מסך עשן- חלק ג’
המשימה העיקרית שלך היא לייצר לעצמך חיות אמתית! מוסיפים אור – מוסיפים חיים
חנוכה – הסיפור האמתי
“אבא, בוא תראה איזה ציור יפה ציירנו בגן” יאמר לנו הילד וינופף באחד הציורים של החשמונאים הצדיקים עם הַפֵּאוֹת והזקנים הארוכים עומדים מול גוים גסים ומגושמים. אנחנו נחייך, ונאמר לו “יפה מאוד”, ונספר לו את סיפור החנוכה ליד נרות החנוכה החמימים.
אבל את הסיפור של חג החנוכה אנחנו צריכים גם לספר לעצמנו. וכשאנחנו מספרים לעצמנו אנחנו צריכים לחשוב טוב טוב איך באמת נִרְאֲתָה המציאות דאז. הכי נוח לנו לחשוב שגם הַמִּתְיַוְּנִים נראו כמו גויים גסים לאחר ששינו את כל אורחות חייהם שמותיהם ולבושם. אבל זה ממש לא נכון. המתיוונים נראו בדיוק כמונו, הם נשארו עם פֵּאוֹת ועם זקן, והלכו לבית הכנסת ונשארו בקהילה שלהם – אבל מבפנים הם היו רקובים ושקועים בתרבות יוון לחלוטין.
בכלל לא בטוח שהם אפילו הרגישו רשעים, הם חשבו שהם יהודים כשרים לכל דבר, והם בסך הכול “הוסיפו לחיים” עוד קצת “תוכן בלתי מזיק”… “הרבה חכמה ויופי יש ביוון”, הם חשבו לעצמם בטעות, “מה רע בזה? ומדוע לא נאמץ חלק מזה לעצמנו, הלא כבר נאמר ‘יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם’?…”
נכון שֶׁלַּיְלָדִים אי אפשר לצייר מציאות מורכבת שבה הרשעים הולכים עם פאות וזקנים, אבל אנחנו לא ילדים, אנחנו יודעים שיצר הרע יש בכל מקום, גם בבית המדרש, וגם ברחוב החרדי. ואם אנחנו לא נבין היטב את הסכנה והמחלה שתקפה את עם ישראל אז, ואיך בדיוק היא נראתה – לא נדע איך לזהות אותה בימינו אנו, לא נדע באיזה צד אנחנו, ולא נדע להתגונן!
הצדיקים המועטים כנגד כל הרע
בשני המאמרים הקודמים כתבנו באריכות עד כמה המציאות שבה בבתים של יהודים יראי שמים שומרי תורה ומצוות יש מסכים ומכשירים למיניהם – זו מציאות שהיא ניצחון מוחץ של היצר הרע, שהצליח לגרום ממש לשכחת התורה, וזו למעשה ההתיוונות בהתגלמותה ועוד הרבה יותר גרוע מכך.
וכתבנו שגם אם אתה חושב שאתה לא יכול להתנתק מהכלים הטכנולוגיים – לפחות תכיר באמת, בתור שלב ראשון תּוֹדֶה על האמת ותבין ותגדיר לעצמך: “זה רע, זה היפך התורה, וה’ יעזור לי ויכוון אותי איך לזכות להיגמל מהרע הזה, אבל את השרץ לא אֲטַהֵר ואת האמת לא אעקם: רע זה רע!”
ואכן, המסך הקטן השתלט בכוחנות מרובה על חיינו, וכל הקשורים ודבוקים במכשיר הזה – המכשיר הזה הוא מֶרְכַּז חייהם, והוא לְשַׁד חיותם, והם תלויים בו בכל כך הרבה אופנים ובעיקר בתלות נפשית עמוקה. וזה הוטמע בנו כל כך חזק עד שזה לא רק נעשה כהיתר, אלא כמצווה ממש. יהודים שמחוברים למכשיר, לא רק שלא מבינים עד כמה הוא רע ומזיק, אלא הם גם כבולים לגמרי ולא מסוגלים להתנתק.
במאמר הזה, ערב חג החנוכה, שבו מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ומעטים ניצחו את הרבים כנגד כל הסיכויים, נרצה לדבר בסייעתא דשמיא על הפתרון, על ‘איך יוצאים מזה‘, וננסה להביא בפני הקוראים דרך נכונה שבה אנחנו, הקטנים והחלושים, נוכל לעמוד כנגד אימפריה של ממון ושליטה פסיכולוגית שכל מגמתה לשעבד אותנו.
פתרון מהותי ויציב לאורך זמן
בשביל לדעת מה הפתרון, צריכים להבין למה כל כך קשה לאלה המשועבדים למסך הקטן והרעיל להתנתק ממנו למרות שהם מבינים את עומק ורוחב הסכנה שיש בו.
הסיבה היא שהמכשירים הקטנים והשטניים הללו כל כך מעסיקים את בעליהם, וכל כך ממלאים להם את החיים ב”חיות” מזויפת – עד שבלי המכשיר הם מרגישים ממש ריקנות בלתי נסבלת. אף אחד לא מסוגל להיפרד ממקור החיות שלו.
כמו שמי שמכור למתוק – גם אם הוא מבין שזה מזיק לבריאותו והוא יודע שהוא חייב להפחית בסוכר – כל עוד הוא מקבל חיות מהמתיקות המזויפת, הוא לא יוכל להתגבר על יצרו, ובוודאי לא יצליח לעשות שינוי שיחזיק לאורך זמן.
ולכן גם אלה שרוצים להיגמל מהמסכים ואכן מתחזקים ועושים צעדים של התנתקות – כעבור זמן מה הם נופלים וחוזרים למכשירים, כמו שרוב אלה שעושים דיאטות חוזרים מהר מאוד למשקל המקורי, ורוב אלה שמפסיקים לעשן חוזרים לצערנו לעשן.
אז מה הפתרון שיכול להביא לשינוי אמתי?
הפתרון היחיד הוא לייצר לעצמנו חיות חליפית, חיות אמתית! בלי חיות אמתית לעולם לא נוכל להתנתק מהחיות המזויפת של המכשיר.
דרך הבעל שם טוב הקדוש היא לא להילחם ברע, אלא לעשות טוב והרע יסור ממילא כמו שאומרות האמרות החסידיות: “חושך לא מגרשים במקלות” אז איך? “מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך”.
לכן אתה לא צריך להילחם במכשיר באופן חזיתי, כי מאבק כזה נועד לכישלון. אמנם, אתה כן חייב בשלב ראשון להפחית בשימוש ולהגביל אותו, ולחסום את המכשיר בחסימה של ממש, ולמצוא פתרונות כשרים לצרכים כאלה ואחרים.
אבל המשימה העיקרית שלך היא לייצר לעצמך חיות אמתית!
מוסיפים אור – מוסיפים חיים
וזה כל הרעיון של חג החנוכה הקדוש: במקום להילחם בחושך היווני, אנחנו פשוט מדליקים נר קטן!
אם נוסיף חִיּוּת קטנה לחיים – נהיה מסוגלים בעזרת ה’ להתנתק מהכלים העוצמתיים הללו. כי כל העולם הזה הוא חיפוש אחר חִיּוּת. כל התאוות הן חיפוש אחר חִיּוּת. ובגלל שלא יודעים היכן למצוא את החיות האמתית, לכן מגיעים לכל הטעויות ובורחים אל כל ההתמכרויות.
אבל אנחנו, עם ישראל הקדוש, לא צריכים לחפש את החיות שלנו בשום מקום. החיות האמתית נמצאת לנו ממש ‘מתחת לאף’, “קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו”.
היהדות אומרת שיהדות זה לא רק אוסף חוקים אלא יהדות זה מקור החיות, מקור החיים! זה אומר: את החיות שלנו אנחנו מקבלים אך ורק מה’, אך ורק מהתורה ומהאמונה הישרה. זה ורק זה הוא הפתרון האמתי, החיות השורשית, האמתית, הפנימית, הטהורה.
אמונה נותנת חיות כמו שכתוב: “וצדיק באמונתו יחיה!”
תפילה נותנת חיות כמו שאומר רבי נחמן: “כי עיקר החיות מקבלין מהתפילה כמו שכתוב ‘תפילה לא-ל חיי'”. קשר אמיתי עם ה’ יתברך נותן חיים כי “באור פני מלך חיים”.
תורה נותנת חיות, כי הם חיינו ואורך ימינו ו”חיים הם למוצאיהם”. דעת וחכמת אמת נותנות חיות כי “החכמה תחיה בעליה” ו”מקור חיים שכל בעליו”.
תשובה ואהבת ה’ אמתית נותנות חיות: “ומל ה’ אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה’ אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך!”
ענווה ויראת ה’ נותנות חיים: “עקב ענווה יראת ה’ עושר וכבוד וחיים” ו”יראת ה’ מקור חיים”. צדיקים נותנים חיים: “תורת חכם מקור חיים”. רצונות וכיסופין דקדושה – נותנים חיות! שמחת המצוות נותנת חיות, צדקה וחסד ועשייה למען עם ישראל, למען הזולת נותנות חיות: “רודף צדקה וחסד ימצא חיים”, ו”באורח צדקה חיים”.
חג החנוכה הוא הסמל והמופת, מספיק נר קטן, שלהבת קטנה, והאור הזה לבדו כבר מוסיף והולך מאליו ודוחה אינסוף רע וחושך. תחפש ותמצא את החיות הרוחנית הקטנה שלך, עוד קצת לימוד אמונה, עוד קצת התבודדות, עוד חיבור לתורה. ואם רק תרצה להיגאל מהשעבוד למסך, אתה תראה שהאור הקטן הזה ייתן לך חיות וכוחות פנימיים והוא ילך ויגבר עד שתמאס בחיות של השקר ותוכל להיות נקי לגמרי מהיצר הרע הגדול ביותר של דורנו!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור