מסכת שבת פרק ז ג-ד

מסכת שבת פרק ז

ז,ג ועוד כלל אחר אמרו: כל הכשר להצניע ומצניעין כמוהו–הוציאו בשבת, חייב עליו חטאת; וכל שאינו כשר להצניע, ואין מצניעין כמוהו–הוציאו בשבת, אינו חייב אלא למצניעו.

ז,ד המוציא תבן, כמלוא פי פרה. עצה, כמלוא פי גמל. עמיר, כמלוא פי טלה. עשבים, כמלוא פי גדי. עלי שום ועלי בצלים–לחים, כגרוגרת; ויבשים, כמלוא פי גדי. ואין מצטרפין זה עם זה, מפני שלא שוו בשיעוריהן. המוציא אוכלים, כגרוגרת. מצטרפין זה עם זה, מפני ששוו בשיעוריהן–חוץ מקליפיהן, וגרעיניהן, ועוקציהן, וסובן, ומורסנן; רבי יהודה אומר, חוץ מקליפי עדשים המתבשלות עימהן.