עולם מתוק

הוא ‘ינחם’ את האדם כאשר יסביר לו
איזה חסר תקנה הוא, ממש כישלון שלא
היה כדוגמתו. את ה’ניחום’ הוא יטבל
בהרבה מאוד מרה שחורה, עצבות וייאוש.
אל תאמין לו, העולם מתוק.

בשדי יער – פרק 40

אדם שמתחיל לחיות עם אמונה, רק אז הוא מתחיל לטעום את מתיקות העולם הזה. שהרי האמונה, מלבד העובדה שהיא התשובה לכל השאלות והקושיות, היא בעיקר הפתרון לכל הבעיות של העולם הזה! כאשר יש אמונה – הכל טוב! אין שום רע כלל. אפילו היצר הרע טוב מאוד.

ברגע שאדם מתחיל לחיות עם אמונה ומבקש מהבורא שידריך ויוליך אותו בחייו – אז הכל מצוין. אפילו הקשיים, הניסיונות והבעיות – הכל הופך לדרך נפלאה של התקרבות להשם. בורא עולם הרי יודע הכל וכל שהאדם צריך לעשות הוא רק לפנות אליו ולבקש ממנו: ‘ריבונו של עולם, אתה הרי יודע הכל ואתה יודע בדיוק מהו התיקון שלי, אנא ממך הולך אותי בדרך הנכונה, למד אותי, הראה לי מה עלי לעשות…’

תודה על הכל

לכן צריך כל אדם לדעת שהבורא רואה אותו ושומע תפילתו ועליו לקבל כל מה שקורה לו באהבה. כדי שאדם יגיע לשמחה אמיתית, עליו להאמין שהכל לטובה. כשאדם מאמין שהכל לטובה – מתבטל כל היצר הרע, משום שאין לו כבר במה להיאחז.

עלינו להבין היטב שליצר הרע אין שום דרך לתקוף את האדם פרט לכפירה שהוא מכניס בו. כלומר, כאשר מכניס בו מחשבות שמשהו רע – שזו עיקר הכפירה – ומשדר לו במוחו: ‘לא טוב לך! ראה איך נפלת! אתה בצרות צרורות! תראה את החסרונות שלך. תתייאש…’ וכן הלאה. כמובן שאדם שלא מודע לכוחה ועוצמתה של האמונה בודאי נכשל והיצר הרע מתחיל בהתקפות אלו, ואז הוא נופל לעצבות, ייאוש, חרדות, בלבולים וכן הלאה.

זאת הבעיה של רוב בני האדם בעולם הזה. אם רק יתחיל האדם לחייך ולשמוח באמת – אז יפתרו לו כל הבעיות. אמונה, פירושה שהכל טוב ואפילו המניעות הקשות שאדם מתמודד איתן, אפילו על עניינים רוחניים העומדים ברומו של עולם, כי לאמתו של דבר הן אך ורק לטובה. ברגע שאדם מאמין בזה רק אז יצא מהבעיות שלו.

לכן, כל עוד אדם לא שמח ומודה על כל מה שעובר עליו הוא לא יצליח להתמודד עם מה שעובר עליו, ולצאת מבעיותיו.

למשל, אדם שיש לו מניעות להתקרב אל השם יתברך צריך לדבר עם בורא עולם ולהודות לו על המניעות: ‘ריבונו של עולם, תודה לך על המניעות שאתה מזמין לי, בודאי הכל לטובה, כי הכל טוב ואין שום רע בעולם. וכעת, כשיש לי מניעות, אני מאמין שמנקודה זו אני יכול להתקרב אליך כי בעזרתן אבין מה חסר לי ומה עלי לעשות, מה עלי ללמוד ועל מה להתפלל…’ מהכישלון אדם מצליח ללמוד דברים רבים, כפי שאמרו חז"ל: ‘אין אדם עומד על דבר הלכה אלא אם כן נכשל בו".

לכן, כאשר יש לאדם אמונה אז הוא לא רואה שום דבר רע. התועלת הראשונה היוצאת מזה היא, שאדם לא רודף את עצמו. למשל, אם קשה לו אז הוא מאמין שהשם רוצה שיהיה לו קשה, וזה הכי טוב! לכן יודה לבורא עולם על כל הקשיים. כאשר אדם מאמין בזה, ופועל בדרך זו, אז דווקא מתוך הקושי הוא יכול לפעול ישועות רבות, הוא יתחיל לדבר עם בורא עולם ויתקרב אליו מכל דבר שהוא חווה בחייו. אולם, כאשר אדם חושב שמשהו לא טוב, מיד הוא מאבד את הקשר עם בורא עולם משום שנפל לכפירה. ומכיוון שהוא מונח עתה במקום של כפירה, כיצד יוכל לדבר עם בורא עולם?

זאת הסיבה מדוע לאדם קשה לדבר עם בורא עולם. ההרגשה שמשהו לא טוב, שהיא הדבר היחיד שבו יכול היצר הרע להפיל אותו, מנתקת אותו מבורא עולם וכעת הוא בידיו של היצר הרע.

הגישה וההתחלה של כל דבר היא להאמין שהכל לטובה ולהודות על הכל, אז ליצר הרע כבר אין מה לומר לאדם. היצר פשוט מתייאש. וכי מה יאמר לו? נכשלת? אתה לא שווה? אין לך תקנה? מחשבות מסוג זה הן הרדיפה העצמית הבאה מתוך הנפילה לכפירה – שאדם חושב שהוא מציאות. אז דע היטב, אינך מציאות, הכל בידיים של השם. נכשלת? זה קרה מכיוון שהשם לא רצה לעזור לך, כמו שכתוב: "אלמלא הקדוש-ברוך-הוא עוזרו אינו יכול לו". ואם תשאל – למה השם לא עזר לי? אז דע תחילה שהכל לטובה. לבורא עולם יש את הסיבות שלו מדוע הוא רצה כך ולא אחרת. לכן, כדי לדעת מדוע ולמה נכשלת, או לא הלך לך, תחילה אמור תודה.

אין תלונות

הגיע אלי פעם אדם בגיל די מתקדם שעדיין לא התחתן, והוא התלונן והחל לבכות על מר גורלו: "אני כבר מבוגר ולא התחתנתי…"

"תחילה, אמור תודה שלא התחתנת", אמרתי לו, "רק אחרי שתעשה את זה אוכל לעזור לך…"

"מה? אני צריך להודות על כך שלא התחתנתי? איך אומר תודה רבה על זה?! זה הרי מאוד כואב לי…"

"אם השם לא זימן לך את זיווגך עד לרגע זה", השבתי לו, " זה הכי טוב בשבילך! אז תגיד תודה רבה. כל זמן שאתה חי בהרגשה שלא טוב לך כיצד תוכל לחייך? לחיות? עליך לעבוד על מידת האמונה שלך ולהאמין שהכל לטובה, מצד הבורא אין כאן שום טעות משום שהכל מדויק, בדיוק מה שאתה צריך לתיקון שלך".

דבוק בתכלית

אדם מאמין יכול לומר תודה על הכל. זאת, משום שהוא מאמין שהכל לטובתו והכל נועד אך ורק כדי לקרב אותו לתכלית שלו. כאשר אדם לא מסוגל להודות, עליו לדעת שזה בגלל שהוא לא מתעסק ונוגע כלל בתכלית שלו, הוא מחפש את ההצלחה בעולם הזה, דבר שהופך מבחינתו לתכלית שלו. הוא רוצה שיהיה לו רק טוב, שיתחתן, שיהיו לו ילדים, כסף וכן הלאה. ונכון שרצון הבורא שאדם יתחתן ויקים משפחה, אולם עליו לדעת שכל דבר בעיתו. יש עיכוב? דע שזה מהשם. עליך להתפלל ולהאמין שהכל לטובה, לחזק את מידת האמונה ולרצות קודם כל את קרבת הבורא, שמסייע ומכוון אותך לתכלית שלך בעולם הזה.

כללו של דבר: אדם לא שמח רק משום שאינו רוצה להתקרב לבורא עולם. הוא לא מתעניין בחיפושיו בכיוון הנכון. כל מה שמעניין אותו הוא שכאן בעולם הזה הוא יהיה מסודר והכל ילך לו כפי שהוא רוצה. והעיקר, שזה יהיה הכי נוח, קל ובשלמות, שלא יחסר לו דבר.

לעומת זאת, כאשר אדם באמת רוצה להשיג, להגיע ולהשלים את הייעוד שלו, שליחותו ותכליתו, הוא יצליח להודות על הכל, ובקלות רבה יוכל גם להודות שלא התחתן. מדוע? מכיוון שהבורא יודע מהם התנאים המושלמים של כל אדם, בעזרתם יצליח להגיע לתכליתו, לכן הוא נותן לו את כל מה שהוא צריך כדי להגיע אליה.

הבט והראה כיצד הבורא משתדל כל כך בתיקונך! דואג לפרטים רבים כל כך כדי שיהיו בדיוק רב, כך שתוכל להגיע לתיקון שלך!

האם האדם יודע מה הכי טוב בשבילו? אם יהיה לו מיליון דולר, זה הטוב ביותר בשבילו?

הדבר הבסיסי והראשון בכל עניין שחסר לאדם הוא – לפני שיחשוב על פי איזו עצה יפעל, או יטכס עצות למיניהן, יחשוב תחילה כיצד יצליח להגיע לאמונה. ומהי האמונה? להאמין שהדבר שהוא בא לבכות עליו – דווקא עליו הוא צריך להודות. כאשר היצר הרע אומר לאדם ‘זה לא טוב בשבילך’ – דע שזה הכי טוב בשבילך. כאשר אדם הולך בדרך זו היצר הרע מתבטל לחלוטין! אין לו שום גישה לאדם זה. בכל פעם שהיצר מנסה להפיל את האדם למרה שחורה ודיכאון, בעזרת כל ה’עידודים’ שלו, עליו להבין שההיפך הוא הנכון וכך השם רוצה. אז תגיד תודה.

אחרי הכישלון היצר הרע בא ‘לנחם’ את האדם. הוא מספר לו על כישלונו כדי להפיל אותו למרה שחורה. אבל על כל מה שהוא יאמר לך, ענה לו ההיפך. למשל: נכשלת? השב למחשבה מסוג זה במילה אחת: מצוין! אמור תודה והמשך הלאה. אם נכשלת זה סימן שהיית חייב להיכשל. כל זה כדי שתדע איך להתקרב לבורא. היית זקוק לכישלון הזה, כי "אין אדם עומד על דבר הלכה אלא אם כן נכשל בו".

לכן, טוב שיש לאדם יצר הרע, כמו שאמרו חז"ל: טוב מאוד – זה יצר הרע.

יש לך מידה רעה? טוב מאוד! אתה מוכרח שהיא תהיה לך כדי להתקרב אל השם. התפלל ובקש מהבורא שיראה לך מה העניין, אותו השם רוצה ללמד אותך, עומד מאחורי מידה זו. וכולנו צריכים לדעת – ליצר הרע אין שום גישה לאדם אלא אם כן הוא מצליח להפיל אותו למחשבות שמשהו לא טוב, כלומר לכפירה.

קבלת התפילות לפי האמונה

אדם שרוצה להתפלל, ושתפילתו תתקבל, ידע תחילה שהמדד לקבלת תפילותיו הוא מידת האמונה שלו. ככל שהוא מאמין שהכל לטובה, אבל הכל! ומודה על הכל. כל אחד כפי מה שעובר עליו.

חיזוק זה נצרך לאדם בעיקר ברוחניות שלו, כי בגשמיות האדם המשכיל יכול להבין שהכל לטובה, שיש בזה תיקון, כפרת עוונות וכן הלאה. מבחינה שכלית קל יותר לקבל את זה. אולם ברוחניות, בנקודה זו, קשה לאדם לקבל את זה. אם הוא נכשל, חוטא, לא הולך לו וכן הלאה – הוא מיד נופל לדיכאון ומתחיל לרדוף את עצמו עם מחשבות שהוא לא, והוא, והוא… ודרך זו כמובן מובילה לכישלונות נוספים.

היצר הרע מגביר לאדם את הרגשת הישות והבחירה ומפיל אותו לרדיפה עצמית, להאשמה עצמית בכישלונותיו. יצר כזה הינו המסוכן מכולם משום שבמקרים כאלה אדם לא מבחין שזה היצר הרע שלו, אלא חושב שעכשיו מדבר איתו היצר הטוב שלו דרך מחשבות שהן כביכול יראת שמים. אולם אין זו יראת שמים כלל אלא כסילות עליה נאמר: "הלא יראתך כסלתך". לכן על האדם להוציא את ה"אני" שלו ורק להודות לבורא שרצה כך ולא אחרת. וזה קל. כאשר יש לאדם מחשבה של "אני" מיד ימחק אותו ויתחזק בידיעה שזה רצון הבורא. אין "אני", כי "אין עוד מלבדו"!

על האדם לקחת בחשבון שזה לא תמיד פועל תיכף ומיד, הוא צריך להוסיף עוד ועוד תפילות. הרי לא בטוח שתפילתו תתקבל מיד אלא רק אם ירבה בתפילות נוספות. וגם זה הכי טוב לאדם – גם כשהישועה מתעכבת. אם אדם מקבל דבר מסוים בלי תפילה זה יזיק לו. וכך קיבלתי מרבותי, הרב לוי יצחק בנדר ע"ה, ויבדל לחיים הרב אליעזר ברלנד שליט"א – שכל דבר שאדם מקבל בלי תפילה מזיק לו בעולם הזה ובעולם הבא. לכן, זאת הרחמנות של השם שנותן לאדם את כל התנאים כדי לכוונו על מה הוא צריך להתפלל ועל מה יבקש. וכאשר יקבל, אז זה היה באמת טוב ונכון בשבילו.

(מתוך בשדי יער מאת המחבר)