חובה להתפלל על בני עירו ובני דורו

רואים מכאן כמה גדול הוא החיוב להתפלל על אחרים, לא רק על אלו הנמצאים בצרה, אלא גם על שאר אנשים שלא יבואו לידי צרה או עבירה.

2 דק' קריאה

הרב נחמן ארוש

פורסם בתאריך 02.07.26

בפרשתנו פרשת מסעי מסופר אודות הרוצח בשגגה שצריך לברוח לעיר מקלט, כדי שלא יוכל גואל הדם לפגוע בו, והוא צריך להישאר בעיר המקלט עד פטירתו של הכהן גדול. הגמרא במסכת מכות (יא.) אומרת שאימהות של הכהנים שנמצאים בערי מקלט היו מספקות מזון לרוצחים כדי שלא יתפללו על הכהן הגדול שימות.

חז”ל מבארים את הסיבה לכך שאימותיהם של הכהנים היו דואגות לצורכיהם של הרוצחים הנמצאים בעיר מקלט, זאת מכיוון שהרוצח נקלע למצב קשה, הוא סגור בתוך עיר מקלט ללא כל אפשרות לצאת ממנה עד מות הכהן הגדול, ויש חשש שהוא יתפלל על הכהן הגדול שימות כדי שיוכל לצאת משם ולשוב לביתו.

אימותיהם של הכהנים פחדו מהשפעתה של תפילה זו של אותם אנשים שאינם חסים על חיי הכהן הגדול בשביל טובתם, ולכן נקטו אמצעים להיטיב להם את שהותם בעיר, כדי שלא יצטערו ולא יתפללו על מיתת הכהן הגדול.

שואלת הגמרא: “טעמא דלא מצלו, הא מצלו מייתי” – מדוע אילו אותם רוצחים היו מתפללים הייתה זו סיבה להביא למיתתו של הכהן הגדול? והרי כתוב “כצפור לנוד כדרור לעוף כן קיללת חינם לא תבוא”, כלומר, קללת חינם וכן תפילה להצר לשני בחינם, אינה מביאה רעה.

ומתרצת הגמרא שחטאו של הכהן הגדול הוא בכך “שהיה להן לבקש רחמים על דורן ולא ביקשו” – לאותם רוצחים יש תביעה על הכהן הגדול. ואמנם תפילתם שימות הכהן אינה דבר ראוי, אך בכל זאת איננה בחינם, שכן היה עליו לבקש מהשם שלא יארע בזמנו רצח בשוגג בעם ישראל. ואילו הוא היה מבקש – באמת לא היה קורה דבר כזה, אפילו בשוגג, בכל עם ישראל!

רואים מכאן כמה גדול הוא החיוב להתפלל על אחרים, לא רק על אלו הנמצאים בצרה, אלא גם על שאר אנשים שלא יבואו לידי צרה או עבירה.

והאמת גם החובה היא על כל אחד ואחד מאיתנו כמו שרבינו פעם אמר (שיחות הר”ן ע) איך אנו מאפשרים לקדוש ברוך הוא לגזור גזרות כי האמת שכל אחד באפשרותו למנוע זאת.

וכמה גדולה היא התביעה על הכהן שלא התפלל, עד כדי כך שהדבר יכול לגרום לקבלת התפילה להקדים את מיתתו. וכן הביאו בגמרא דוגמא לחיוב להתפלל על אחרים, שבמרחק שלוש פרסאות ממקומו של רבי יהושע בן לוי אירע שאריה טרף אדם, ומאז אליהו הנביא לא התגלה אליו, מפני שהייתה עליו תביעה שהיה צריך להתפלל שלא יארע דבר כזה לפחות בסביבתו.

מדבר זה נלמד שתמיד עלינו לכוון בתפילותינו גם על הכלל כולו. אנשי כנסת הגדולה תיקנו את כל נוסח התפילה בלשון רבים – “השיבנו אבינו” “סלה לנו” “רפאינו” וכן בכל הברכות, כדי שתמיד נתפלל גם על זולתנו.

ובעיקרן של דברים רואים מכאן את הכח העצום של התפילה, שכאשר הכהן הגדול מתפלל כראוי הוא יכול למנוע אפילו רציחה בשגגה בכל כלל ישראל!

כשצדיק מתפלל הוא יכול למנוע צרה מכל סביבתו! ולעומת זאת, גם הרוצח, כאשר הוא מתפלל תפילה אמיתית הוא יכול להרוג אפילו את הכהן הגדול – כי מוות וחיים ביד הלשון.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה