המחפשים…והמוצאים

 

 

"גם כשאתה נמצא במקומות חשוכים ונמוכים ואתה חושב שלא תוכל להתקרב להשם יתברך, חכמה אמיתית תאיר לך את הדרך ותדריך אותך מעלה. בדרך זו תוכל להתקרב אל השם יתברך גם מהמקום הנמוך בו אתה נמצא". (רבי נחמן מברסלב).

 

 

רבי יצחק זילבר, הידוע כ"אבי תנועת התשובה הרוסית", הפך לתלמיד חכם בזמן שחי (אם אפשר לקרוא לזה חיים…) ברוסיה הקומונטיסטית. עם מסירות נפש עצומה ואדירה, הוא הצליח לנצל כל רגע כדי ללמוד, לצמוח ברוחניות ולהתקרב לבוראו.

 

בזמן ששהה במחנה הכפייה בסיביר במשך שנים רבות, על עוון שמירת המצוות וקיום אורח חיים יהודי, תפקידו של רבי זילבר היה לספק מים לחבריו אותם שאב מהנהר. זה היה כרוך בנשיאת דליים מלאים במים מהנהר למחנה העבודה במשך למעלה מ – 16 שעות עבודה ביום. אולם במקום ללכת לנהר ולחזור בחזרה, רבי זילבר רץ! בדרך זו, הוא הצליח למלא שעת עבודה בפרק זמן של 45 דקות וברבע השעה הנותרת הוא למד. את הספרים בהם למד הוא הצליח לקחת לאיזור הנהר להחביאם מעין כל, ושם למד כל יום.

 

רבי זילבר ציין מאוחר יותר, שהוא חש כיצד מוחו מתחדד יותר לאחר ריצה של 45 דקות באויר הצלול, ולכן הוא הצליח להבין לזכור את החומר אותו למד בזמן שנותר לו ללמוד.

 

כבשן לוהט יכול להרוס או ללטש אוצרות יקרים. תכונותיו הטובות של האדם (והגרועות) מביאות אותו לפתרון והתמודדות מול אתגרים בחייו. ישנם אינספור סיפורים על גבורה ואומץ שאפיינו את התקופה הקשה של שנות הזעם בימי השואה, תקופת "הכבשן הלוהט", ובאותה מידה סיפורים על אכזריות עצומה ובלתי אנושית, אף הם מאותה תקופה.

 

בכל מצב, אנו יכולים לבחור ולהתמקד באחד מהם: גבורה או אי-אנושיות. ההתמקדות תלויה בדבר אותו אנו מחפשים. אם מחפשים אנו גבורה נשגבת, כדי לצמוח מתוך אותם אתגרים, נמצא בסופו של דבר גבורה. אם מחפשים אנו תירוץ להתנהגות בלתי הולמת, נמצא בסופו של דבר התנהגות בלתי הולמת.

 

אחרי המלחמה, אחד הניצולים אמר לרב שהוא כבר לא מאמין בבורא עולם מכיוון שהיה עד לאכזריות קשה ולמעשים בלתי אנושיים במחנות המוות בתקופת השואה. "לאדם אחד", הוא אמר, "היו זוג תפילין. הוא ביקש מהיהודים במחנה עבור הזכות לקיים את מצוות הנחת התפילין חצי מפרוסת הלחם היומית שהוקצבה להם. בכל בוקר, גברים רבים חיכו בתור לממש את ההזדמנות להניח תפילין ולומר מספר מילים של תפילה בזמן הנחת התפילין. איזו אכזריות! אם הקב"ה יכול להרשות שדבר אכזרי כזה יקרה, אז זה רק מוכיח שהקב"ה לא קיים (חס ושלום)".

 

הרב השיב: "טיפש! מדוע אתה מסתכל רק על האדם הזה שלקח חצי מפרוסת הלחם היומית שלהם? במקום זה הסתכל על האומץ והגבורה ומסירות הנפש של אותם אנשים שהיו מוכנים לוותר על הלחם כדי לקיים את מצוות הנחת התפילין!".

 

זה מעבר לגבול יכולת התפישה וההבנה שלנו את אותם ניסיונות קשים ועצומים של דור השואה. רבים אומנם הצליחו לשרוד את התקופה הקשה הזו מבחינה פיזית, אולם אמונתם נחלשה, לעומת אחרים שכן הצליחו להתחזק באמונה והגיעו למעלות רוחניות נשגבות.

 

רבי נחמן אמר: "גם כשאתה נמצא במקומות חשוכים ונמוכים ואתה חושב שלא תוכל להתקרב להשם יתברך…" – אם אנו מחפשים ומבקשים את קרבת הבורא, אז יהיו זמנים בהם נחשוב "שלא תוכל להתקרב להשם יתברך". אולם אם רק נבין שישנם קשיים בחיים, ואכן קשה לנו, אך איננו נכנעים ולא מתייאשים! אנו צריכים להתמקד ב"למצוא את השם יתברך" – לחפש את קרבתו, ולא בחיפוש אחר מעשים בלתי אנושיים ואכזריים.

 

נוכל "למצוא את השם יתברך", את קרבת הבורא יתברך, בכל מקום – במחנה הכפייה בסיביר, במחנות הריכוז, ואפילו, עד כמה שזה יישמע מפליא, גם בעולם החומרי של הוול סטריט! אבל עלינו למקד את החיפוש אחר האלוקות ובקיומה בכל דבר, ולא בחיפוש האכזריות והמעשים הבלתי אנושיים אותם נוכל למצוא כל הזמן, לצד האלוקות והטוב, שהרי נאמר "זה לעומת זה".

 

אם נחפש – נמצא, ואז "חכמה אמיתית תאיר לך את הדרך ותדריך אותך מעלה. בדרך זו תוכל להתקרב אל השם יתברך גם מהמקום הנמוך בו אתה נמצא".

 

יהי רצון שנזכה לבקש ולחפש את קרבת הבורא, ונזכה לראות את האלוקות הקיימת בכל רגע ורגע ובכל מצב בחיינו, אמן.