העוצמה שבכוח האמונה: קאוצינג מפרש וירא 

“הֲיִפָּלֵ֥א מֵֽה’ דָּבָ֑ר” (בראשית י”ז, יד) 

העוצמה שבכוח האמונה 

פעם אחת התארח הבעל שם טוב יחד עם תלמידיו אצל יהודי עשיר מופלג, למשך כמה ימים. העשיר אירח אותם בצורה נפלאה ביותר, לפני שעזבו בקש הבעל שם טוב דיו וקלף, כתב מכתב, גלגל אותו, נתן לעשיר וציווה: “תמסור אותו לראובן בן יעקב ראש הקהילה בעיירה הסמוכה”.  

עברו כמה שעות והעשיר הניח את המכתב בכיס בגדיו, ולאחר מכן נכנס למחסן להביא דבר מסויים, התכופף והו אז נפל המכתב מבגדו לתוך איזה דלי מבלי שישים לב בכלל. 

העשיר שכח מהמכתב, וכך חלפו להם ימים, חודשים ושנים, הבעל שם טוב הקדוש נפטר לבית עולמו ומאותו היום העשיר החל נופל מנכסיו. ירד מעושרו עד כדי כך שהוצרך למכור את כל הונו והגיע לחרפת רעב. באחת הפעמים נכנס למחסן חשב בליבו שאולי ישנם חפצים יקרי ערך אותם יוכל למכור ולהחיות בהם את נפשו ונפש אשתו וילדיו.  

והנה, כשהרים את הדלי מצא את מכתבו של הבעל שם טוב. נבוך ומבולבל לא ידע מה לעשות כעת עם המכתב; בכל אופן חלפו ועברו להם כמה שנים טובות.  

לאחר מחשבה החליט באופן נחרץ: “אם הרב ציוה – עלי לקיים!” ומיד יצא אל העיירה הסמוכה. 

הגיע לשם והחל שואל את התושבים היכן מתגורר בחור בשם ראובן בן יעקב ראש הקהילה. תושבי העיירה הרימו גבה וענו: “מחילה, אבל לראש הקהילה לא קוראים ראובן”. “נכון” ענה העשיר לשעבר, “התכוונתי למי שהיה ראש הקהילה בעבר הרחוק”.  

התושבים שהתגודדו סביבו פתחו עיניים משתהות, ענה אחד המקומיים, הזקן שבחבורה: “אני כאן מאז שהוקמה העירייה ואף פעם לא היה כאן ראש קהילה בשם ראובן”. 

בעוד העשיר לשעבר מהרהר לעצמו “איך וכיצד ייתכן, שהרי הבעל שם טוב כתב עבורו מכתב ואם כתב זה וודאי אמיתי ונכון!”. הוסיף הזקן ואמר: “תראה,היום מתקיימות בחירות לראש הקהילה החדש, לך תדע מי יבחר?!”  

בני העיירה התאספו לכיכר המרכזית והחלו בבחירות, ולאחר כמה שעות נבחר ראש קהילה חדש ושמו ראובן בן יעקב.  

העשיר לשעבר היה המום אבל ליבו היה בטוח בו שהוא האיש אליו כיוון הבעל שם טוב במכתב. אזר אומץ ניגש אליו ואמר בביטחון, “יש לי עבורך מכתב מרבי ישראל הבעל שם טוב”.  

ראובן התפלא: “כיצד ייתכן, הצדיק הרי כבר נפטר!”  

“נכון”, ענה, “אבל הנה, זהו כתב ידו והוא ביקש ממני למסור זאת לך”.  

ראובן פתח את המכתב והתחיל קורא: “לראובן בן יעקב, מזל טוב לרגל היבחרך לראש הקהילה בשעה טובה ומוצלחת. ברצוני לבקש ממך בקשה. האיש שהגיש לך את המכתב היה עשיר מופלג שאירח אותי ואת תלמידי בכבוד גדול, וכעת ירד מנכסיו. מבקש אני ממך לעשות כל שביכולתך כדי לעזור לו לשוב למעמדו הקודם. כדי שתאמין לי שמכתב זה נכון, אני מגלה לך שתכף יגיע מישהו ויבשר לך שאשתך ילדה בן. בברכה ישראל בעל שם טוב”. ואכן כך קרה. 

אמונת חכמים 

אנחנו צריכים להאמין באמונת חכמים. לקיים מצוות ולעשות חסדים גם מבלי לדעת ולהבין ובפרט בשעת ניסיון שאז לפעמים לוקחים את הדעת וגם הכוחות נשארים מדולדלים ורפויים.  

יש לדעת שהצדיקים קבלו כוחות מה’ לנהל את העולם ויש לשמוע בקולם, ובפרט כיום שישנם הרבה רעשי רקע ואנטי, לדעת ולהאמין שישנם צדיקי אמת בכל דור שהם השליחים הטובים והנאמנים של ה’ יתברך אשר מנתבים לנו את הדרך בעבודת ה’ בדור שלנו. 

