אמרתי תודה לה’ על זזה ששלח לי את המתנה היו, על מנת שאתעורר. לאחר מכן אמרתי לבורא עולם: “רבונו של עולם, תראה לי מהו העוון שבגללו נפחת לי את השן. אולי דברתי לשון הרע? אולי דברתי דבורים לא טובים? אני רוצה לעשות תשובה. תזכיר לי. אולי אכלתי מאכלות אסורים בשנים שלי? אולי חטאתי במה שקשור לנשים? כי נשים זה אותיות שנים”. וכך חפשתי וחפשתי. וכשמצאתי ועשיתי תשובה, מיד ירדה לי הנפיחות מהשנים, ונעלמו לי כל הכאבים! וכאלה נסים ראיתי עוד המון פעמים. המון המון פעמים, בכל תחומי החיים, עשיתי תשובה, וראיתי נסים מיד.

כי זה דבר פשוט. בכל הייסורים שה’ יתברך נותן, הוא רוצה רק דבר אחד: שהאדם ישוב בתשובה. הוא מחכה לאדם שיחזר בתשובה, ומיד מוציא אותו מבית האסורים של הייסורים. והוא מקבל גם צ’ק של מאה אלף דולה, שכר על התשובה שעשה. והצ’ק הוא כבר בעולם הזה, שמקבל שמחה ואמונה. הן אמונה שלמה בה’ יתברך שאין שום טבע ואין חקיות ואין בני אדם; והן אמונה בכח התשובה של עצמו, ואמונה בכח התפלות של עצמו, ושמחה גדולה וטעם לחיים. הרוחניות שלו גדלה. הפרנסה בקלות. וכן מקבל שלום בית נפלא, כי אם לא עושה תשובה בכל יום, שולחים לו ייסורים שמתלבשים בעקר בתוך ביתו, ואז יש מריבות וכו’. את כל זה הוא מקבל כבר בעולם הזה, ועקר הצ’ק נשאר לו לעולם הבא.

למה האדם רוצה להשאר בחשך? כי קשה לו לדבר עם ה’. אבל זה לא נכון, זה קל מאד, למה זה קל? כי גם את זה בעצמו מבקשים מה’: “רבונו של עולם, תן לי דבורים”. לכן זה הכי קל. כל דבר מבקשים מה’: “תן לי”, והוא נותן. לכן הכל קל עם ה’. אתה מבקש מה’ שייתן לך את הדבורים, אז מה קשה בזה? הכל קקל. האדם לא צריך כלום מעצמו, הכל מה’, הכל! לכן זה הכי קל.

אלו היו מבקשים מהאדם שיעשה מה שלא בידו, אז זה באמת היה קשה. אבל מאחר שהכל מה’, זה קל. לכן צריך שיבקש: “תן לי אמונה. תן לי דבורים. רחם עלי. תן לי את המחשבות הנכונות, את השכל הנכון. רחם עלי וקרב אותי, אני הבן שלך בבקשה, קרב אותי. רחם עלי. לא אכפת לי כלום. בראת אותי. לשם מה? בשביל להיטיב לי. בבקשה, עזר לי שאתקרב אליך כי הדבר הטוב ביותר הוא להתקרב לה'”.

צריכים להחדיר ללב היטב שכל דבר שקורה לאדם זה מכתב אהבה מאבא שבשמים, ולרוץ לאבא ולהתקרב אליו; כי באמת כל היסורים שיש לאדם הם ישועה גדולה, ועליו להודות במאד מאד לה’ ששלח לו את מה ששלח לו, כי בלא זה היה מבבלה את ימיו בשקר ובטעות ובסוף ימיו היה מצטער מאד שעברו ימיו בחשך; כמו שאמרתי לבחורה צעירה שחלתה במחלה, והביאו אותה אלי שאברך אותה ואדריך אותה – ראיתי איך הבחורה המסכנה כל כך רחוקה מהתכלית, אז התחלתי לדבר אתה על כך שה’ אוהב אותה ורוצה לעורר אותה מהשנה שלה, וכך היא תזכה בכפל כפלים, היא גם תתקרב ללה’ וגם תהיה בריאה.

