פירורים משולחנם של גדולי ישראל

פירורים משולחנם של גדולי ישראל – שמואל הכהן וינגרטן

ידוע הוויכוח האם הציונות היא פרויקט חילוני, או אפילו אנטי-דתי, שרק חלק מהעולם הדתי (המזרחי) נגרר אחריו, אותו חלק שהיה מוכן למרוד בגדולי ישראל. או שהציונות יסודה בכמיהה היהודית לשיבה לציון, ושורשיה ואדניה הם קודם כל מקורות היהדות והחזון הדתי, וממילא היא נוכחת בדבריהם ובתורתם של גדולי ישראל לאורך הדורות.

הספר ‘פירורים משלחנם של גדולי ישראל’, ספרו של ר’ שמואל הכהן וינגרטן (סבו של מו”ר הרב רא”ם) שנפטר בשנת תשמ”ז, נכתב לפני כמעט ארבעים שנה ורובו עוסק במפגשים קרובים של המחבר עם רבנים גדולים בתוקפת ראשית הציונות. בספר 551 עמ’, 46 פרקים שכל אחד מתרכז בדמות רבנית אחרת מגדולי הרבנים אותם פגש והכיר המחבר, ואצל רבים מהם היה כבן בית ממש. החל מהאדמו”ר ממונקטש המפורסם בהתנגדותו לציונות, אותו הכיר המחבר כמי שגדל כבנו של “ראש הקהל” בעיירה מונקטש שבטרנסילבניה, וכלה בגדולי הרבנים הציונים המובהקים הרב קוק, הרב צבי פסח פרנק והרב מיימון, ודמויות רבות איתם פעל המחבר כפעיל מרכזי בתנועת המזרחי. בספר מוזכרים בשמותיהם למעלה מ300 רבנים ודמויות נוספות שאותם מתאר המחבר.

הספר כתוב כעדות מכלי ראשון בסגנון אישי. אולם, מרכז הספר אינו הסיפור האישי של המחבר או תולדות חייו. המחבר איננו דמות בסיפורים, אלא מה שהטריד את המחבר בכל מפגש עם כל רב ורב: שאלות של דרכי פסיקה, ציבורית ופרטית, מנהגים, וסתם סיפורים. מה יחסם של הרבנים למקדש, לארץ ישראל, לציונות, ולמדינה שבדרך? בלב הסיפור נמצא הקשר של כל גדולי ישראל לתחיית האומה.

המחבר היה פעיל ציוני גאה, שלא היה מוכן לקבל ‘לא’ לציונות. כפי שכתבו נכדי המחבר בהקדמה, הייתה תחרות סמויה בין המחבר לבין הרב צבי יהודה הכהן קוק מי יזכה “לאסוף” יותר גדולי ישראל שתמכו בציונות. למרות “תחרות” זאת לא מדובר בספר אפולוגטי. ביטוי מרכזי לכך הוא הפרק השני העוסק באדמו”ר ממונקטש למעלה מ40 עמ’. המחבר למד מן הגדולים למפלגותיהם השונות דרכי הנהגת ציבור, אך עם זאת לא נמנע מלבקר ולהוכיח גם רבנים גדולים על ביטויים אנטי ציונים ובעיות ציבוריות שחרו לו מאוד. המחבר אסף פירורים מגדולי ישראל וכיבדם כבוד מלכים, אך בשונה מהרבה ספרים העוסקים במלאכים כבני אדם הספר כתוב עם חוש ביקורת וישרות בלתי מתפשרת.

מחיר באתר

65

+
-
קנה עכשיו
התחייבות למחיר הכי זול ברשת
מקט: 777-979
תיאור הספר פירורים משולחנם של גדולי ישראל – שמואל הכהן וינגרטן ידוע הוויכוח האם הציונות היא פרויקט חילוני, או אפילו אנטי-דתי, שרק חלק מהעולם הדתי (המזרחי) נגרר אחריו, אותו חלק שהיה מוכן למרוד בגדולי ישראל. או שהציונות יסודה בכמיהה היהודית לשיבה לציון, ושורשיה ואדניה הם קודם כל מקורות היהדות והחזון הדתי, וממילא היא נוכחת בדבריהם ובתורתם של גדולי ישראל לאורך הדורות. הספר ‘פירורים משלחנם של גדולי ישראל’, ספרו של ר’ שמואל הכהן וינגרטן (סבו של מו”ר הרב רא”ם) שנפטר בשנת תשמ”ז, נכתב לפני כמעט ארבעים שנה ורובו עוסק במפגשים קרובים של המחבר עם רבנים גדולים בתוקפת ראשית הציונות. בספר 551 עמ’, 46 פרקים שכל אחד מתרכז בדמות רבנית אחרת מגדולי הרבנים אותם פגש והכיר המחבר, ואצל רבים מהם היה כבן בית ממש. החל מהאדמו”ר ממונקטש המפורסם בהתנגדותו לציונות, אותו הכיר המחבר כמי שגדל כבנו של “ראש הקהל” בעיירה מונקטש שבטרנסילבניה, וכלה בגדולי הרבנים הציונים המובהקים הרב קוק, הרב צבי פסח פרנק והרב מיימון, ודמויות רבות איתם פעל המחבר כפעיל מרכזי בתנועת המזרחי. בספר מוזכרים בשמותיהם למעלה מ300 רבנים ודמויות נוספות שאותם מתאר המחבר. הספר כתוב כעדות מכלי ראשון בסגנון אישי. אולם, מרכז הספר אינו הסיפור האישי של המחבר או תולדות חייו. המחבר איננו דמות בסיפורים, אלא מה שהטריד את המחבר בכל מפגש עם כל רב ורב: שאלות של דרכי פסיקה, ציבורית ופרטית, מנהגים, וסתם סיפורים. מה יחסם של הרבנים למקדש, לארץ ישראל, לציונות, ולמדינה שבדרך? בלב הסיפור נמצא הקשר של כל גדולי ישראל לתחיית האומה. המחבר היה פעיל ציוני גאה, שלא היה מוכן לקבל ‘לא’ לציונות. כפי שכתבו נכדי המחבר בהקדמה, הייתה תחרות סמויה בין המחבר לבין הרב צבי יהודה הכהן קוק מי יזכה “לאסוף” יותר גדולי ישראל שתמכו בציונות. למרות “תחרות” זאת לא מדובר בספר אפולוגטי. ביטוי מרכזי לכך הוא הפרק השני העוסק באדמו”ר ממונקטש למעלה מ40 עמ’. המחבר למד מן הגדולים למפלגותיהם השונות דרכי הנהגת ציבור, אך עם זאת לא נמנע מלבקר ולהוכיח גם רבנים גדולים על ביטויים אנטי ציונים ובעיות ציבוריות שחרו לו מאוד. המחבר אסף פירורים מגדולי ישראל וכיבדם כבוד מלכים, אך בשונה מהרבה ספרים העוסקים במלאכים כבני אדם הספר כתוב עם חוש ביקורת וישרות בלתי מתפשרת.

ביקורות (0)

אין עדיין חוות דעת.

מה דעתך על "פירורים משולחנם של גדולי ישראל"?

האימייל לא יוצג באתר.