זכר למחצית השקל – לכפר על נפשותיכם
מצוות זכר למחצית השקל מופיעה בתורה והייתה קיימת בזמן בית המקדש.
בימים אלו הפך הדבר למנהג ומצווה שבצידה סגולות נפלאות.
רבי חיים פלאג’י כותב על מצוות זכר מחצית השקל ומבטיח “כל מי שנותן מחצית השקל מובטח לו שהוא בן העולם הבא, ולא יקרה לו שום פגע רע באותה שנה, ואפילו נגזרה גזרה עליו או על בני ביתו היא מתבטלת.
רבי חיים פלגי מבטיח עוד שמי שמקיים את מצוות זכר למחצית השקל מובטח לו שאינו בא לידי חסרון כיס באותה שנה.
רבי חיים פלגי מסיים את הבטחתו בעניין מצוות זכר למחצית השקל במילים “המתמיד בה מידי שנה יראה זרע ויאריך ימים”
בזמן שבית המקדש היה קיים היה משמש הכסף שנאסף לקורבנות ציבור . אותם קורבנות שנועדו לכפר על העם. בגלל שקורבנות אלו נועדו לכפר על כל העם קבעה התורה הקדושה שעל אחד, עני או עשיר יתרום מחצית השקל ויזכה לאותה כפרה. מכאן באה אמונם של חכמים שקיום מצוות זכר למחצית השקל מבטיח שמירה, הגנה וכפרת עוונות.
זריזים מקדימים למצוות והמהדרים נוהגים לקיים מצוות זכר למחצית השקל כבר בתחילת חודש אדר ועוד לפני פורים.
חז”ל פרשו שיש לתת תרומה זו בחודש אדר, כדי להקדים את שקלי ישראל לשקלים שרצה המן לתת לאחשוורוש
הכסף הנתרם כחלק ממצוות זכר למחצית השקל למוסדות חוט של חסד של הרב שלום ארוש משמשים לתמיכה בלומדי התורה בישיבות ובכוללים של הארגון ולהפצת יהדות ואהבת ישראל במסירות נפש
מנהג חסידים לתרום 180 ש”ח למשפחה – לכפר על נפשות כל המשפחה
מצוות זכר למחצית השקל :
בזמן שבית המקדש היה קיָּם, מצוַת עשה על כל אדם מישראל ליתן מחצית השקל בכל שנה ושנה, להקריב מהם כל קורבנות הציבור במקדש, עולות התמיד והמוספים והנסכים והמנחות והקטרת וכו’. וצריך להביא הקורבנות בכל השנה מן התרומה של אותה שנה ולא של שנה אחרת: (רמב”ם הלכות שקלים פ”א ופ”ד)
מי חייב במצווה זו?
והכל בכלל מצוה זו, אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חיָּב. אם אין לו, הוא לווה מאחרים או שואל מהם משכון וממשכנו, או מוכר כסות שעל כתפו ונותן מחצית השקל כסף, שנאמר (שמות ל): הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל וגו’:
אסור לתת בתשלומים
ואינו נותנו בפעמים רבות, היום מעט ולמחר מעט, אלא נותנו כולו כאחת, בפעם אחת. וכשהוא נותן מחצית השקל, הוא נותן מטבע של כסף שמשקלו לא פחות ממאה וששים גרעיני שעורה. ולאחר שהוסיפו שתות על המשקל, משקלו – מאה תשעים ושנים גרעיני שעורה: (שזה מובא במפרשים שהם 3 מטבעות דרהם שזה 10 גרם כסף)
עד מתי מותר להביא מחצית השקל
כל שקלי התרומה שמכל ישראל היו צריכים לבוא לבית המקדש עד לראש חֹדש ניסן שבכל שנה. לפי שבראש חדש ניסן היו תורמים מן הלשכה שכל השקלים באים לשם, ומוציאים משם כדי לקנות הקרבנות משקלים חדשים שנאמר (במדבר כח): זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ – אמרה תורה, חַדֵש והַבֵא קרבן מתרומה חדשה. וצריך שיהא לכל ישראל חלק באותם הקורבנות שבאים לכפר על כל ישראל:
לפיכך התחילו בראש חדש אדר להשמיע על השקלים, כדי שיכין כל אחד ואחד מחצית השקל שלו, ויתנו כל ישראל את שקליהם בעונתם. בחמשה עשר באדר, ישבו השולחנים בכל עיר ועיר ותובעים בנחת; ומי שלא נתן, עדיִן אין כופים אותו ליתן. בחמשה ועשרים ישבו במקדש לגבות, ומכאן ואילך כופין את מי שלא נתן – עד שיתן:
ותקנו חכמים, שבשבת הסמוכה לאדר, או בשבת שחל בה ראש חדש אדר, יהו קורין בתורה בפרשת שקלים. לפי שבשבת כל העם נאספים לבתי כנסיות ובתי מדרשות ושומעים את הקורא בתורה, נמצא שקריאה זו בפרשת שקלים היא ההכרזה הראשונה על מצוה זו לעשותה בעונתה:
וחביבה מצוה זו על ישראל, כי ממנה לומדים לאהבה את כל אחד מישראל אהבה גדולה שהרי כולם שווים לפני הקדוש ברוך הוא, והגדולה שבעבודות המקודשות, אלו קורבנות הכפרה, נעשית על ידי כל ישראל בשווה, ואין עני ואין עשיר לפני המקום ולא קרוב ורחוק אלא הכל קרובים, וקרבן כולם עולה לריח ניחוח לפניו, לכפר עליהם על כל עוונותיהם:
כופים על השקלים: בזמן שביהמ”ק היה קים
למה ממשכנים וכופים על מחצית השקל?:
משישבו במקדש, (בעשרים וחמשה באדר) התחילו למשכן את ישראל על שקליהם כדי שיהו קרבנות ציבור קרבין מהם. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שעלתה לו מכה ברגלו, והיה הרופא כופתו ומחתך ברגלו בשביל לרפאותו; אף כך אמר הקדוש ברוך הוא:
יתמשכנו ישראל על שקליהם כדי שיהו קרבנות ציבור קרבין מהם; מפני שקרבנות ציבור מרצין ומכפרין בין ישראל לאביהם שבשמים:
מחצית השקל בזמן הזה
מהו הסכום שנוהגים לתת
שאלה: בדבר התרומה שנוהגים לתרום זכר למחצית השקל מידי שנה בשנה בימי הפורים, מה הוא ערך הסכום שיוצאים בו ידי חובת המצווה, ומאיזה גיל חייבים לתרום למצווה זו, ולאיזו מטרה תינתן התרומה הנזכרת?
תשובה: הרמב”ם (בפרק א’ מהל’ שקלים הלכה ו’) כתב, שמצות מחצית השקל בזמן שהיה בית המקדש קיים, לתת שיעור שני דינרים כסף, שהם משקל שלשה דרהם כסף, דהיינו כעשרה גרם כסף טהור. ובהיות שאנו עושים זכר למחצית השקל בתרומה זו, וכמבואר בהגהות מרדכי (בפרק א’ דמגילה), וכן פסק הרמ”א בהגה /א”ח/ (סימן תרצ”ד), (שו”ת יחווה דעת חלק א סימן פו)
מהו הסכום כיום?
כיום שווי מחצית השקל הוא כך ש10 גרם כסף טהור שווה לערך של כ 38 ₪
(וכן מבואר בשו”ת בית דוד (חלק יו”ד סי’ קי”ח), וראה עוד בשו”ת ישכיל עבדי ח”א (חאו”ח סי’ י”ט), וח”ב (חאו”ח סי’ י”א).
מי שאין משגת ידו
אולם מי שאין ידו משגת לתרום כשיעור זה, יתן כפי נדבת לבו וכמיטב יכולתו, (ולפחות יתן שלשה חצאי שקלים) כי הראשונים לא הזכירו שישנה חובה לעשות זכר למחצית השקל, זולת המרדכי, וכן האגודה, על פי האמור במסכת סופרים (פרק כ”א): שלפי שהיה גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול עשרת אלפי ככר כסף, כמנין כל ישראל, לפיכך אמר הקב”ה למשה שיקדימו ישראל לשקול מחצית השקל לפני שישקול המן, ולכן צריכים ישראל לתת שקליהם לפני שבת זכור ע”כ. וכיוצא בזה אמרו במגילה (דף י”ג ע”ב). ועל כל פנים אין בזה חיוב גמור, מצד הדין. וכמ”ש הגאון רבי יהודה עייאש בספר מטה יהודה (סי’ תרצ”ד). וכן כתב בספר מאורי אור.
ולכן מי שאין ידו משגת לתת כשיעור זה, שהוא עשרים לירות לכל נפש, יתרום כנדבת לבו.
להיזהר לא לומר מחצית השקל
ועל התורם להזהר שלא יאמר על הסכום הנתרם שהוא מחצית השקל, אלא רק זכר למחצית השקל.
מאיזה גיל לתת
הנה רבינו עובדיה מברטנורא במסכת שקלים (פרק א’ משנה ג’) כתב, שחיוב מצות מחצית השקל הוא מבן עשרים שנה ומעלה, ככתוב בפרשת כי תשא (שמות ל’ י”ג): זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש, כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת ה’. וכן פסק הרמ”א בהגה /א”ח/ (סי’ תרצ”ד). וראה עוד בתפארת ישראל (פ”א דשקלים), ובשו”ת שער אפרים (סי’ מ”ה).
אולם הרמב”ן בפירושו על התורה (ריש פרשת כי תשא) כתב, שמבן שלש עשרה שנה ויום אחד שנעשה בר מצוה, חייב ליתן מחצית השקל, כפי שכתוב לכפר על נפשותיכם, וכיון שהוא חייב במצוות, הוא זקוק לכפרה, ורק התרומה למלאכת המשכן היתה מבן עשרים שנה ומעלה. וכן מבואר בירושלמי (פרק א’ דשקלים) וכן פסק הרמב”ם. וכן הסכימו רוב הראשונים, וכמבואר בתוספות יום טוב (פרק א’ דשקלים משנה ד’). [וראה בשו”ת חכם צבי סי’ מ”ט. ובשו”ת חתם סופר חיו”ד סי’ קנ”ה. ובשו”ת מהר”ם שיק חאו”ח סי’ פ”ז. ובספר יקרא דשכבי דרוש סד דף קל”ט ע”ב בשם הרשב”ץ. ובשו”ת טוב טעם ודעת תליתאה ח”ב סי’ ר”ח ועוד]. ולכן טוב לתת התרומה שהיא זכר למחצית השקל על כל מי שהוא בגיל בר מצוה ומעלה.
אולם במשנ”ב כתב
ואליהו רבא כתב דכל זה רק מדינא אבל המנהג הוא ליתן אפילו בעד בניו הקטנים ואשה מעוברת בעד ולדה ורמז לדבר (המקרא שבפרשת מחצית השקל. שמות ל) – כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים, קרי: כל העוּבָּר:
ואליהו רבא כתב דכל זה רק מדינא אבל המנהג הוא ליתן אפילו בעד בניו הקטנים ואשה מעוברת בעד ולדה ורמז לדבר (המקרא שבפרשת מחצית השקל. שמות ל) – כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים, קרי: כל העוּבָּר:
לסיכום
לכן לסיכום שווי מחצית השקל כיום הוא כ45 ₪.
הגיל הראוי ביותר לתת הוא לכתחילה אפילו מעוברת בעד ולדה, מי שקשה לו יתן מגיל 13 שנים
אם רצה להוסיף מוסיף
אם רצה להפריש מעות זכר למחצית השקל בתוספת מרובה, רשאי לתת התוספת ממעות מעשר. וכמו שכתב השל”ה. וכן כתב בשו”ת בית דינו של שלמה שם. וראה עוד להרה”ג רבי אהרן בן שמעון, אב”ד מצרים, בספר נהר מצרים (דף צ”ז ע”א). ולהרה”ג רבי יעקב סופר בכף החיים (סי’ תרצ”ד ס”ק י”ד) ע”ש. (וע”ע =ועוד עיין= בשו”ת בית יהודה עייאש חאו”ח סי’ י”ט).
להיכן ראוי לתת המעות
מכיוון שכספי מחצית השקל ניתנים היו בזמן שבהמ”ק קיים לצורך הקרבנות וכיום אין לנו קרבנות, ראוי לתת הכסף למקום שלומדים בו תורה שכידוע התורה היא במקום הקרבנות. (שו”ת יחווה דעת חלק א סימן פו והגאון רבי חיים פלאג’י בספר רוח חיים (סי’ תרצ”ד אות ב’)