בנים- שכול-בנים בא, חס ושלום, על מי שמפיל את חברו מאמונה. כשיש שלום מלכות, על ידי זה נולדים בישראל בנים בעלי הוראה. מי ששומר את עצמו גם את העת והזמן שמזווג, שלא יהיה לא הוא ולא העת והזמן חם ביותר..
גאווה- מי שמושיע לעניים, יש בו כח בהסתכלותו על בעלי גאווה להשפיל אותם. מי שהולך בשוק ונופל, בידוע שהוא גדלן. סגולה לבטל גאווה, שישתתף בצרתם של ישראל.
בנים- מי שעושה איזה דבר, והדבר הוא אחר כך מכשול לבני אדם, על ידי זה הטובה נפסק מזרעו. לפעמים מחמת אהבה גדולה שבין איש לאשתו אינה מולדת. לרוב העקרות, כשהן נפקדות, מולידות זכר.
בנים- כשאינו חוזר על לימודו על ידי זה הבנים מתים. על ידי זנות אין מגדלים בנים. שם "אלוה", שמירה לבנים.
גאווה- מי שיש בו גסות, לסוף נכשל באשת איש, והוא כעובד עבודה זרה, וכאילו כופר בעיקר, וכאילו בא על עריות כולם, וכאילו בנה במה, ומתמעט מחשיבותו ואיננו, וראוי לגדעו כאשרה...
בגדים - בגדי אדם מרמזים על מידותיו של האדם. מי שהולך יחף, בידוע שהוא חוטא. על ידי עזות מצח נענש בבגדים. גם על ידי שבועות.
המתקת דין- על ידי שיפלות יוכל לבטל גזר דין. על ידי שימוש צדיקים נמתק הדין. בזכות ביקור חולים אין מת מתוך יסורים.
המתקת דין- צעקה מועילה ליחיד דווקא קודם גזר הדין. גזר דין, שיש עימו שבועה אפילו לציבור, אינו מתקרע. על ידי התענית שבשני רעבון ניצול ממיתה משונה.
התנשאות- על ידי חכמה או הצלחה נעשה מפורסם. אדם, שאומות העולם נותנים לו מתנות, ידע, שהתנשאות שלו נכונה מאת השם יתברך.
זכות אבות- על ידי טבילה במקווה מזכירים זכות אבות. על ידי מפולגי וחריפי הדור מאירים את היראה, ועל ידי היראה מתנוצץ זכות אבות, ועל ידי התנוצצות זכות האבות נתעורר תשובה בעולם.
מריבה - כדי להתרחק ממחלוקת, ילמד מסכת סוכה. מחלוקת באה על ידי חבורת רשעים. על ידי עצבות גם האוהבים יחלקו עליך.
ממון - כזית מרור שאוכלים בפסח – מסוגל לפרנסה. לכתוב ספר תורה – מסוגל לפרנסה. בת כהן לישראל או בת תלמיד חכם לעם הארץ, מביאתו לידי עניות.
חנופה- על ידי חנופה בא לידי ניבול פה, והוא הדין להיפך. על ידי חנופה נעשית אשתו אלמנה ובניו יתומים, ואין מרחם עליהם.
ממון - הכוח שיש לאומות לגזול את ישראל - על ידי שלומדים תורה ונביאים וכתובים. היין מביא לעניות. כל אדם, שיש בו דעה, לסוף מתעשר.
מסור - משקה - על ידי גנבה, המשקים מתקלקלים. גם על ידי גאווה. מי שיינו מחמיץ בידוע שהוא בעל גאווה. מי שמערב משקיו במים, גנבים באים עליו.
ממון- מי שמשבר תאוות אכילה, זוכה לדירה נאה. קשים מזונותיו של האדם כקריעת ים סוף, ויותר מן הגאולה, וכפליים כיולדה.
ניאוף - הפרנסה – לפי הזיווג. איש בטל שאין עוסק בשום עסק, על ידי זה תאוותו מרובה במשגל, ומדבר דברי טינוף תמיד. מי שהוא שומר את הברית מותר לו לשמוח, כשרואה מפלת שונאיו.
עצבות - מי שהוא מהיר, הוא עצוב. קרבת הצדיקים משמחת את הלב. סגולה להסיר עצבות – שישמע צדיק נכבד שהוא מזמר.