רחמים מעשיים- חלק ב’

מכתב אהבה

“אני ואשתי שבורים לרסיסים, כבוד הרב, אנחנו באמת לא יודעים מה קרה לילדה המתוקה שלנו. היא הייתה כל כך צדיקה, כל כך צנועה, כל כך חמודה, כל כך עדינה, ילדה של בית שתמיד עזרה בבית. היה לנו כל כך הרבה נחת!

“ועכשיו היא נראית כאילו נכנס בה דיבוק ל”ע. היא בועטת מורדת ומזלזלת, כל היום ברחובות וחוזרת הביתה בשעות המאוחרות של הלילה… לא נרחיב בתיאורים ובמילים אבל היא בדיוק בדיוק ההיפך הגמור. וחוץ מהאווירה העכורה כל כך שנוצרת בבית, אני ואשתי רואים אותה והלב שלנו פשוט נשבר, זה כל כך כואב. אנחנו לא ישנים בלילה…”

בני הזוג הזה הם תלמידים שלי שנים רבות. שניהם הסתכלו עלי בעיניים כלות מצפים למוצא פי.

חייכתי חיוך רחב אמרתי להם: אני שמח בשבילכם! כמה ה’ אוהב אתכם! איזו מתנה נפלאה קיבלתם! אבא אתה אוהב אותם! אבא תודה!

לתגובה כזאת הם ממש ממש לא ציפו. הבלבול בעיניהם היה ניכר מאוד…

“תראו”, אמרתי להם, “אתם שומעים אותי כבר שנים ארוכות. למדתם אמונה. שמעתם על תפילה, תודה, קדושה, ואתם עושים שעה התבודדות. עכשיו ה’ נותן לכם הזדמנות פז לעלות קומה. יש לכם הזדמנות פז לראות עין בעין מה זה נקרא להאמין בה’, ברחמים של ה’, ולפעול ישועות עם תפילות כמו שצריך!

“נכון, הכאב שלכם הוא עצום. אבל אנחנו יודעים שאבא אוהב אותנו, ואין סוף לרחמים שלו. מתי צריכים להחזיק בידיעה הזו בכל הכוח? דווקא עכשיו, שכל כך צר ומר לכם! עכשיו תילחמו בכל הכוח על הידיעה הזו, כל רגע תזכירו לעצמכם: ‘אבא, אתה אוהב אותי’.

“אבל הידיעה הזו היא לא רק חיזוק “לא להיות עצובים”. אלא היא מפתח מעשי, זו תכנית פעולה. מה זה אומר למעשה שה’ רחמן? למעשה זה אומר שאתם צריכים להאריך בתפילה! אם אתם שומעים לי תעשו עליה כמה שיותר פעמים שש שעות התבודדות!”

“כמה פעמים, הרב? כל כמה זמן?”

“תשתדלו פעם בשבוע! שבוע אחר שבוע! כמה פעמים שצריך. מה זה משנה? מה לא עושים בשביל הילדה?

“מה תגיד – אין לי זמן? אני עובד? מה תגיד? האם היית מוכן לתת בשביל שהבת שלך תחזור בתשובה עשרת אלפים שקל? ברור, היית מוכן לתת גם פי כמה וכמה. לא ביקשתי ממך אפילו שקל. רק לצעוק לה’. תחליט: אתה מאמין שה’ רחמן עד אינסוף – אז תעמוד בתפילה!

“וכדי שיהיה לכם כוח להאריך בתפילה אתם חייבים לחזק את עצמכם בלי סוף במילים: ‘אבא אתה אוהב אותי’, ‘אבא אתה רחמן בלי סוף’, ‘אבא אתה רוצה להחזיר אותה בתשובה יותר ממה שאנחנו רוצים בעצמנו’. גם אם תחזור על המילים האלה כל השש שעות ורק בדקה האחרונה תבקש – זה עדיף מאשר לבקש בלי אמונה. ואם אתה לא מספיק מאמין שה’ אוהב אותך ושה’ רחמן, זה נקרא לבקש בלי אמונה.

“עד היום הייתה לכם אמונה ברוך ה’, אבל זו הייתה אמונה שברירית. וה’ כל כך אוהב אתכם ורוצה לקרב אתכם – והוא נותן לכם ניסיון מדהים שאתם תראו עין בעין את הרחמים והאהבה שלו עליכם ועל הבת שלכם. ולא זו בלבד שהיא תהיה יותר צדקת ממה שהיא הייתה, אלא שאתם בעצמכם תזכו לעלות למדרגות אמונה שלא היכרתם! צאו לעבודה”

ישועה לא כמו בסיפורים

האמת היא, שמי שהוא לא תלמיד שלי ואני לא מכיר אותו – לא הייתי ממליץ לו לעשות את זה. לא בגלל שזה לא נכון, אלא בגלל שלא אתן עצה שאני יודע שהוא לא מסוגל לקיים. אבל כאן לקוראים היקרים, שרוצים את האמת כמו שהיא, דעו לכם: זו האמת!

