המדריך לחשבון הנפש חלק א’

אומנות אחזקת הרכב

הרכב עלה למוישה דמים מרובים, והוא משמש אותו היטב בחיי היום יום. רכב זה דבר רציני ומוישה שלנו הוא בחור אחראי מאוד. בפרט בהתחשב בעובדה שענייני הרכב נוגעים הן לדיני ממונות והן לדיני נפשות.

ולכן עשה לו רבי מוישה מנהג של קבע, חוק ולא יעבור, שהוא לא עולה על ההגה עד שהוא בודק שמן ומים וסוקר את הרכב בכלליות כדי לראות שכל המערכות תקינות. למוישה שלנו יש עקרונות ועל העקרונות שלו הוא עומד בכל תוקף, וגם על המנהג הזה הוא לא יוותר בעד שום הון שבעולם! מרשים מאוד!

מכאן תוכלו להבין את התדהמה שהיכתה במוישה כאשר הוא גילה ש”הלך” לו המנוע…

המוסכניק קבע חד משמעית שהסיבה לתקלה החמורה היא מחסור בשמן, אבל משה התרעם ואמר למוסכניק שזה לא יכול להיות כי הוא בודק שמן בכל יום. המוסכניק כמעט התבלבל מהעקשנות של משה, אבל הוא מספיק שנים במקצוע בשביל לדעת בדיוק מה הבעיה, ולכן הוא התעשת ושאל את מוישה: כל הכבוד שאתה בודק, אבל האם מילאת שמן ומים בזמן האחרון?

המבט התמה על פניו של מוישה הסביר הכול: הוא אכן היה בודק, אבל כשהיה רואה חוסר בשמן ובמים הוא לא היה משלים את החסר וזה מה שהביא למצב שבו המנוע קרס תחת עומס החום־־־

זה לא רק הַמִּסְפָּרִים

אנחנו כבר בשבועיים האחרונים של ימי הספירה שבהם אנחנו “עוברים” על כל המידות שלנו ובודקים אותן – אבל האם אנחנו באמת משלימים את החסר? מה איתנו? האם השתנינו?

הרי אנחנו סופרים את הספירה כדי לעבור תהליך שיכין אותנו לקבלת התורה, כמו שאומרים בתפילה שלאחר הספירה: “כדי לטהרנו מקליפותינו ומטומאותינו”. והנה ספרנו, אבל האם אנחנו טהורים יותר? האם באמת השתנינו לטובה?

ופשוט וברור שלכל מצווה ישנה השפעה סגולית וזיכוך לנשמה. אבל בשורה התחתונה האם אנחנו מתפללים טוב יותר, מתמידים יותר בלימוד? האם המידות שלנו מעודנות יותר? האם אנחנו מצליחים יותר לשמור את העיניים ולהתגבר על התאוות?

אם התשובה היא לא, הסיבה היא בדיוק אותה הסיבה שבגללה המנוע של מוישה שבק חיים.

כשאנחנו סופרים אנו מזכירים לעצמנו שאנחנו נמצאים בימים גדולים של הכנה לקראת מתן תורה. אבל לא מספיק רק להזכיר לעצמנו, אנחנו צריכים לעשות משהו עם התזכורת הזאת. נכון, סָפַרְתָּ את השבוע של ספירת החסד – אבל מה עשית בפועל כדי לתקן את מידת החסד? ועל זו הדרך בכל המידות.

אז מה צריכים לעשות בפועל? עבודת הרצון! כמו שאנחנו צריכים לספור יום אחרי יום חמישים יום, כך אם רוצים להשתנות בכל תחום צריכים לעשות עבודת הרצון, כלומר להתפלל על נושא אחד זמן ניכר ומכובד יום אחרי יום במשך תקופה ארוכה. אין שינוי בְּרֶגַע, ואין שינוי בלי השקעה.

התפילה היא ההשלמה של החיסרון, היא המילוי של השמן והמים הרוחניים, כמו שאומר רבי נתן: “בכל מקום שאני רואה חיסרון זה או שלא התפללו בכלל או שלא התפללו מספיק”.

התבודדות זה מקצוע

והדבר הזה שופך לנו אור חדש ונפלא על כל עבודת חשבון הנפש שבהתבודדות.

מן המפורסמות שאי אפשר להתקדם בעבודת ה’ בלי חשבון נפש כפי שכותב בצורה חד משמעית המדריך הגדול ביותר לעבודת ה’ שהוא הספר “מסילת ישרים”: “זה לבדו הוא הדרך האמיתי להגיע האדם אל הטובה אשר הוא מבקש ולא זולת זה“!

העצה המרכזית מתוך עצותיו הקדושות והנפלאות של רבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב, היא ללא ספק עצת ההתבודדות. וכבר כתבנו ספרים שְׁלֵמִים ונפלאים על העצה הקדושה הזו.

