הנני בידך פרק ג'(המשך) יתרון הביטחון על האמונה

מחדש הרבי, שיש בביטחון מעלה מיוחדת וציווי מיוחד שאין באמונה, ולכן הביטחון ממשיך על האדם הנהגה אלוקית מיוחדת גם במושגים של האמונה.

ונביא כאן את דבריו העמקים והמחזקים של הרבי מלובביץ’ בענין זה (הסוגרים העגולים הם מדברי הרבי, והסוגרים המרבעים הם באורים ותוספות להבנת דבריו הקדושים):

“וזה יובן על כי דברי רבנו ה”צמח צדק” [=האדמו”ר השלישי בשושלת חב”ד]… שענה לאחד שהתחנן אצלו לעורר רחמים על חולה מסכן ח”ו “טראכט גוט וועט זיין גוט” (תחשב טוב – יהיה טוב). ומשמע מדבריו שעצם המחשבה לטובה (הבטחון) תביא לתוצאות טובות (ובטוב הנראה והנגלה).

ונראה לבאר כונת הדברים:

חובת הבטחון שנצטוינו עליה אינה רק פרט ותוצאה בדרך ממילא מהאמונה שהכל בידי שמים ושהקדוש ברוך הוא – הוא חנון ורחום, דאין צרך בחיוב מיוחד על זה [=אם הבטחון הוא רק תוצאה ישירה של האמונה הוא לא היה. מצוה בפני עצמו].

אלא [=מכיון שהוא חובה בפני עצמו, אם כן חיבים אנו לומר] חובה זו היא עבודה בפני עצמה שמהותה וגדרה שהאדם יסמך וישען על הקדוש ברוך הוא עד שישליך כל גורלו ביד השם, כמו שכתוב השלך על ה’ יהבך’, שאין לו שום משען בעולם בלעדו יתברך… ויש לומר שזוהי הכונה במה שכתוב בחובת הלבבות שביטחון הוא כעבד האסור אשר הוא בבית הבור ברשות אדוניו שכל בטחונו של האסיר הוא רק על אדונו שמסור בידו ולא יוכל אדם להזיקו ולהועילו וכו’ זולתו (ולכן מובן שבטחון זה בהקדוש ברוך הוא – הוא באופן שאין המצב הטבעי משנה כלל וגם אם על פי דרכי הטבע נמנע שינצל הרי הוא סומך על הקדוש ברוך הוא שאינו מגבל בחוקי הטבע ח”ו).

וזה גופא [=עצמו] היסוד לבטחונו של האדם שהקדוש ברוך הוא ייטיב לו בטוב הנראה והנגלה גם אם אינו ראוי לחסד זה.

אין הפרוש בביטחון שמאמין שכיון שחסדי ה’ הם בלי מדידה והגבלה בין לראוי בין למי שאינו ראוי, לכן הוא יקבל את חסדי ה’ בלי שום עבודה מצדו (כי לפי זה בטל כל הענין של שכר זענש בעולם הזה]) – אלא ביטחון הוא עבודה ויגיעה בנפשו והיא מביאה את חסדי ה’ כתוצאה מעבודת ויגיעת האדם לבטוח בה’:

על ידי שהאדם סומך באמת ובעומק נשמתו רק על הקדוש ברוך הוא לבד עד שאינו דואג כלל – הרי התעוררות זו גופא (עצמה) פועלת שהקדוש ברוך הוא מתנהג עמו באפן זה שמיטיב עמו גם אם לולא זאת אינו ראוי לזה.

וזהו תוכן הציווי בטח בה’ וכיוצא בזה, שהאדם צריך להשליך את יהבו על הקדוש ברוך הוא שייטיב לו בטוב הנראה והנגלה וכאשר הוא סומך אך ורק על הקדוש ברוך הוא לבד מבלי לעשות חשבונות אם אפשר לו להינצל וכו’ אזי ההנהגה עמו מלמעלה הוא מידה כנגד מידה שהקדוש ברוך הוא שומר עליו ומרחם גם אם על פי חשבון אינו ראוי לכך שיהיה לו טוב בטוב הנראה והנגלה דוקא.

[“מדה כנגד מדה” – זהו חוק רוחני. והרבי כותב כאן בפרוש שזה שהביטחון בה’ שיהיה לך טוב גורם לכך שבאמת יהיה לך טוב נגלה – זה פועל מכוח החוק הרוחני של מידה כנגד מידה, כלומר זה אחד מחוקי הנהגת ה’ בעולם הזה: שהבוטח בו באמת יזכה לטוב פשוט ולישועה גלויה].

וזהו פרוש דברי ה”צמח צדק” שהבטחון עצמו יביא לתוצאות טובות, שאינו ענין צדדי לבד בבטחון אלא זהו גדר הבטחון שנצטוינו עליו.

זאת אומרת שלא זו בלבד שאנו מאמינים שיהיה טוב בעקבות הבטחון בה’-אלא שזה עצמו הבטחון לבטח בה’ שיהיה טוב גלוי]

…להשמיענו יסוד הנ”ל במדת הבטחון שהבטחון עצמו הוא המביא וגורם לישועת ה’ ומכלל הן אתה שומע לאו דזה שהאדם לא נחלץ מצרה הרי זה מפני שהיה חסר בבטחון שלו”. עד כאן דבריו.

יוצא מדברי הרבי מלובביץ’ שעצם המחשבה שאדם חושב שאינו ראוי לחסד – אפלו שזה בגלל מעשיו ואפלו שזה מבטס על אמונה בשכר וענש – היא עצמה מפריעה למדת הבטחון, והיא עצמה נחשבת חסר בטחון, והדבר הזה עצמו גורם לו שלא זוכה לישועה ולשפע ולחסד; כי אפלו שלפי האמונה זה חשבון אמתי – אף על פי כן במדת הבטחון שום חשבון לא שיך, ואם תבטח בה’ שבודאי יהיה טוב נגלה ותמסר את עצמך אליו בשלמות – הדבר הזה כל כך חשוב ויקר בעבודת ה’ וכל כך גדול בעיניו יתברך, וזהו חק רוחני מחלט, ואז ה’ בודאי יושיע אותך בלי שום חשבון בטוב הנגלה!

עכשו נחזור ליסודות הביטחון וכיצד הם משפיעים ישירות על הטוב הנגלה, ונבין היטב כמה חשוב לחיות את המושגים האלה בחיים שלנו כדי לראות את הישועות ואת הטוב הנגלה בחיים שלנו בפעל.