ה’ אוהב אותך, ה’ מרחם עליך, בלי סוף, בלי תנאי. תעמוד ותתפלל ותתפלל כמה שאתה יכול לפי המקום שלך ולפי המדרגה שלך, ואל תחפש שום פתרון קסם ושום כביש עוקף, רק תפילה ועוד תפילה ועוד תפילה, מתוך אמונה מוחלטת שה’ רחמן ובוודאי רוצה לתת לך בלי שום ספק – ואתה תפעל ישועות.

בשבוע שעבר כתבנו על הרחמים של ה’. והסברנו למה זה גם הלב של האמונה, וגם הכלי המעשי ביותר והמפתח לכל הישועות. אין ישועה בלי עבודה. אין שינוי בלי עבודה. ועבודה זו עבודה, זה לא משחק. עבודה עמוקה וארוכה ועקבית ועקשנית בלי שום עצלנות.

“ואשרי מי שזוכה לדבר על אוזן שומעת”, אומר הזהר הקדוש. הם הבינו את הדברים וקיימו אותם כפשוטם. בלי חכמות. וזה ממש לא היה בִּין רֶגַע כמו בסיפורי הישועות, הם לא עשו שבוע ופתאום היא נהייתה צדקת. לא! זה היה תהליך ארוך מאוד של חודשים. כן, כן, חודשים. כמעט שנה של תפילות שבהן הם עושים שש שעות מידי שבוע.

וזאת אמונה ברחמים של ה’ בתפארתה.

חודש שלם לא ראו שום שינוי. לאט לאט היא הפסיקה להסתובב בלילות. לאט לאט היא התחילה לדבר עם ההורים ביותר דרך ארץ ושוב לעזור קצת בבית. והיא עדיין לא חזרה לעצמה לגמרי.

עם הזמן היא הכירה בחור כמוה ממשפחה טובה שגם עליו עבר מה שעבר. הם זכו לשמור על עצמם בקדושה וחיזקו זה את זו והחליטו להקים בית ביחד. ההכנות לקראת הקמת הבית נסכו בהם רצינות והם השתנו לבלי הכר והם התחתנו בתוך תהליך מדהים של התחזקות והקימו בית כשר לגמרי בישראל.

היום הילדה הזו היא בעלת תפילה ובעלת אמונה ויד ימינה של האימא והיא ובעלה עושים נחת להורים שלהם ולכל המשפחה…

העצה של העצה: אמונה

יהודים יקרים! שש שעות התבודדות זו לא עצה. כי זו לא עצה מעשית. איך אפשר לעשות שש שעות התבודדות? צריכים עצה איך לזכות קיים את העצה הזו.

ואכן, השאלה הגדולה היא: איך עושים שש שעות התבודדות? והתשובה היא אמונה! איזו אמונה? האמונה היחידה זו האמונה שה’ רחמן בלי סוף ושאין דבר שאי אפשר לפעול בתפילה. לפני החטא ואחרי החטא, לראויים ולשאינם ראויים. גם על החוטאים הגדולים ביותר ה’ מרחם.

כשאתה מאמין שה’ רחמן ואוהב אותך בלי סוף – תאמין לי שיהיו לך דיבורים ברצף ובשטף שש שעות וגם יותר!

אתה נתקע? אין לך דיבורים? תחזור שוב ושוב על המילים “אבא אתה אוהב אותי! אבא אתה רוצה לתת לי! אבא אתה רחמן בלי סוף! אבא אתה שומע תפילה תמיד, תפילת כל פה, בלי שום מגבלה!”

כשאני אומר שמי שאומר כך מיד נושע, זה בגלל שהתפילה מתקבלת לפי האמונה. מי שחסרה לו האמונה הפשוטה הזו, גם התפילה שלו היא לא תפילה. לכן בכל תפילה תחזק את עצמך ותזכיר לעצמך כמה ה’ רחמן ותפילתך תעשה פירות.

בהרבה מקרים אתה תראה את הישועה מיד, אבל איזו ישועה אתה רוצה?

כשאתה אומר “אבא אתה אוהב אותי, תן לי זיווג” – אתה יכול לקבל את הזיווג מיד, אבל איזה זיווג תקבל? אולי אתה רק תסבול ממנה? ה’ לא נתן לך מיד, כי הוא יודע שאתה רוצה זיווג טוב והגון, ובשביל זה אתה צריך להאריך בתפילה ולבנות הרבה מאוד כלים.

זה הכלל: אם אתה רוצה ישועה שלימה ומושלמת – אתה חייב להרבות בתפילה ולבנות הרבה כלים!

ודוקא בגלל זה ה’ לא נותן לך מיד, כי הוא אוהב אותך ורוצה באמת לרחם עליך ברחמים מושלמים ורוצה שתבנה עוד ועוד כלים.

נסכם להלכה ולמעשה: אל תפסיק להתחזק ולחזק את עצמך באמונה שה’ הוא אבא טוב ואוהב אותך תמיד והוא רחמן בלי סוף – ותתרגם את זה תמיד לשעות ארוכות של תפילה על כל ישועה שנצרכת לך, שעיקר השתדלותך ועיקר המאמצים שלך יהיו רק להאריך בתפילה מתוך אמונה, ואתה תתחיל לחיות חיים של אמונה, חיים של אהבת ה’, גן עדן בעולם הזה.