כיצד גדולי ישראל מתנהגים ברגישות לבן אדם לחברו?

אברך צעיר נכנס לחדרו של ר’ חיים קנייבסקי בשאלה: “נולד לי בשעה טובה בן ורציתי לקרוא לו יונתן. האם יש בעיה בכך שבבניין שבו אנו גרים, השכנים קראו לבנם יונתן והוא נפטר בקיצור ימים?” ר’ חיים הורה לאברך הצעיר לקרוא לבנו בשם ‘בצלאל’, וכך היה.

לאחר מספר ימים, הרהר אותו יהודי בדבר ובא שוב לר’ חיים בשאלה: “הרב, האם באמת יש בעיה לקרוא בשם של מישהו שנפטר בקיצור ימים? הרי כמעט לכל שם בעולם ישנו מישהו שנפטר בגיל צעיר!”

ר’ חיים הקשיב ליהודי ואמר לו: “אתה צודק. אין בעיה סגולית לקרוא בשם של מישהו שנפטר בקיצור ימים. אלא שבעוד מספר שנים, כשבנך יגדל וישחק למטה, אשתך תקרא לו מהחלון: ‘יונתן, בוא הביתה!’. השכנה שאיבדה את בנה תשמע זאת, תצטער כל כך ותיזכר שוב באובדנה.”

יהודים יקרים, ראו מהי רגישות של גדול בישראל! הוא חשב על הצער שעלול להיגרם שנים קדימה לאותם הורים שכולים.

אנחנו נמצאים בעיצומם של ימי ספירת העומר – ימים שבהם איבדנו 24,000 מתלמידי רבי עקיבא. היו אלו גדולי עולם ותלמידי חכמים ששקדו בתורה יומם ולילה. ולמה איבדנו אותם? מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. בורא עולם מקפיד מאוד על מצוות “בין אדם לחברו”. אצל הקדוש ברוך הוא, הפגיעה בחבר היא אש, ומי שמתעסק באש – מסתכן.

ידוע הסיפור המובא בגמרא על אותו גר שבא לפני שמאי וביקש ללמוד את כל התורה “על רגל אחת”. שמאי אמר לו שהדבר בלתי אפשרי ושלחו מעליו. בא הגר לפני הלל הזקן וביקש ממנו: “רבי, למדני את כל התורה על רגל אחת”. אמר לו הלל הזקן: “מה ששנוא עליך – אל תעשה לחברך”.

נכון, איבדנו הרבה תורה עם מות תלמידי רבי עקיבא, אך הלל הזקן לימד אותנו את היסוד לחיים: תחשוב על השני, תדאג שיהיה לו טוב. זהו התיקון של כל התורה שאיבדנו. בואו נשים דגש על המצווה היקרה הזו; בואו נקפיד להתרחק מן המחלוקת ולהרבות שלום ואהבה בעם ישראל.

ויותר מכך אחים יקרים – בואו נהיה רגישים לסביבה שלנו ונקפיד שלא לצער אף יהודי. זהו התיקון האמיתי לאובדן תלמידי רבי עקיבא. בורא עולם מבקש מאיתנו: אהבו את אחיכם, דאגו להם והתפללו למענם, שהרי “כל ישראל ערבים זה לזה”. בואו נתחזק כולנו ונקרב את הגאולה.

הסיבה לכל האסונות! הרב שלום ארוש במסר מטלטל: