רחוב התימנים 180 ב’

תיאור הספר רחוב התימנים 180 חלק ב’ “הֵם הִסְתָּדְרוּ מְאֹד! תִּרְאֶה אֶת הָרַחֲבָה, הִיא רֵיקָה לְגַמְרֵי!” מֵאִיר הִתְעַסֵּק בִּשְׂקִית שֶׁנִּקְרְעָה לוֹ וּגְבִינָה שֶׁנָּפְלָה וְהִתְפּוֹצְצָה. “וְכִי”, הוּא פָּלַט תּוֹךְ כְּדֵי. “אַתָּה לֹא מֵבִין!” כִּמְעַט צָעַקְתִּי, “הַשָּׁלָל שֶׁלָּנוּ, הַקְּרָשִׁים, חֶלְקֵי הַגּוּמִי, הַכִּסֵּא הַמְּפֹרָק שֶׁמָּצָאנוּ לְיַד הַפַּחִים בִּרְחוֹב הַבּוּכָרִים, הַכֹּל!” מִישֶׁהוּ רָץ פְּנִימָה אֶל הָרַחֲבָה, הִתְנַשֵּׁף מֵאֲחוֹרַי וְגָרַם לִי לְהִסְתּוֹבֵב עִם כָּל הַעֲיֵפוּת שֶׁלִּי. הָאִישׁ בְּקוֹשִׁי הִצְלִיחַ לְהַרְגִּיעַ אֶת הַנְּשִׁימוֹת שֶׁלּוֹ וְשָׁאַל: “הָאַרְגָּזִים – הֵם מְיֻתָּרִים?” “הֵם בְּדַרְכָּם לְפַח הַטָּמוּן”, אָמַרְתִּי לוֹ. “חַנָּה רֵיְיזִי!” פָּרַצְתִּי לְתוֹךְ הַמַּעְגָּל, בּוּלֵם בְּבַת אַחַת, מְגַלֶּה אֶת הַגֹּלֶם, שֶׁאֵינֶנּוּ חַנָּה-רֵיְיזִי אֶלָּא תַּרְנְגֹלֶת יְפַת כַּרְבֹּלֶת. “אֵלּוּ הָרַפְסוֹדוֹת”, מֵאִיר הִתְלָהֵב. “נָשׁוּט אִתָּן בַּנָּהָר, נַגִּיעַ אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי וְשָׁם יְחַכּוּ לָנוּ הַהַסָּעוֹת לַ”חֶיידֶר”. הַבְּנִיָּה הִסְתַּיְּמָה, כָּךְ אָמְרוּ שֶׁמִּרְלֶר וְנֶאֱסַר בְּסוֹף הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בַּסִּדְרָה. הַבְּנִיָּה הִסְתַּיְּמָה וְאֶפְשָׁר לַחֲזֹר לַחַיִּים הָרְגִילִים וּלְשִׂירוֹת אוֹפַנַּיִם בָּרַחֲבָה. הֵם לֹא צִפּוּ מֵרֹאשׁ אֶת הַהֲצָפָה שֶׁתִּגְרֹם לְמֵאִיר וּלְכֻלָּם לְהַפְלִיג בָּרַחֲבָה כְּאִלּוּ הִיא יָם, הֵם לֹא חָשְׁבוּ שֶׁהַשְּׁמוֹנֶעֶשְׂרֵה בְּפִנָּה חֲשׁוּבִים לְמִישֶׁהוּ, וְהֵם גַּם לֹא דִּמְיְנוּ פִּנַּת חַי מְאַלְתֶּרֶת שֶׁתָּקוּם בַּאֲדִיבוּת אַבְרָהָם הַבּוֹדֵד. הֵם לֹא צִפּוּ אֶת מִשְׁנֶ’ס, אוֹ בְּשָׂפָה רְגִילָה: מְכִירַת מִשְׁנֶת יוֹסֵף. הֵם לֹא יָדְעוּ עַל שֵׁרוּת הַמִּשְׁלוֹחִים שֶׁיִּכָּשֵׁל אוֹ עַל הַגַּנָּב שֶׁיָּבוֹא בַּלַּיְלָה. טוֹב שֶׁהֵם לֹא צִפּוּ. כָּכָה הַסֵּפֶר הַזֶּה מָלֵא הַפְתָּעוֹת, כָּכָה הוּא מָלֵא עִנְיָן. כָּכָה תִּפְתְּחוּ אוֹתוֹ וּפָשׁוּט לֹא תּוּכְלוּ לִסְגֹּר. זֶה – כֵּן צָפוּ מֵרֹאשׁ… אָז קָדִימָה: מֵאִיר, יִרְמִי, שְׁלוֹמוֹיְשֶׁה וְהָאַחִים שֶׁלוֹ, חַיִּימִי, שׁוֹשִׁי, בָּתְיָה וְכָל הַחֶבְרַיָּה מְחַכִּים לָכֶם בָּרַחֲבָה. תִּכָּנְסוּ לְבַקֵּר? רְחוֹב הַתֵּימָנִים בָּרַחֲבָה הוּא שֵׁנִי בְּסִדְרַת הַתֵּימָנִים וְגַם הוּא מְרַתֵּק, שָׂמֵחַ וּמָלֵא עִנְיָן.