הרי ממילא היא תצטרך להסתלק מהעולם הזה אחרי שמונים, תשעים שנה, וגם החיים בעולם הזה הרי מרים ומלאים בשנאה, קנאה, תחרות, תסכול, מתח נפשי וכו’, וכאשר אדם מתעורר הוא יוצא מכל הגיהנום של העולם הזה, וזוכה לחיות חיים מלאי תכן ולמלא את השליחות שלו. המסקנה: אם הוא התעורר לתשובה, מה הוא הפסיד? כלום! מה הרוויח?
טוב ששולחים לו מכתב אהבה, לפני שיהיה מאחר מדי. הכל! כי להתקרב לה’ זה הכל, שהרי זה מה שיישאר לאדם לנצח. אז כמה

זהו דבר שהשכל הישר מחיב אותו. סוף כל סוף, הבורא מביא עליו מארעות אלה או אחרים בשביל ללמד אותו שכל מסים; או לעורר אותו לתקן איזה דבר; או לעשות תשובה על איזה חטא או על עוון; או להתחזק בקיום איזו מצוה החסרה לו או החלשה אצלו; או שהוא רדום, וצריך לעוררו, או להפך שהולך הוא בגדולות ובנפלאות והכל מצליח בחייו וצריך לצמצם אותו, ועוד אפשריות רבות. וחייב כל אחד להשתדל לפי מדרגתו להבין את המסר של הבורא אליו, ולעשות הכל בשביל להתקרב לה’.

המסר הכללי המקשר בין כל הדברים העוברים על כל אחד הוא האמונה. על כן, בכל מה שעובר על האדם, ה’ יתברך מכון אותו ללמד אמונה. והאדם צריך לחפש בכל מה שעובר עליו את השכל המקרב אותו אל האמונה. כמו שמובא (ל”מ א): “כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר, ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל, שיש בכל דבר, להתקרב לה’ יתברך על ידי אותו הדבר”.

ענין זה של חיפוש המסר של הבורא הוא עמק מאד ורחב מאד. אבל היסוד הראשון שהאדם צריך להחדיר ללבו על מנת לזכות לדרגה זו, שהיא שלמות האמונה, הוא היסוד שקבעו חז”ל “אין ייסורים ללא תכלית” (שבת נה.), אין סתם ייסורים, אין סתם קשיים, הכל קורה ברצון ה’.

על היסוד, שאין מקריות, אין סתם, והכל מתכנן מלמעלה, תלויים ועומדים כל האמונה והיהדות וכל העולם כלו. לפעמים יכול ה’ לקרב אליו אדם בזה ששולח לו ספר, או דיסק, או בן אדם, וזו ההתקרבות הכי גדולה. אבל לפעמים זה לא מספיק, אז ה’ שולח לו קשיים – “מכתב אהבה”, שאומר: בני, אני אוהב אותך למה אתה לא מחפש אותי? וכמו שכותב הרמב”ן בפרושו על התורה (פרשת בא): “… אין לאדם חלק בתורת משה רבנו, עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים! ואין בהם טבע ומנהגו של עולם – בין ברבים, בין ביחיד – אלא אם יעשה המצוות, יצליחנו שכרו; ואם יעבר עליהם, יכריתנו ענשו; הכל בגזרת עליון”. פרוש הדברים במלים פשוטות, שרק מי שחי את האמונה, שכל מה שקורה לאדם זה בגזרת הבורא לפי מעשיו; והוא מאמין, שאין ייסורים ללא תכלית, רק לו יש קשר אמיתי ליהדות.

וצריך לדעת, שאחד מהיסודות של חשבון הנפש, הוא לבחן את המכ”מ הינו “מדה כנגד מדה”. הבורא עשה אתנו חסד שבדרך כלל הייסורים באים בדרך של “מדה כנגד מדה”, על מנת ללמד אותנו היכן צריך לתקן. וכפי שאומרת הגמ’ (סנהדרין צ.) שכל מידותיו של הקדוש ברוך במידה כנגד מדה. ומאחר שיסוד כל הדברים הוא האמונה, אדם שיתקן את האמונה, זאת אומרת שיאמר תודה על הכל, הרי הוא ממתיק את הדין ומתקן את עצמו באפן היסודי ביותר.

מהי המתנה הכי גדולה? צפו בסרטון המיוחד של מורנו הרב שלום ארוש שליטא: