אבן הייסורים
אין בעולם אנשים שהולכים פה ללא סיבה, אם נתן להם הקב"ה חיים והוא מוליך אותם על אדמת העולם – בודאי שיש משמעות לחייהם וטעם לקיומם!
הרב ברוך לב
הרב ברוך לב
בדרך התגלתה ההארה
הייתי סבור שברגע מסויים יתרעם הנהג וישקיט את הדוברים, יאמר להם: "נראה אתכם במצב שלי", או "תקראו לי בשעה שאתם מתמודדים עם כאב כזה". אבל לא. הבנתי שיש תגובה יהודית נוספת...
לילה של חיפוש מזרנים
כשהגעתי הביתה ללא מזרן, מצאתי את אישתי על סף דמעות. אין רהיטים, אין כלום, לפחות מזרן לישון עליו, ויהא עתיק ככל שיהיה – אולם עכשיו, גם את זה אין...
בזכות ציורי התנ”ך שציירתי – חלק א
אור נדלק בקרבי. יהודי אני. כל קורות התקופה האחרונה במהלך ציורי התנ"ך הביאו בי רצון להזדהות עם משהו, שמחתי שמצאתי איזה קרן אור שבאה עלי כה במפתיע...
אבני נגף או אבני דרך
בדרך החיים זרועים פתאום אבנים. כל איש ואבניו שלו. ניתן ליפול בעטייה של האבן ולהיחבט בה קשות. ניתן גם לעלות על האבן, לנצל אותה לקבלת גובה ולהשקיף ממנה אל המרחק...
בזכות ציורי התנ”ך שציירתי – חלק ב
"כל אלה נימולים", הרהרתי בליבי בדרכי אל ברית המילה שלי, "כל אלה עברו את הכאב הזה למען יהיו כלולים בעם הקדוש...כל אלה עברו את הברית בגיל שמונה ימים, ואני כיום בן עשרים...
מי רוצה להניח תפילין
"נו, ר' מנחם", סידרתי את התפילין בקופסאותיהם, "מה תספר על פוניבז'? עד שאסיים, אספר לך סיפור על רבה של פוניבז', רבי איצ'לה פונוביז'ר..." הבעה של חיוך עלתה על פניו, ידו נעה בביטול...
אל תסתכל בקנקן אלא ביהלום שבתוכו
למרגלותם רגבי עפרו של יהודי עלום. הזֶמֶר 'בר יוחאי' פורט על נימים חבויים בלב. לך תדע, מי היה ומה היה נפטר זה...
כח החיוך והארת הפנים
ניצבתי בצד ואמרתי בליבי: הנה כוחו של אותו חיוך והארת פנים, במפגשי הראשון עם נח. בעוצמתו מסוגל הוא בקלות להיטיב עם דורות, ובהיעדרו - עלולה קדרות הפנים וחמיצותן...
להצליח במרתון החיים
"כשחטא אדם הראשון נגזר עליו: "בזיעת אפך תאכל לחם". עלינו נגזר להזיע. אבל רבותי, אל נא נהיה טומ'ל, אל לנו לחשוב כי הזיעה היא המביאה את הלחם. נזיע ונעשה השתדלות כי זוהי הגזירה...
בלי פטנטים ואחיזת עיניים
"לא קמתי ואמרתי: 'ריבונו של עולם, גם אני בעל חוב, רווח נקי ברא לי אלוקים ואלפי דולרים חדש בכיסי, עשה לי פטנט, אשתדל מעט ואתה עשה את שלך'. זה לא עובד ככה"...
לסלוח מכל הלב
באחת הגביה הרבי את עניו הטהורות לעברי ושאל: "האין לך אח צעיר ממך שנישא לפניך?" הנהנתי בראשי נדהם. ועודי המום מן השאלה והקול מפלח את כליותי: "האם מחלת לו?"...