הורים מאשקלון מספרים על מהפך לא קטן בכלל שחוו עם בנם נהוראי, בזמן מבצע "עופרת יצוקה". מי שאחראי למהפך הזה הוא לא אחר מאשר 'נחמן הקטן'. לקרוא, להאמין ולהתחזק!
בכל מקום שאני נמצא אתה אתי. כמה טוב שיש לי אותך, אני מודה לך בורא עולם שעכשיו אני מכיר אותך, שאני יכול לדבר איתך. לספר לך הכל. אתה החבר הכי טוב שלי...
ילדים יקרים, ראו גם אתם ללמוד מנחמן הקטן כיצד מתפללים אל השם יתברך. למדנו גם שהשם שומע כל תפילה, בפרט תפילה של ילד קטן או של ילדה קטנה...
הבנתי שאני יכול להתפלל אליו על כל מה שאני צריך, כי הוא הקשיב לתפילות שלי, ואני גם יודע שהוא שומע אותי תמיד. תודה רבה לך חברי הטוב...
למחרת, פגש אהרן את נחמן הקטן וסיפר לו בהתרגשות על היום הנפלא שעבר עליו עם החברים מהכיתה...
נחמן הקטן ושמעון ראו את חברים מהכיתה אהרון כשהוא עומד במגרש המשחקים עצוב ובודד. הם הבינו מיד שמשהו קרה...
למחרת, הם פגשו את הילד בגן והוא שמח מאוד לראותם: "אמא שלי מרגישה יותר טוב והיא ממש שמחה. תודה לכם חברים יקרים, חיזקתם אותי להאמין באלוקים..."
"אמא שלי חולה והיא שוכבת במיטה, היא לא מרגישה טוב והיא כל הזמן עייפה, עכשיו באו לביתנו הרבה רופאים, בדקו אותה ואמרו שהיא תישאר כך לעולמים, מה אעשה?..."
"מה??? אני יכול לבקש מהשם כל דבר?" שאל שמעון בפליאה. "כמובן!" השיב נחמן בשמחה, "השם יתברך הוא בעל הבית של העולם הזה. הוא הבורא. הוא כל יכול..."
"נחמן ואמא שלו נתנו לי אותו במתנה, אבל אני אמרתי להם שלא צריך ותודה, אבל הם התעקשו ואמרו שזה ישמח אותם ממש אם אני אקח..."
"באמת תודה רבה לך", אמר שמעון, "אבל אני שמח בחלקי, ולא חסר לי שום דבר, באמת. אני שמח בכל מה שיש לי". "בבקשה", ביקש נחמן, "זה ישמח אותי..."
"אמא, אמא, לי יש הרבה משחקים אבל לשמעון חברי כמעט אין בכלל צעצועים, אולי נוכל לתת לו משחק במתנה?" שאל נחמן.
נחמן ושמעון ניקו את הרצפה, שטפו את הכלים והכניסו למגירה. הם אפילו החזירו צעצועים למקומם והבית היה נקי ומסודר...
"אולי אוכל גם אני לעזור?", שאל נחמן את שמעון, "נסדר יחד את הסלון ואת המטבח, נחזיר דברים למקום ונזרוק את האשפה מן הפח".
באחד הימים, חיכה נחמן לשמעון בביתו, אך שמעון לא הגיע בזמן שקבעו. נחמן חיכה מעט ואז אמר לעצמו: "מעניין, שמעון חברי הטוב אף פעם לא מאחר..."
ונחמן... שותק. נחמן הקטן חשב לעצמו: 'לילד אסור לדבר כך אל אמו. ילד צריך להיות מנומס ואדיב, לאמא צריך תמיד להקשיב'...
נחמן הצטער לשמוע את דבריו של יוסף, הוא לא יכול להיות חבר של ילד כזה. אסור להפריע ולהציק לילדים, זאת לא דרך ארץ וכך לא מתנהגים. אבל הוא לא התייאש!