ה’ יתברך הוא כל יכול ויודע הכל ונתן מנדט לצדיקי האמת לדעת ולראות דברים גם בדור שלנו. וככזה הם יודעים לעשות עבודתם נאמנה ולפלס לנו דרך נעימה וטובה בעולם הזה בצל האמונה והביטחון בה’ יתברך.  

כוחה של אמונה  

“תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹקיךָ” (דברים י”ח, י”ג), מפרש רש”י הִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ בִּתְמִימוּת וּתְצַפֶּה לוֹ, וְלֹא תַּחֲקֹר אַחַר הָעֲתִידוֹת, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁיָּבֹא עָלֶיךָ קַבֵּל בִּתְמִימוּת, וְאָז תִּהְיֶה עִמּוֹ וּלְחֶלְקוֹ.  

אומר רבי נחמן הקדוש, ה’ יתברך אוהב אנשים תמימים, פשוטים וטובים. להיות תמים אומר רבנו, זה שיא הקשה. שרבנו צודק. 

פירוש נוסף של הסופרנו בהקשר של פרשת השבוע “תמים תהיה” שלם עמו שגם בדרישת העתידות לא תדרוש זולתו אבל תדרוש ע”י נביא או על ידי אורים ותומים.  

הסיפור בתחילת העלון ממחיש בצורה השלמה והתמימה ביותר אמונת חכמים מהי.  

הרי אותו עשיר כאשר מצא את המכתב של הבעל שם טוב ידע גם ידע בוודאות גמורה שהמכתב נכתב לפני עשרות שנים ושהבעל שם טוב איננו בין החיים. יכול היה לומר מי יאמין לי? הבעל שם טוב כבר נפטר, והמכתב אולי שייך לעבר אז נזרוק אותו לפח או אולי אפתח אותו ואקרא מה כתוב בו. בכל אופן היה עלול לפרש פרשנות של חוסר אמונה ולהרגיש לא בטוח ולעזוב את המקום.  

אבל לא! העשיר לשעבר היה תמים בעל אמונה חזקה פשוטה ותמימה. הוא מצא את המכתב ויודע שהמציאה היא מאת ה’ יתברך בדיוק בזמן הנכון, כפי שגם אז איבד את המכתב ואף שכח ממנו, אף זה מאת ה’ יתברך. ידע שהכל מושגח.  

שנית, בתמימות הלך לעיירה הסמוכה בהתאם לציווי רבו, כאילו ציווה אך זה עתה, לא התייחס בכלל שכבר חלפו עברו להן הרבה שנים. וכך גם התעקש עם האנשים שפגש מיהו אותו ראובן בן יעקב – כי הוא היה סמוך ובטוח, וידע בוודאות גמורה שאם הבעל שם טוב ציווה זה וודאי יקויים! זו אמונת חכמים מלאה ושלמה, ללא שאלות ופניות. 

הרב ציווה קמים ועושים גם אם זה כעבור שנים. זו אמונת חכמים. 

צדיקי האמת  

ה’ יתברך הוא מלך ונתן לנו פה בעולם הזה מתנה נפלאה ושמה ‘צדיקי האמת’, אותם צדיקי האמת נמצאים בכל דור ודור חלקם גלויים וחלקם נסתרים, חלקם אנחנו מכירים ויודעים מהם וחלקם אין לנו מושג. כך או כך עליהם ובזכותם מתקיים ועומד העולם. 

ה’ נתן לצדיקי האמת כוחות ויכולות להנהיג ולנהל את העולם. ככזה הם תמיד יובילו אותנו לדרך ה’ באמונה ובאחריות. יש להם תפקיד כביר ואדיר והרבה פעמים אנשים הולכים להתייעץ, או לקבל ברכה וכאשר שומעים משהו שלא מספק אותם ו/או כנגד רצונם הם הולכים לצדיק אחר שישמיע להם משהו שהם רוצים לשמוע. זה לא נקרא אמונת חכמים זה נקרא לרצות את צרכי ורצונותיי. 

היפלא מה’ דבר 

ה’ יודע, רואה ושומע הכל. ה’ ברא את העולם ואת כולנו ללא יוצא מן הכלל, מה’ יתברך לא נסתר דבר. ה’ רוצה לב טוב, לב רחמן, לב אוהב, אדם בעל צורה בעל מידות עם חסדים, שמחה ובטחון בה’. לעיתים אנשים מתנהגים בלי חשבון, בצורה קלוקלת ביותר, מעשים מבישים ומביכים ומה’ לא נסתר דבר, לכן מי שיש בו יראת שמים הוא גם יודע שאת החטא שלו רואים אבל בעיקר הוא מתבייש לחטוא כי הוא לא רוצה לצער את הקדוש ברוך הוא.  

בברכת שבת שלום ומבורכת, רוחמה אפרתי