כל החסרונות, הבעיות, האתגרים והקשיים שעוברים על האדם, מטרתם אחת: לחזק בלבו את בנין האמונה באמצעות כח התפלה וחזוק הרצון, כי אם לא ידע שכל מארעותיו הם בשביל לקרב אותו לבורא עולם, מתחזק האדם בגאותו ונשאר בכפירתו.
הגיע אלי יהודי ואמר לי: "אכן, אני מודה לה' על החובות שהיו לי. בזכותם התחלתי לחזר בתשובה. ללא החובות האלו לא הייתי חוזר בתשובה, אז ודאי שהחובות האלה הם לטובתי. והם היתרון שלי!"
"אני מבקש ממך סליחה כי תמיד אמרתי: הרב שלום ארוש אומר לומר תודה על כל דבר, כי יש לו חיים טובים, אין לו בעיות, אין לו צרות, אז מה זה חכמה לומר לאחרים תגיד תודה על החסרונות והצרות?!
ה"תודה" באמת פותחת את כל השערים, של כל הסמינרים, של כל המקומות. אין דבר העומד בפני התודה!
יש לנו הבטחה מרבי נתן שאם אדם יאמר תודה "יתבטלו כל הצרות", לא "כמעט כל הצרות", אלא כל הצרות יתבטלו.
כאשר האדם מתחזק להאמין בה' שהכל לטובתו ואומר תודה, אם כן הוא הגיע לתכלית שבעבורה היה לו החיסרון. אם כן, כבר אינו צריך את החיסרון הזה, וה' מושיע אותו מיד.
אדם תמיד צריך להתחיל כל דבר עם האמונה. האמונה באה לפני כל דבר אחר: אמנם יש לי את התכניות שלי, אבל ה' רוצה אחרת. במקום לכעוס, להתעצבן, לרטון או להתמרמר ולהפך את היום לתשעה באב, צריך להתבטל למה שה' רוצה עכשיו. זו האמונה
ההודאה שלו באמת המתיקה את הדינים, ואשתו והילדים קבלו בשמחה את דבריו, וכל בני המשפחה נדבקו בהתלהבות ששלו, והתחילו לעזר בסדור המקום ובהגשה, עברו מחולה לחולה לעזר לו ולשמח אותו במה שאפשר.
אם היו שואלים את התלמיד הנ"ל, האם הוא מוכן לעבר את הניסיון, היה אומר: "בטח! כזה גן עדן? ריבונו של עולם, תתקע את המכונית, תשבר אותה לגמרי, רק תקרב אותי!"
ההורים הלומי הצער, פנו לעזרת האמונה. הם התחילו ללכת מצדיק לצדיק, לבקש את עצתו ואת ברכתו, ובעצמם הרבו להתפלל ולבקש רחמים על בנם. אך ככל שהזמן חלף, המשיכו הבדיקות להראות תמונת מצב שלילית
זה רכב ספורט מהיר מאד, רצתי ארבעה רחובות והוא נעלם. אשתי פחדה לשלומי וירדה למטה. התקהלו הרבה אנשים. הזעקתי משטרה, והתחילו לחקר. השוטר לא ידע מה לעשות. ראיתי שאין עם מי לדבר
כי זאת צריכים לדעת, מי שחסר לו זווג, מי שיש לו בעיות, ברפואה, בפרנסה, ובעצם כל אחד – צריך לפנות לעצמו חצי שעה לפחות בכל יום ולומר תודה על מה שחסר לו, להודות מכל הלב. ולקחת מחברות, לרשם תודות ולבוא לספר נסים ונפלאות..
כי זאת צריכים לדעת, מי שחסר לו זווג, מי שיש לו בעיות, ברפואה, בפרנסה, ובעצם כל אחד – צריך לפנות לעצמו חצי שעה לפחות בכל יום ולומר תודה על מה שחסר לו, להודות מכל הלב. ולקחת מחברות, לרשם תודות ולבוא לספר נסים ונפלאות. כך תהיה הגאלה.
כי זאת צריכים לדעת, מי שחסר לו זווג, מי שיש לו בעיות, ברפואה, בפרנסה, ובעצם כל אחד – צריך לפנות לעצמו חצי שעה לפחות בכל יום ולומר תודה על מה שחסר לו, להודות מכל הלב. ולקחת מחברות, לרשם תודות ולבוא לספר נסים ונפלאות. כך תהיה הגאלה.
כי זאת צריכים לדעת, מי שחסר לו זווג, מי שיש לו בעיות, ברפואה, בפרנסה, ובעצם כל אחד – צריך לפנות לעצמו חצי שעה לפחות בכל יום ולומר תודה על מה שחסר לו, להודות מכל הלב. ולקחת מחברות, לרשם תודות ולבוא לספר נסים ונפלאות. כך תהיה הגאלה.
כִּי זֹאת צְרִיכִים לָדַעַת, מִי שֶׁחָסֵר לוֹ זִוּוּג, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָיוֹת, בַּרְפוּאָה, בְּפַרְנָסָה, וּבְעָצָם כָּל אֶחָד – צָרִיךְ לְפַנּוֹת לְעַצְמוֹ חֲצִי שָׁעָה לְפָחוֹת בְּכָל יוֹם וְלוֹמַר תּוֹדָה עַל מָה שֶׁחָסֵר לוֹ, לְהוֹדוֹת מִכָּל הַלֵּב. וְלָקַחַת מַחְבָּרוֹת, לִרְשׁם תּוֹדוֹת וְלָבוֹא לְסַפַּר נִסִים וְנִפְלָאוֹת. כָּךְ תִּהְיֶה הַגְּאלָּה.