מסכת שבת פרק י ג-ד

מסכת שבת פרק י

י,ג  המוציא בין בימינו, בין בשמאלו, בתוך חיקו, או על כתפו–חייב, שכן משא בני קהת.  לאחר ידו, ברגלו, בפיו, ובמרפקו, באוזנו, ובשיערו, ובאפונדתו ופיה למטן, בין אפונדתו לחלוקו, ובחופת חלוקו, במנעלו, ובסנדלו–פטור, שלא הוציא כדרך המוציאין.

י,ד  המתכוון להוציא לפניו, ובא לו לאחריו–פטור; לאחריו, ובא לו לפניו–חייב.  באמת, האישה החוגרת בסינר, בין מלפניה ובין מלאחריה–חייבת, שכן ראוי להיות חוזר.  רבי יהודה אומר, אף במקבלי פטקין.