ארגז כלים – קאוצ’ינג מפרשת נח

“וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ” (פרשת נח ו,יח)

פרשת נח מלאה בסופרלטיבים נצחיים; “נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ” נשאלת השאלה “מהו איש צדיק ובהשוואה למי? מה הכוונה להיות תמים וכיצד אפשר להיות כזה. “וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹקים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס”, מהי השחתה ומי שיחת, מה זה חמס וכיצד הארץ יכולה להתמלא בה?, “וַיַּרְא אֱלֹקים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ” בהמשך לשאלה הקודמת, מי השחית ומה? מי הם כל בשר? והאם זוהי הסיבה שבגינה ה’ מביא מבול על העולם ומאבד אותה? מה קרה שם כל כך חמור שהביא לידי כיליון עולמי?

ושאלת השאלות, כיצד כל זה קשור לימנו אנו, לחיים שלנו ממש, שהרי התורה אינה חלילה ספר היסטוריה אלא מציאות השייכת לכל יהודי כאן ועכשיו בזה הרגע. כיצד כל השאלות הנשאלות קשורות בקשר ישיר והדוק לכל אחד מאיתנו? מה עלינו לשנות? מה ה’ מצפה מאיתנו? שאלות ועוד אחרות יקבלו בע”ה הבהרה וכיוון במאמר הנפלא שלפנינו.

תיבת נוח, אזור נוחות?

בגיליונות הקודמים כתבתי ארוכות אודות משמעות אזור הנוחות בתיבת נוח. ברצוני לחדד נקודה עיקרית נוספת מאד מהותית ומשמעותית. תיבת נוח עם כל הכבוד סוף כל סוף הייתה לא פחות מאשר מעין ספארי, גן חיות שתה על פני המים. רב דיירי התיבה היו חיות, בהמות, בעלי כנף וכיוצא בזה. במילים אחרות, לא בדיוק ‘כוס התה’ שלנו בלשון המעטה.

תארו לעצמכם להתעורר בבוקר (אם הצלחתם לישון בכלל) כי חיה מסוימת אוכלת בבוקר והאחרת אוכלת באמצע הלילה, זו נוהמת והשניה שואגת, האחרת מפיחה ריחות לא מהעולם הזה והשנייה לא מפסיקה ליילל, ממש תזמורת פילהרמונית עם ‘ריחות גן עדן..’ זה בלשון מליצה.

למעשה הריחות אינם מביישים שום ביוב עירוני ברמת מזבלה ארצית, והדיירים הם חיות על כל ההתנהגות הבהמית והטבעית שלהם. אז ביננו, איזה מן אזור נוחות הוא זה? האם זה בכלל אזור נוחות?! דומני שזה ‘קצת’ הזוי לקרוא לזה אזור נוחות בעוד שזה אזור סבל ממשי?

מדוע ממשיכים לחיות בתוך הלא טוב?!

↓ ↓ ↓

ובכן המסקנה המתבקשת היא אחת, הרבה מאיתנו חיים בתוך הרפש והבוץ והלא טוב שנמצא בחיינו ובכל זאת ממאנים לשחרר ומסרבים להרפות. חיים בתוך גן חיות פנימי ועדיין לא עושים את השינוי המיוחל והמתבקש.

נקדם עוד צעד ונברר מדוע אנחנו לא עושים את השינוי: האם חוששים ו/או מפחדים מתגובת הסביבה, מה יגידו וכדומה? האם צריך אומץ, תעוזה וביטחון לקום ולעשות דברים, לחולל שינוי ומהפכה בחיינו? האם פוחדים לעשות שינוי כי לא יודעים מה מחכה לנו, למרות שמפה יכול להיות רק יותר טוב? האם לחיות בתוך הרפש ולהישאר בו רק מתוך הרגל? מתוך מה שאני יודע ומכיר ועל זה לשלם מחיר כל כך יקר שהוא בעצם במחיר של איכות החיים שלנו? האם אני לא מספיק בטוח בעצמי ויותר מדויק לא בטוח בה’ שיזמן לי וודאי משהו הרבה יותר טוב ונכון עבורי אם רק אשים בו מבטחי?

צא לעולם אחר!

בסופו של דבר התיבה עגנה לה בחוף והיונה לא חזרה ודיירי התיבה יצאו החוצה לעולם אחר. ה’ החריב את העולם במבול וכאשר נוח יצא מהתיבה החל בוכה כי הבין שכל העולם נכחד, ה’ אמר לו “כעת אתה בוכה?! עכשיו אתה נזכר? איפה היית כל אותן שנים, כל אותן 120 שניה?” ה’ בעצם ציפה וקיווה מנוח שיחזיר את בני דורו בתשובה, כלומר שיעורר אותם אל ה’ יתברך ולא רק יבנה את התיבה אלא יהיה יותר אקטיבי. ואנו צריכים ללמוד מפה שאל לנו להישאר לעצמנו אלא גם לצאת בהפצה למען עם ישראל.

וכיום, חסדי ה’ יתברך אנחנו עדים לגלי חזרה בתשובה מטורפים, אנשים שבחיים לא חלמו על חזרה בתשובה מתעוררים אל ה’ יתברך, חטופים מספרים שמה שהחזיק אותם בשבי הייתה האמונה בבורא העולם בצורה אבסולוטית, שהרגישו את ה’ יתברך איתם יד ביד ממש.

גם אנחנו צריכים לצאת לעולם אחר! מה פירוש עולם אחר? העולם בו אנו חיים בנוי מגשמי ורוחני. ה’ אמנם הבטיח שלא יביא מבול לעולם אבל מבחינה רוחנית אנחנו צריכים לפעול למען עם ישראל, “עולם אחר” פירושו גם ברובד הרוחני, כאשר עוד יהודי חוזר בתשובה מכיר ומתוודע לה’ יתברך, או כאשר יהודי שנמצא כבר בתהלים כזה או אחר מתחזק בתורה ומצוות עובד על מידותיו זה נקרא לצאת לעולם אחר או אם נדייק יותר, לבנות עולם. והעולם הגשמי שבו אנו חיים למעשה מושתת על עולם רוחני הרבה יותר גבוהה.

תשאפו תמיד לעלות בעבודת המידות ולהתקדם הלאה, לא להסתפק במקום בו אתם נמצאים ובעיקר לסחוף איתכם עוד ועוד אנשים.

רבי נחמן אומר משפט יפה שכדאי לכם לאמץ אותו לקואצ’ינג “אל תהיו עצים יבשים!” טעמתם טעם של רוחניות, עבודת המידות, תורה, מצווה או כל דבר אחר, אל תשאירו את העונג רק אצלכם אלא תעבירו אותו גם לאחינו ואחיותינו הנמצאים בתיבה שיזכו גם הם. וזה נקרא ‘לבנות עולם!’ שזה ההפך מהמבול.

הארץ מלאה חמס

ה’ הביא מבול על העולם בגלל שבני האדם השחיתו במעשיהם. כתוב בספרים הקדושים שאפילו החיות והבהמות השחיתו במעשיהם בגלל בני האדם. כלומר הרע והטומאה היתה בדרגה כזו שכבר לא היה זכות קיום לעולם.

גם כיום אנשים מתנהגים בצורה שפלה ביותר ובעיקר בשנאת חינם ופירוד. אנשים בהתנהגותם משחתים את העולם היפה והטוב שה’ ברא לנו. אבל אם כולנו נתאחד ונאהב וניתן, נעיר ונאיר אחד לשני את הידיעה שה’ אוהב כל יהודי ויהודיה, מחכה ומצפה לו ולה, ואם בוטחים בו הוא נותן גם למי שלא מגיע לו (הספר “הנני בידך” מו”ר הרב שלום ארוש שליטא). נחזק את יסודות התורה, מצוות, שמירת שבת וכשרות, טהרת המשפחה, אין ספק שהעולם שלנו יתמלא בטוב וזה יהיה בבחינה לצאת מאזור הנוחות של התיבה.

קום ועשה מהפכה בחיים , כבר עכשיו!

גם אני חוזרת בתשובה, ומי כמוני להבין ולדעת מה זה להיות ולחיות כחילונית. אבל יותר מזה, מי כמוני לדעת מה זה השינוי המטאמורפוזי 180⁰ ממה שאתה מורגל בו, ועושה אותו בחיי היומיום פתאום יש איסורים ויש הלכות, ויש דברים שצריך לקחת בחשבון שבעבר מי בכלל ידע אותם ובטח לא שם אליהם לב, וזה מצריך אומץ גדול ותעוזה למרות שהקרובים עלולים להחליש, מצריך גם לרצות לשנות מתוך ידיעה שמה שחיית בו עד כה היה תיבת נוח כמו ג’ונגל. זה נקרא לצאת מתיבת נוח, כי זה מצריך ממך לעזוב את כל הישן ואת כל מה שאתה מכיר, לפתוח דף חדש ולצאת לדרך חדשה וזה מה שה’ מצפה ומייחל מכל אחד ואחת.

תהי אמיץ!

דעו לכם שאם לא תהיו מספיק אמיצים לא תוכלו לעולם לעשות שינוי. הרבה פעמים אחרי שעושים את השינוי פתאום מתעוררים ואומרים “חבל שלא עשיתי את זה עוד הרבה לפני כן..” כלומר מבינים שהשינוי הוא טוב וחיוני אלא שמה שמנע ועיכב היה הפחד התת מודעי, הרגלים או כל סיבה אחרת. וגם אנחנו בע”ה נקח על עצמנו לצאת מאזור הנוחות, או יותר נכון מהקבעונות המחשבתית מהתקיעות המנטלית שאינה תורמת למינוף אלא לרדת שחת. בעבודת ה’ צריך עזות דקדושה ואומץ. בואו נהיה כאלה אמיצים וגיבורים גם רוחנית! בהצלחה בדרך החדשה!

בברכת שבת שלום ומבורך, רוחמה אפרתי