תקבל מה שאתה צריך!

"את תמיד תקבלי את מה שאת
צריכה מרבינו! גם אם את לא מרגישה
'מוארת' וגם אם את מרגישה ההיפך,
הקסם של רבי נחמן פועל על החיים
שלך". רבקה לוי אחרי נסיעה שישית.
 
 
בפעם הראשונה שהייתי באומן הייתה לפני כארבע שנים. עברה עלי תקופה לא קלה בכלל, הייתי באמצע "שנת הפחד" שלי, ולאומן הגעתי עם ציפיות גבוהות שאני אומנם מגיעה שבורה אבל אצא משם מתוקנות ושלמה…
 
עשיתי שלוש סדרות התבודדות של שש שעות אצל רבי  נחמן, בקושי אכלתי, בקושי ישנתי, אבל הפחד לא פחת, גם לא נעלם. מזג האוויר היה נורא, קפוא, מקפיא וקרח מחליק בכל פינה. לא הכרתי אף אחת בקבוצה, וגם כשניסיתי להתיידד או לפתח שיחה היה לי קשה, כי באותם ימים העברית שלי הייתה מאוד בסיסית. אחרי שיצאנו מאומן, שלושה מאז שהגענו לשם, הייתי הרבה יותר רגועה אבל בלי "פריצת הדרך" שקיוויתי שתהיה לי. הרגשת הבדידות הייתה נוראה.
 
הדברים התחילו להסתדר קצת ככל שימי המסע חלפו, בעיקר כשהיינו בדרך לציונו של רבי  נתן מברסלב, ובהמשך לרבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש זי"ע. את אוקראינה עזבתי עם הרגשה חזקה ש"לא עשיתי מספיק באומן" ואני ממש לא מתכוונת לחזור לשם.
 
מאמרים נוספים בנושא:
אומן, הנסיעה שלי
טירונית  אומן
מכתב לרבי נחמן
 
אתמול, חזרתי מהנסיעה השישית שלי לאומן וזה היה מדהים. הפעם "פריצות הדרך" באו אחת אחרי השנייה, תובנה אחרי תובנה, נס אחרי נס והמון עצות נפלאות. חזרתי 'מוארת' ומלאת יראת כבוד, על פלנטה אחרת כמו שאומרים (הנה, אני סוף סוף מודה בזה…)
 
אבל לא כל הנשים שהיו איתי הפעם בקבוצה חוו את זה. בסוף המסע היה צוות צילום שניגש אלינו וביקש לדעת מה חווינו. התגובות היו מגוונות – "מדהים!", "מהמם!", "וואי, וואי, וואי…." ועוד. אבל שמתי לב שבחורה אחת הייתה מאוד שקטה ובוחנת, נראה שהרבה דברים עברו בתוכה. היא איכשהו התחמקה מהראיון הזה בטענה של 'אין לי מה לומר'.
 
אחרי שהצילומים הסתיימו ניגשתי אליה ושאלתי אותה איך היה לה. היא הסתכלה עלי עם מבט עצוב בעיניים כשהיא מאוד מבולבלת. הבנתי היטב. גם אני הגבתי כך אחרי הנסיעה הראשונה. ראיתי שהיא כביכול מרגישה את הפספוס בכל מה שקשור ל'עניין של אומן', אז הסברתי לה משהו שלמדתי במשך ארבע השנים שחלפו: "את תמיד תקבלי את מה שאת צריכה מרבינו! וגם אם את לא מרגישה 'מוארת', וגם אם את מרגישה בדיוק את ההיפך, הקסם של רבינו פועל על החיים שלך, צריך רק קצת סבלנות ולעולם אל תאבדי את התקווה".
 
בפעם הראשונה שהגעתי לאומן זה היה לא 'משהו' בכלל, אבל כל החיים שלי השתנו מן קצה אל הקצה וקרו לי דברים שמאוד רציתי, אחד מהם שעברנו בית תוך פחות מחודש. בפעם השנייה שהגעתי לאומן חזרתי הביתה כשאני מרחפת לי ברקיע השביעי, ואז קרסתי. זה כאב מאוד וזה קרה בדיוק אחרי שבוע. בשתי הנסיעות לאחר מכן סבלתי מכאבי בטן איומים ביומיים הראשונים שהייתי באומן, בגלל הלחץ הפנימי שהחל להרים ראש ויצא החוצה, לחצים שאז לא היו לי כלים להתמודד איתם אבל היום כן.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
רגליים  קרות
הניצוץ נדלק  באומן
מלאכים  מאומן
 
נסיעה מספר חמש הייתה הגרועה ביותר. זה היה בקיץ, זה היה בשבת, זה היה עם המשפחה שלי, זה היה אמור להיות מדהים. וזה לא היה. את רבינו עזבתי עם הרגשה נוראה שאני דחויה ו'רעה', כי חשבתי שאני האדם הכי גרוע בעולם. שבועיים הייתי צריכה כדי לשקם את השלווה הפנימית שלי. אבל אתם יודעים מה? בסוף זו הייתה המתנה הכי גדולה שקיבלתי בחיים, כי הנסיעה הזו הדגישה לי משהו חשוב – שיש בי גאווה! והיא גם גרמה לי להבין שלמרות כל התפילות, התובנות והמצוות, אני לא יודעת שום דבר. כלום. נאדה.
 
זו הסיבה שבפעם הזו, השישית, פחדתי מאוד. אבל הפעם, ושוב, קיבלתי בדיוק את מה שאני צריכה: הרגשה של נעימות ואהבה עצומה, הכוח להמשיך להתמודד מול הקרבות הפרטיים שלי מול היצר הרע.
 
אומן היא המתנה הכי טובה שאתם יכולים לתת לנשמה שלכם. אבל אם הנסיעה האחרונה (או הראשונה) לא הייתה 'נפלאה' או 'איומה', לעולם אל תוותרו! תהליך רוחני הוא לא קו ישר, הוא לא משהו שהולך חלק וזהו. רבי נחמן מברסלב הוא המאסטר של להקים את הנופלים, והמאסטר שמלמד את כל ה'רבנים' למיניהם (קרי האנשים הפשוטים שמתיימרים לפסוק ולהבין הכל גם כשהם לא) שלא משנה מה שהשיגו או עשו בעבודת השם שלהם, הדרך עוד ארוכה.
 
באומן אנחנו מקבלים בדיוק את מה שאנו צריכים, תמיד. ומוקדם או מאוחר, הנסיעה הזו לאומן תמיד תפרח ותגיע לרגעים הכי מרוממים. זה קורה בשלב כלשהו, אז חווים את הטוב, האהבה והניסים שרבינו עוטף אותנו בהם.
 
אני יודעת שיש עכשיו נסיעות נשים מיוחדות עם הרבנית מרים ארוש, ואתן מוזמנות להצטרף. צרו קשר בטלפון – 02-5812210 וטוסו לרבי נחמן!