למכירה?

אל תשלו את עצמכם. אל תחשבו
שהדרך הישנה לעשות עסקים תהיה
הדרך החדשה לעשות עסקים. העולם
משתנה במהירות, ומאורעות החיים
קורים אפילו מהר יותר.

המקרה הקלאסי מתחיל תמיד על פי אותם אקורדים. יושב לו אדם, ליד שולחן העבודה שלו, בשעת לילה מאוחרת, ‘לועס’ מספרים, נראה עייף ושחוק, ומאוד מאוד מודאג. שוב ושוב, הוא מנסה למצוא פתרון לסיוט הכלכלי בו הוא נמצא, אבל שום דבר. שום פתרון לא נראה באופק. בסופו של דבר, כשהוא מותש ומיואש, הוא ממלמל לעצמו: "אני מוכן לעשות הכל כדי לצאת מהבלגאן הזה!"

ואז, לפתע פתאום, מפינה חשוכה, נשמע קול שמדקלם במונוטוניות: "הכל?" – שואל הקול.

מי זה? זה אתם-יודעים-מי, בא לפגוע שוב עם עוד אחת מהעסקאות שלו, מציע לאדם את כל מה שהוא רוצה עבור סכום "זעום": נשמתו. מתוך ייאוש, אדם מסתכל על האפשרות הזאת, שנדמית כפתרון הטוב ביותר, בצורה רצינית יותר מהמחשבה על איבוד נשמתו, ומקבל את ההצעה האפלה. בסוף הוא מגיע הביתה כשרגשות כמו פחד והקלה מציפים אותו כאחד, ואתם-יודעים-מי ממשיך בדרכו שמח עד הגג. הנה, עוד אחד נפל בפח ומכר לו את הנשמה.

אנשים נואשים נוקטים בצעדים נואשים.

אם רק החיים היו כאלה פשוטים. אבל מסתבר, שאתם-יודעים-מי הוא באמת היצר הרע שלנו, והוא עובד בשיתוף פעולה מלא עם הסיטרא-אחרא (הצד אחר, טומאה). שניהם פועלים בעילום שם כשהם משכנעים אותנו לחטוא. בסופו של דבר, ההחלטה נמצאת בידיים שלנו, אבל אין ספק שלשניהם יש תפקיד גדול במכירת הנשמות שלנו, בכל פעם כשאנו מעדיפים את החטא על פני המצווה.

הם אלופים בלהסוות את המזימות שלהם, ובהרבה מקרים אנו מאמינים שאנחנו בשליטה, שהנשמות שלנו נמצאות במקום סמוך ובטוח. אבל למעשה, לא פעם אף אנו מרמים את עצמנו ונוטים לעשות את הדברים הלא נכונים, למרות שיש לנו כוונות טובות. אנו מדלגים מעל התענוג הנצחי של העולם הבא ומתמכרים לתענוגות זמניים שהעולם הזה מציע לנו, כשבכל הזמן הזה אנו צוברים עוד ועוד נקודות לשהות הממושכת בגיהינום.

אחחח….

אבל נשאלת השאלה: הרי אנו יודעים שאנשים יכולים למכור את נשמתם אם דרכם אינה מוסרית, האם גם מדינות יכולות לעשות זאת? אחרי הכל, ועם כל הכבוד לפרט, מצבים נואשים מצמיחים ומובילים לתגובות נואשות גם כשמדובר באומות שלמות. האם זה לא מה שקרה בגרמניה לפני מלחמת העולם ה-2, שמכרה את נשמתה כדי לעמוד על רגליה הלאומיות שוב? ומה לגבי עוד מדינות שעשו זאת לאורך ההיסטוריה? פעמים רבות מדינות עושות את מה שמכנים "ברית מושחתת".

תזכורת קלה מהעבר – הנשיא ה-41 של ארצות הברית, ג’ורג’ בוש, עשה הסכם עם העולם הערבי ב-1990 כדי להילחם נגד עיראק מהקרקע, במחיר של 10 מיליארד דולר תמורה הבטחה לסיוע עתידי, וזה עוד מבלי להזכיר ולדבר על הסכמי אוסלו שנחתמו ב-1993. וכל זה קרה, ועדיין קורה בזמננו, כשהעולם הערבי כינה את ארצות הברית "השטן הגדול".

נו, לדבר עם השטן על הסכמים.

ואכן, העם היהודי עדיין משלם את המחיר של זה, והוא רק עולה ועולה ככל שהשנים עוברות. גוש קטיף הוא דוגמה לאחד החללים בדרך. למעשה, הסכמי 1990 בין האמריקאים לעולם הערבי מייצגים נקודת מפנה היסטורית בלובי היהודי-האמריקאי שנחלש ככל שהזמן עובר, ואילו השפעתו וכוחו של הלובי הערבי רק הולך וגדל. ומדוע? משום שישראל מכרה את נשמתה לארצות הברית, וארצות הברית מכרה את נשמתה לערבים, לכן ישראל לא יכולה למחות נגד שום הסכם.

