אמרתי תודה ונושעתי- פרק מ”ה: בדיקות של ישועות

ר’ דוד אלקים שליט”א הלך למסר שעור במקום מסוים, הוא חזר על דברים ששמע מפי על ענין ההודאה, ועל כל הנקודות הנפלאות שה’ האיר את עינינו בהן. אחרי השיעור קמה רבנית מפרסמת שהייתה נוכחת בשיעור ואמרה לו: “שמע, הצלת לי את החיים! שנית לי את החיים! מעולם לא שמעתי כזה שעור מעורר. כל החיים שלי השתנו ממה ששמעתי עכשיו על הודאה”.

כשבוע לאחר השיעור התקשרה אליו אותה רבנית וספרה לו שהיא הייתה חולה במחלה קשה מאד והיה צריך להיות לה סיטי ל”ע. ובמשך שבוע ימים מאז ששמעה את השיעור על ההודאה, היא רק הודתה לה’ בכל יום על המחלה שיש לה.

שבוע הלכה עם תודה והודאה. אחרי שבוע היה לה תור לבדיקות מסוימות. היא נבדקה וחכתה לתוצאות הבדיקות. והנה, כשהרופא התחיל לעבור על תוצאות הבדיקות, הוא רואה ש… המחלה נעלמה! הרופא לא האמין למה שעיניו רואות! הרופא שאל אותה: “תגידי, עשית טפולים?” אמרה לו: “לא, לא עשיתי שום טפולים”, שאל: “מה, לא לקחת שום דבר?! לא עשית שום טפולים?!” אמרה לו: “לא עשיתי כלום”. אמר לה הרופא: זה לא יכול להיות! את בטוחה שלא לקחת שום תרופה?’ ‘בטוחה’ – ענתה… וכי מה יכולה הייתה לומר לו? שהיא הודתה כל יום במשך שעה על המחלה…?

תדעו, שכשנזכה להפיץ את דרך התודה וההודאה, את כל המרגליות והדיסקים ואת הספר שעריו בתודה’ – יתחילו לראות את הישועות. כל אחד יתחיל לספר לחברו: “שמע! אמרתי תודה, נהיתה לי כזו ישועה!” וכל אחד יפגוש את חברו ויאמר: “שמע! אמרתי תודה, קבלתי בנים!” “אמרתי תודה, נהיתה לי רפואה!” אחד יאמר: “שמע, אני אמרתי תודה, נהיתה לי ישועה בפרנסה!” “אמרתי תודה, קבלתי בית!” וכן הלאה.

כל אחד יתחיל ללכת עם תודה. כל אחד יבוא עם ספורים, ונספר עוד ספורים!