בשדי יער: בגן התפילה וההתבודדות פרק מ”ז- בורא ניב שפתיים

וזה שכותב רבי נתן בלקוטי הלכות (יו”ד ה’ מזוזה ה):

“כי האדם צריך לידע עצם התרחקותו מהשם יתברך, ואף על פי כן ידע ויאמין, שמצד רחמיו יתברך, הוא קרוב מאד לכל אחד ואחד, אפילו הרחוקים מאד מאד מחמת מעשיהם הרעים. והעקר על ידי הדבור. כי על ידי הדבור אנו יכולים לקרות אותו מרחוק מאד והוא מתקרב אלינו על ידי זה, כמו שכתוב: “קרוב ה’ לכל-קראיו לכל אשר יקראהו באמת”. וכתוב: “כי מי-גוי גדול אשר-לו אלוקים קרובים אליו כה’ אלוקינו בכל-קראנו אליו”.

וזה בחינת: “בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב וגוי”, “בורא ניב שפתים” דיקא, כי על ידי “ניב שפתים” שהוא על ידי הדבור, על ידי זה דיקא זוכים לבחינת שלום לרחוק ולקרוב” הנ”ל וכנ”ל. כי עקר התיקון על ידי הדבור של תפללה בבחינת “בורא ניב שפתים וכו'”, ומי שנותן לב לדקדק ולהבין פרוש המלות של המקרא הזה: “בורא ניב שפתים וכוי”, יוכל להבין מזה עצות להתחזק בעניין השיחה בינו לבין קונו, שזה עקר התיקון לעניין “רחוק וקרוב” הנ”ל. כי בהשיחה הנ”ל יכול לפרש הכל לפני השם יתברך, לפרש בשיחתו עצם התרחקותו ואף על פי כן יתקרב להשם יתברך על ידי זה דיקא, על ידי שייזכר עצם ריבוי רחמיו בלי שעור, כאשר גלו לנו אבותינו ורבותינו ז”ל.

אבל על פי רב השיחה בעצמה קשה מאד, כי מעצם התרחקותו אין לו דבורים לדבר כידוע למי שרוצה להרגיל עצמו בזה. אבל כבר הזהיר לנו אדמו”ר ז”ל, שאף על פי כן יתחזק בכל מיני התחזקות לנהג הנהגה זאת בכל יום, כידוע לנו כמה וכמה הזהיר על זה הרבה. כי ההכנה והרצון לבד שמכין את עצמו ורוצה לדבר, רק שאינו יכול לדבר, גם זה יקר מאד אצלו יתברך, ואם יהיה חזק בזה הרבה, בוודאי יעזרו השם יתברך ויברא לו דבורים בבחינת “בורא ניב שפתים”, בורא ממש, כי הדבורים הבאים לאדם הם בחינת בריאה חדשה ממש.

כי בוודאי הוא רחוק מדבורים מאד מחמת התרחקותו, אבל כשהוא חזק ומכין עצמו לדבר ולשיח בינו לבין קונו, וחזק בזה איזה שעה ברצונות וכסופים חזקים, אזי השם יתברך עוזרו ושולח לו דבורים לתוך פיו, שהם בחינת בריאה חדשה ממש, שהשם יתברך ברחמיו ברא לו דבורים והזמינם לתוך פיו, בבחינת “בורא ניב שפתים”, בורא דיקא כנ”ל, ועל ידי זה דיקא זוכה לבחינת שלום לרחוק ולקרוב” וכו’ כנ”ל. וכמו שכתוב: “לאדם מערכי-לב ומה מענה לשון”, שהאדם צריך לערך לבו הינו בחינת ההכנה הנ”ל, ואזי השם יתברך בורא לו דבורים לתוך פיו, בבחינת “ומה’ מענה לשון”, וכמו שכתוב: “אדני שפתי תפתח וכו'”, שהשם יתברך בעצמו כביכול פותח שפתיו לדבר ולשיח את אשר בלבבו, כי הכל מאתו יתברך רק האדם צריך להכין את עצמו ברצונו וכסופים והי יעזרו לדבר ולפרש שיחתו וכנ”ל”. עד כאן דברי רבי נתן.