גאות וענווה

עצה – גאות וענווה- עיקר כל הנפילות, עד שיכולים ליפול מאוד מאוד לצאת מעולמו לגמרי, הוא על ידי שעושים דברי שטות ותיעובים כאלו, שהפכו (הראשונים) אחוריהם אל ההיכל והתריזו וכו'...

מועדים

עצה – מועדים- מהי בחינת קריעת ים סוף? נאמר בספר שמות (יד): "ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה", דהיינו כשהמים הזידונים, שהם בחינת הרהורים רעים וכו', שהם נקראים מצולת ים ממש...

התחזקות

עצה - התחזקות- ובאמת ענין הטעות הזה, שסוברים שנפשם אינה קדושה משורשה, ומחמת זה אינם מתגברים לעשות כמעשה הצדיקים, כל זה נמשך מבחינת היכלי התמורות, שמשם בחינת החילוף שנחלף הבן מלך לבן העבד...

מקווה

עצה – מקווה- על ידי טבילות מקווה נופלים כל השונאים, ונתבטלים כל הצרות והמניעות, שמונעים את האדם מעבודת השם יתברך, כי על ידי טבילת מקווה מבטלים עצמם אל השם יתברך בביטול גמור בבחינת מסירות נפש...

דעת

עצה -דעת- כל ההזקות, חס ושלום, הם על ידי פגם הדעת, היינו על ידי שמכניס מחשבות זרות וחכמות חיצוניות לתוך מוחו ודעתו, ומשם יונקים קליפת עשו וישמעאל...

גאות וענווה

עצה – גאות וענווה- עיקר הגאות וההתנשאות הוא בעניין הממון והחפצים והעשירות של האדם, וכנראה בחוש, שרובם אובדים עולמם על ידי תאוות ממון, והעיקר – על ידי הגסות והגאות והכבוד...

דיבור

עצה - דיבור- כל עבודת איש הישראלי כל ימי חייו וכל מה שבא לזה העולם, הוא רק בשביל השגת הנעשה ונשמע, שהוא בחינת קבלת התורה וקיומה, שרק בשביל זה בא האדם לזה העולם...

התבודדות

עצה - התבודדות- צריך כל אדם להתחזק בכל פעם בתפילה ותחנונים והתבודדות וצעקה להשם יתברך, יהיה איך שיהיה, אפילו אם יעבור עליו מה, כי אפילו אם רואה שאינו פועל...

בנים

עצה – בנים - כל הבנים, שזוכים להוליד בקדושה על פי דת תורתנו הקדושה, כולם הם בבחינת תיקון הברית, ועל כן מגיע הירושה להבנים, כי כל הממון והפרנסה נמשך מבחינת תיקון הברית...

התחזקות

עצה - התחזקות- כל הבילבולים של כל האדם – שמתאווה לכל התאוות, ואף על פי כן רוצה לידע ולהבין הכל בשיכלו המגושם, ובכל פעם קשה לו כמה קושיות על השם יתברך ועל הצדיקים...

בגדים

עצה – בגדים- צריך לדקדק ביותר, שיהיו הבגדים נקיים בשעת התפילה, כי בגדים נקיים הם בחינת תיקון הכללי, שעל ידי זה יוכל לדבר דיבור המתקבל, ותפילתו נשמעת ביותר, ועל כן מי שהוא לבוש שעטנז, שהוא בחינת פגם ה

בנים

עצה – בנים- אמרו רבותינו זכרונם לברכה (נדרים סד): "איש כי ימות ובן אין לו" - מי שאינו מניח בנים נקרא מת. אבל מי שמניח בנים כשרים, נקרא חי אפילו אחר מיתתו...