ואכן, כל מי שיעשה את העצה הזו שעה ביום – רבינו עָרֵב לו שיזכה לתיקון! אבל אנחנו – כעובדי ה’ וכתלמידים נאמנים שמחפשים לעשות רצון ה’ באמת – אם אנחנו מבינים שזו העצה המרכזית והקדושה שבה תלויה כל ההתקדמות שלנו – אנחנו לא רוצים רק לעשות אותה בכל יום חוק ולא יעבור, אלא אנחנו רוצים לעשות אותה כמו שצריך, כראוי בשלימות.

אם יש לך כלי עוצמתי – הוא לא יעזור לך הרבה אם לא תלמד להשתמש בו במיומנות.

והחלק העוצמתי ביותר בהתבודדות הוא המשפט, כלומר חשבון הנפש. וככל שנעשה חשבון נפש טוב יותר ונכון יותר – כך נתקדם יותר.

רק תפילה משנה את האדם

תמיד כתבתי והסברתי, בפרט בספר “בשדי יער”, איך עורכים את חשבון הנפש: לספר לה’ בפרטי פרטים מה עשיתי מאתמול בהתבודדות עד היום, כל מחשבה דיבור ומעשה. על כל מעשה טוב להודות; ועל כל מעשה שאינו טוב לעשות תשובה, כלומר להתחרט ולבקש סליחה ולקבל לעתיד שזה אומר לבקש מה’ שייתן לנו הכוח לא להיכשל שוב.

זה מצוין. ומי שיעשה את זה כמו שצריך בוודאי יראה שינוי לטובה, אבל אפשר לשדרג את זה ולהרים את זה למקום שיהפוך את המשפט לכלי של שינוי הרבה יותר עוצמתי.

כי בספר “אור חדש” כתבתי ששינוי אמתי מגיע רק מתפילה רצינית וארוכה ומסודרת על דבר אחד במשך תקופה. צריכים סכום רציני של תפילות כדי לפעול שינוי בפועל ממש. וזה ממש אור חדש בכל העניין של ההתבודדות, כי רק זה הכוח שמקדם אותך באמת ומביא אותך לשינוי אמתי בפועל.

בספר “אור חדש” המלצנו לעשות חצי שעה רק על דבר אחד ושם זה באמת הובא בנפרד מהמשפט וחשבון הנפש שעושים על כל היום כולו.

במאמר הזה ובמאמרים הבאים בעזרת ה’ יתברך, אני רוצה לחדד ולתקן את הרושם הזה, וגם לסלול לכולנו דרך נפלאה שתשדרג את ההתבודדות של כולנו ותיתן לנו כלי באמת מושלם ועוצמתי להשתנות בפועל ממש.

חשבון נפש של מקצוענים

וקודם נסביר את הבעיה: במשפט הרגיל שבו אנחנו רק עוברים “מתחנה לתחנה” בַּיּוֹם ומתוודים – נכון שאנחנו שמים לב לבעיות שלנו ואפילו עושים “תשובה קטנה”, אבל בסופו של דבר אנחנו דומים לאחד שבודק מים ושמן ולא מְמַלֵּא, כי המילוי, כלומר התיקון בפועל, הוא רק להרבות בתפילה. וזה יוצר מצב שאפילו שאנחנו אכן בודקים את עצמנו בכל יום – אנחנו לא באמת מתקנים ולא באמת משתנים.

ונכון שזה גם טוב, והלוואי שנזכה בכל יום למשפט על כל מחשבה דיבור ומעשה. אבל למה שלא נעשה את זה הרבה הרבה יותר טוב? למה שלא ניקח את זה מאה צעדים קדימה ונהפוך את זה לכלי לשינוי פנימי עמוק ומהותי?

ולכן נציג את הדרך הנכונה. במאמר הזה רק נציג אותה ובמאמרים הבאים נפרט יותר למעשה:

הדרך הנכונה לעשות משפט היא לשלב את עבודת הרצון בתוך המשפט, כלומר: כשאתה עושה משפט ורואה נושא שאתה נופל בו וצריך לעשות עליו תשובה – תעשה “על המקום” כחמש דקות של תפילה רק על הנושא הזה. וכך בכל פעם שאתה עושה משפט אתה כבר צובר דקות של תפילה שמצטרפות לשעות של עבודת הרצון על מגוון של נושאים. כי רק התפילה תשנה אותך. רק התפילה.

וזה לא קשור לחצי שעה של עבודת הרצון על הנקודות הקריטיות שאתה רוצה לשנות או לקנות בחיים שלך כפי שהסברנו ב”אור חדש”, זה בנוסף.

הנושא הכי קרוב ללבי והכי חשוב לי הוא ההתבודדות. כל רצוני ומעייני הוא להשתפר ביחד עם כל תלמידי וביחד עם כל עם ישראל יותר ויותר בעבודת התפילה וההתבודדות. כי זו הדרך הנכונה לחיים של תשובה וקרבת ה’ באמת. קוראים יקרים, אם גם אתם רוצים ללמוד איך להשתנות לטובה, הצטרפו אלינו גם למאמרים בשבוע הבא ותיישמו את הדברים בחיים ונזכה כולנו להיטהר באמת ולתשובה שלימה מאהבה.