אמרתי תודה ונושעתי- פרק מ”ד-מרגלית של תודה

לפני זמן מה בא אלי רב אחד מבני ברק שמקרב אלי. לרב הזה הייתה צרה גדולה מאד, וה’ זכה אותי ללמד אותו לעשות שעה התבודדות ולהודות לה’ על הצרה שלו. לימדתי אותו את כל המתנות שבספרים ושבדיסקים וגם הוא בעצמו ראה נסים גדולים ועצומים מאד, ומאז הוא כל הזמן מפיץ את הספרים, הדיסקים והמרגליות.

לאחר תקופה, הוא פגש אותי וספר לי שבאו אליו זוג הורים עם הבן היחיד שלהם, בחור צעיר. לא עלינו ולא על אף אחד מישראל, הבן חלה במחלה.

הרופאים אמרו להם: אין מה לעשות עם המחלה הזאת. לא יוצאים מהמחלה הזאת מהסוג הזה.

הם באו אל הרב הזה, והוא אמר להם: “תגידו שעה תודה כל יום שהם חולה!”, והוא אמר גם לבחור: “תגיד כל יום שעה: תודה לך ה’ שעשית אותי חולה!” הוא יותר מחמיר ממני. אני בדרך כלל אומר רק חצי שעה הוא החמיר , אמר להם שעה, והם עשו את מה שהוא אמר להם. גם הבחור וגם ההורים. כמובן, הוא הסביר להם את כל השכל שיש בזה, ונתן להם את הספר שעריו בתודה’, ואמר להם: “רק זה יכול להביא את הישועה כי אתם רואים, אמרו לכם שבדרך הטבע אין מה לעשות”. אז הם באמת קבלו ועשו, ואחרי תקופה קצרה הם קבלו בשורה טובה. הרופאים אמרו להם: קחו את הילד, הבחור שלכם בריא ושלם. אין לנו שום הסבר מה קרה פה. זה נס רפואי!