מצבים נואשים מובילים לפתרונות נואשים.

השאלה היא, האם נראה זאת מתרחש שוב, לנגד עינינו ממש, כשהמחיר אותו יצטרך העם היהודי לשלם יהיה כבד יותר?

שלא תטעו לגבי אמריקה: היא במצב נואש. לא אטריח אתכם עם נתונים סטטיסטיים ותצהירים שונים לגבי עתידה של ארצות הברית, אותם תוכלו למצוא בעצמכם ברשת האינטרנט. די יהיה לומר שארצות הברית היא מעצמת-על בירידה, עם בעיות כלכליות קשות מאוד, ותחזית קודרת שרק תוסיף להחריף בשנים הבאים. יתירה מזו, היא מתאמצת בצורה נואשת להחזיר את כבודה לעולם, שבימינו, אוהב לשנוא אותה. לכן, עלינו לשאול, האם היא תעשה הכל כדי לשרוד, ויותר מזה, מה היא תעשה כדי להישאר בפסגה? האם תמכור את נשמתה הלאומית, הדבר היחיד שקישר בינה לבין ישראל בעשרות השנים האחרונות?

לפני שאמשיך, עלי להבהיר ולציין שמעולם לא אמרתי, ואני גם לא אומר עכשיו, שהנשיא הנבחר ברק אובמה יהיה נשיא רע, או שהוא אדם רע ח"ו. הוא, למשל, מעולם לא כתב ספר כמו "מיין קאמפ" כפי שהיטלר ימ"ש כתב, והוא אף פעם לא הראה שום נטייה לשיגעון גדלות טיפוסי, שקורה לא פעם כאשר אדם מגיע לגדולה, כפי שעשו דיקטטורים אכזריים בעבר. אני מאמין, כמו רבים אחרים, שהוא בכנות רוצה בסך הכל להיות נשיא טוב.

זאת ועוד, ברור שעכשיו, לאחר שכבר ברק אובמה נבחר לנשיא ארצות הברית בה הרוב המכריע של יהודי התפוצות עדיין חי, ומדינה זו ידועה כידידותית לעם היהודי, אנו חייבים להתנהג אליו בהתאם. שלא כמו בני דודינו חסרי הבושה, איננו עומדים ברחובות המדינות המאכלסות קהילות גדולות של יהודים, ובפרט כשהן עדיין סובלות אותנו בגבולותיהן, ומפריחים לחלל האוויר סיסמאות עוינות נגדן.

לאחר שאמרנו את דברינו, חשוב, עם זאת, לציין כי אין זה אומר שהמצב לא ישתנה, ושהמדיניות של ברק אובמה לא תהיה מסוכנת עבור העם היהודי. זאת, בעיקר משום שיש לאובמה רצון עז מאוד לשחזר את המוניטין של אמריקה בעיני העולם האסלאמי. ובנוסף, כל יהודי יודע שחלום כזה יכול להפוך למציאות ממשית, עם פתרונות שבדרך כלל נולדים על ידי העם היהודי.

ואכן, כפי שההיסטוריה מלמדת לעיתים קרובות מדי, שלאויבים יש דרכים מצחיקות להפוך בני-ברית של מדינה, ודרך מצחיקה אפילו עוד יותר להפוך לאויבים שלה. בעולם של דיפלומטיות בינלאומית ופוליטיקה, הכל תלוי במצב בו נמצאות המדינות בכל רגע נתון, או במה שיש להן להציע ולקבל. וללא ספק, ככל שהערבים זוכים לקבל השפעה גדולה ורחבה יותר בוושינגטון, הישראלים יזכו לפחות.

מה שגורם לבת-ברית של מדינה להפוך את עורה הוא, כאשר היא הופכת להיות לא מוסרית ומאבדת את הצדק, עם או בלי ריווח. אבל שוב, מה המשמעות של המושג – מוסר בלתי צודק? האמריקאים עשו את אוסמה בן לאדן מה שהוא היום, ותמכו בו כשנלחם נגד הרוסים. כך גם החמאס, שהוא המצאה ישראלית שנוצרה ונתמכה כדי להחליש את אש"ף. ובכן, הם עשו זאת, אבל גם עשו צעד גדול נוסף, כאשר אמריקה וישראל הפכו לאויב הגדול שלהם.

השאלה שרק בעתיד נדע את התשובה עליה היא – אילו בריתות או קשרים ייווצרו בזמן כהונתו של אובמה, וכיצד הם ישפיעו על העם היהודי? בעוד שמצפונו המוסרי יאמר לו שהסכמה לתביעות הערבים היא צעד הוגן שצריך להיעשות, במיוחד בזמנים סוערים של ימינו האופציה הזאת נלקחת בחשבון יותר מתמיד, ובפרט כשמדובר בזרם הפנאטי-קיצוני של האסלאם המהווה איום על ביטחונה של אמריקה יותר מכל דבר יהודי, דבר שיכול להוות הרס וחורבן למדינת ישראל, ה’ ישמור.

שלא במודע, כן אכפת לכם. זה עניין של החלטה שגויה. סיכון שאובמה והסובבים אותו יחליטו לקחת, למען שלום העולם, למען מעמדה ומראהּ של ארצות הברית בעיני העולם. אם קוראים לך "בובה ציונית" זמן רב, אתה יכול להגיע למצב של ייאוש עמוק, ואז, בהחלטה נועזת, להראות לעולם שזה לא נכון, ולקבל את ‘מילתו’ של העולם הערבי, שכידוע אף פעם לא עמד בה, במיוחד כשמדובר בביטחונה של מדינת ישראל.

אופס.

ובינתיים, לא תרצו לדעת כמה כסף הערבים כבר השקיעו בארצות ברית? האם אתם רוצים לדעת עד כמה תלויים האמריקאים בטובות מהעולם הערבי? האין אתם רוצים לדעת, כיהודים, כמה מהנשמה האמריקאית כבר נמכר ולו רק כדי שתצליח לשרוד על פני המים? וזה אחרי שנברר מה עוד נשאר למכור מנשמה זו לאחר התגברות השחיתות, חוסר המוסר, וצמצום המושג ‘אלוקים’ בחברה האמריקאית.

עבור האמריקאי הממוצע זה לא משנה, עבור העולם הערבי זו שמחה שאין כדוגמתה – לספק את הכסף להתמכרות החומרנית של האמריקאים, תמורת שליטה ונתח מסוים בכלכלה האמריקאית. היהודי-האמריקאי הממוצע הוא שזה שצריך לדאוג, מכיוון שלנדיבות מצד העולם הערבי תמיד הצטרפה תווית המחיר, והשורה התחתונה שלה אף פעם לא הייתה לטובת העם היהודי.

בנקודה זו, מן הראוי להתבונן בדברים העמוקים הנאמרים לנו בתלמוד על יחסי יהודים-גויים, המבוססים על הדברים הבאים: "יש לאל עמדי לעשות עמכם רע ואלוקי אביכם אמש אמר אלי לאמור: הישמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע" (בראשית לא, כט).

מכאן אנו למדים שאפילו הטוב שהרשעים עושים, עבור הצדיקים נקרא רע (יבמות קי"ג ב).

יכולים להיות מספר הסברים לדברים הנ"ל, אולם ההסבר העיקרי והרלוונטי הוא, שנקודת מבטו של אדם רשע שונה מאוד מזו של הצדיק, סדר העדיפויות שלו שונה מאוד מזה של הצדיק. לכן, מה שאדם רשע מחשיב כטוב אצל הצדיק נחשב רע.

בכל אופן, לא מדובר פה רק באנשים צדיקים או רשעים, מכיוון שהתלמוד לא פעם נוקט בדוגמאות קיצוניות כאלה רק כדי להמחיש את הנקודה בה הוא עוסק. למעשה, ההצהרה יכולה להיות נכונה לגבי נשיא נוכרי עם כוונות טובות, וגם לעם היהודי. לכן, כאשר הנשיא הנבחר אובמה מצהיר ואומר ש"הישראלים צריכים להיות משוגעים אם לא יסכימו לחזור לגבולות 1949 תמורת הכרה מצד הערבים", כל שנותר לנו הוא רק לגרד את הראש ולשאול: "מי כאן המשוגע באמת?"

והתוצאה של כל זה? אל תשלו את עצמכם ותיגררו לתחושה השקרית הנקראת ביטחון. אל תחשבו שהדרך הישנה לעשות עסקים תהיה הדרך החדשה לעשות עסקים. העולם משתנה במהירות, ומאורעות החיים קורים אפילו מהר יותר. קבלו מידות חדשות. צפו לקשרים ובריתות חדשות, כאלו שלא תמיד יבשרו טוב לעם היהודי, למרות הכוונות הטובות ביותר של מנהיגי המדינות הללו, ולמרות העובדה שישנם עוזרים יהודיים בבית הלבן.

לכן, הנשמה שהם ינסו למכור, בסופו של דבר, יכולה להיות שלנו, והדרך היחידה להימנע מעסקה כזאת היא להיות ערים לכך כשזה קורה.